מצב המוזיקה הנוכחי (3 צופים)

[אם היו]

עכשיו עלינו דרגה, אתה אוהב אותנו! אתה מדבר בשמו של הקדוש ברוך הוא? זה שיח שמעולם לא נשמע.

יש למישהו ספק באהבת הקב"ה אותנו? מעולם לא נשמע דבר כזה?

 

[יודע נגן]

השיר 'עוד יותר טוב' שפרץ בשנה האחרונה לחיינו ממשיך לעורר סערה. המלחין הנודע הרב הלל פלאי ששיריו הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית האותנטית תוקף את השיר ומשווה בינו לבין "בשלטון הכופרים".

בראיון חג מסביר הרב פלאי ואומר: "אם המצב היה שבחתונות השירים היו באמת מגיעים עם מחשבה ותוכן ובאמת עסוקים עם שמחת חתן וכלה ואז פתאום היה מגיע בשלטון הכופרים, הייתי אומר שמשהו פה לא תקין כי לא התחנכנו על זה. בישיבות לא דיברו על כך, זה לא היה נושא שהופכים אותו לעיקר, יש לנו את התורה שהיא העיקר".

"אז מה קרה לציבור שלנו, איך הגעתם לבשלטון הכופרים? אבל מאחר ולצערנו ולגודל הכאב, היום בחתונות יש מעט שמחת חתן וכלה ויש הרבה מכל הבא ליד, מה שנמצא הכי גבוה בערימת האשפה הוא זה שמושא בחתונות. אז זה לא משנה, זה יכול להיות 'ומניח בקדושה' עם הריקוד, זמר אחד עשה וכולם אחריו, זה רדידות! קטנות המוחין".

כאן מתייחס הרב פלאי ללהיט 'עוד יותר טוב', "לפני 'בשלטון הכופרים' היה איזה להיט מוזר אחר של 'עוד יותר טוב' שאגב בעיני הוא הרבה יותר גרוע. כל השפה הזאת, פעם זה היה הקב"ה אנחנו אוהבים אותך, עכשיו עלינו דרגה, אתה אוהב אותנו! אתה מדבר בשמו של הקדוש ברוך הוא? זה שיח שמעולם לא נשמע. אני לא דן אם רוצים לשיר את זה בעלי תשובה, אבל מה זה שייך לבן תורה, ממתי זאת היית השפה. יש לי ביקורת קשה על השיר הזה, בעיני השיר הזה אין מקומו בבית המדרש ואין מקומו למי שלומד תורה. ואם נגיד כולם שרים את זה? הכל עניין של טרנד".

"נגמר עוד יותר טוב, שיר פלסטיק מדף שבעזרת השם תיכף ומיד לא נדע עליו, אז הגיע בשלטון הכופרים. אין פה קנאות, אין פה קיצוניות, יש פה רעה חולה של רדידות שבעזרת השם, ככל שאנחנו מידרדרים יש תקווה וסיכוי שנצא לאור גדול ונחזור לשירים הטובים והאמיתיים, שירי קודש הלל והודאה".

כיוון שהמנהלים מחמירים כאן מאד באיסור הסטת אשכולות, אולי אגיב בהמשך בארוכה לטעויות החמורות והמסוכנות של אברך זה באשכול מיוחד.
(רק אציין שבאופן אישי ישבתי שעות עם אחד מתלמידיו לנסות לתקן ולנקות את הארס של הנ"ל, ולהשיב לו את האמונה באהבת השי"ת אליו תמיד)

 

[שלומי]

הצג קובץ מצורף 2488

במילה עדינה אומר: מוקצה מחמת מיאוס!!!!

 

[שלמה ו.]

כיוון שהמנהלים מחמירים כאן מאד באיסור הסטת אשכולות, אולי אגיב בהמשך בארוכה לטעויות החמורות והמסוכנות של אברך זה באשכול מיוחד.
(רק אציין שבאופן אישי ישבתי שעות עם אחד מתלמידיו לנסות לתקן ולנקות את הארס של הנ"ל, ולהשיב לו את האמונה באהבת השי"ת אליו תמיד)

אפשר לקבל דוגמא "מהארס של הנ"ל"? (אולי באשכול חדש)

 

[יודע נגן]

אפשר לקבל דוגