לא התבוננתי הרבה, אבל זכורני ע"פ הראשונים [רמב"ן ריטב"א קידושין טז.] שכתבו שמכח הקניין איסור העבד אסור בבת חורין, וכן מכוחו הוא חייב במצוות רק כאשה ולא כאיש. [רמב"ן רשב"א קידושין טז.] שההגדרה בחילוק בין קניין ממון לקניין איסור הוא שקניין ממוני הגדרתו שהבעלים קובע את דינו משא"כ קניין איסור הוא הגדרה שהעבד טפל לאדון והוא נידון כפי מה שצורך העבדות קובעת ודורשת, ולכן נוצר מצב אמצעי דמחד הוא יהודי כי מציאות של עבדות לישראל מחייבת יהדות [גם בלי הקניין איסור] אבל כיוון שאם הוא יהיה יהודי יהיה אסור להשתעבד בו הרי הקניין איסור תובע שיהדותו תהיה כאשה. אפ' להתקדם מכאן הרבה אבל אפ' וזה ההגדרה שזה לא שיש לבעלים דין בדבר אלא הדבר עצמו נהיה טפל לו ונידון כפי דיניו.
 
לא התבוננתי הרבה, אבל זכורני ע"פ הראשונים [רמב"ן ריטב"א קידושין טז.] שכתבו שמכח הקניין איסור העבד אסור בבת חורין, וכן מכוחו הוא חייב במצוות רק כאשה ולא כאיש. [רמב"ן רשב"א קידושין טז.] שההגדרה בחילוק בין קניין ממון לקניין איסור הוא שקניין ממוני הגדרתו שהבעלים קובע את דינו משא"כ קניין איסור הוא הגדרה שהעבד טפל לאדון והוא נידון כפי מה שצורך העבדות קובעת ודורשת, ולכן נוצר מצב אמצעי דמחד הוא יהודי כי מציאות של עבדות לישראל מחייבת יהדות [גם בלי הקניין איסור] אבל כיוון שאם הוא יהיה יהודי יהיה אסור להשתעבד בו הרי הקניין איסור תובע שיהדותו תהיה כאשה. אפ' להתקדם מכאן הרבה אבל אפ' וזה ההגדרה שזה לא שיש לבעלים דין בדבר אלא הדבר עצמו נהיה טפל לו ונידון כפי דיניו.
מדוע העבדות דורשת שיהא אסור בבת ישראל?
 
אבל כיוון שאם הוא יהיה יהודי יהיה אסור להשתעבד בו הרי הקניין איסור תובע שיהדותו תהיה כאשה.
מדוע אם יהדותו כאשה מותר להשתעבד בו,
ומשמעות לשונך שיהדות האשה פחותה
וכנראה כוונת מר שיהדותו קלושה גם מאשה ורק חיובו כאשה, והלשון אינו כשורה,
(או שכוונתך דפטור ממ"ע שהז"ג משום צורך העבדות, וכהטעם שכ' כמדומה האבודרהם, ואך זה תלוי אם פטור גם ממצוות שאשה פטורה שלא משום ז"ג).
 
בעקבות ההודעה כאן.
אולי מישהו יכול להסביר לי אחת ולתמיד, מהו 'קנין איסור'.
זה 'קנין' 'בעלות' 'חלות', מה זה בדיוק?
קנין איסור' הוא מצב הלכתי בו נוצרת זיקה מחייבת בין אדם לדבר, היוצרת איסור או הגבלה הלכתית על אותו דבר, זאת להבדיל מקניין ממוני גרידא.

במילים אחרות, זה לא 'קניתי - שלי', אלא יותר 'נקשרתי - אסור/חייב'. האיסור או החיוב נובעים מעצם הקשר ההלכתי שנוצר, ולא בהכרח מבעלות פיזית או ממונית, כדי להתיר את האיסור הזה, לעיתים נדרשת פעולה הלכתית מיוחדת שמפקיעה את הזיקה הזו (כגון גיטין בנשים ועבדים).

חשוב להדגיש: ה'קנין' כאן הוא לא במובן של בעלות, אלא במובן של יצירת הקשר ההלכתי המחייב שגורר אחריו איסור או חיוב.
 
נערך לאחרונה:
בעקבות ההודעה כאן.
אולי מישהו יכול להסביר לי אחת ולתמיד, מהו 'קנין איסור'.
זה 'קנין' 'בעלות' 'חלות', מה זה בדיוק?
בכל דבר יש הרבה מימדים יש מימד של אורך רוחב צבע טמפרטורה וכו' אך לא כל מימד הוא בר השלכה על מהות החפץ, כלומר שלא כל שינוי במימד מסוים ישנה את מהות החפץ, כמו"כ איסורים בעבד, אשה וכיו"ב הם מימד מסוים בעל השלכות על מהות החפץ, ומשו"ה שייך בעלות עליו כמו ששייך בעלות על הרבה שייך בעלות על יותר מהות, והוא חלות קניין שמהווה בעלות לכל דבר ועניין, רק, כיוון שאינו בממון הפיזי הנראה לעיין גדרי קניינו שונים אך יסוד העניין שווה,
 
אדם לא יכול להיות קנוי, עצם זה שהוא בן חורין זה נוגד את זה שהוא יהיה עבד, (הגר"ח זצ"ל) ולכן לא שייך לקנות אותו לעבד אלא א"כ יחילו בו דין עבד, וזהו הקנין איסור המבואר, ומכיון שהמשמעות של עבד היינו דיניו של העבד, א"כ הקנין איסור הוא להקנות לדיניו, כלומר להחיל בו את דיני העבד, [שהרי לשאר דברים הוא לא יכול להקנות כיון דאין באמת מושג קנה שבן חורין יקנה, ורק דיני העבד הם נותנים לו את היכולת להקנות לענין אותם דינים].
 
קנין איסור' הוא מצב הלכתי בו נוצרת זיקה מחייבת בין אדם לדבר, היוצרת איסור או הגבלה הלכתית על אותו דבר, זאת להבדיל מקניין ממוני גרידא.

במילים אחרות, זה לא 'קניתי - שלי', אלא יותר 'נקשרתי - אסור/חייב'. האיסור או החיוב נובעים מעצם הקשר ההלכתי שנוצר, ולא בהכרח מבעלות פיזית או ממונית, כדי להתיר את האיסור הזה, לעיתים נדרשת פעולה הלכתית מיוחדת שמפקיעה את הזיקה הזו (כגון גיטין בנשים ועבדים).

חשוב להדגיש: ה'קנין' כאן הוא לא במובן של בעלות, אלא במובן של יצירת הקשר ההלכתי המחייב שגורר אחריו איסור או חיוב.
אכן קנין איסור הוא קנין שיש בו פן איסורי
אמנם אני חושב וכמדומה שהרבה יסכימו איתי, שהקניין שהוא עושה אינו באיסורים עצמם דהיינו שאינו עושה קניין להחיל איסורים
כי איך יש בנו כוח להחיל דינים על אדם אחר, ובמה אנחנו יכולים להיות בעלים על דיניו של השני.
אלא מתחיל הפוך הקניין הוא קניין של עבדות או קניין של אישות ואחר שהוא עבד יש גם את החלק של האיסור שיש בכל עבד, וזהו הקניין איסור
כעקרון יש מקום לומר שהתוכן של הקניין אינו כשאר הקניינים אבל וודאי שאינו קונה את האיסור
באשה זה יותר ברור הקניין הוא שהוא מייחד אותה אליו מול כל העולם ומסכימים על זה בקניין, והתורה מעגנת הסכמה זו באיסורי עריות.
בעבד זה יותר מסובך אבל גם קיים....
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון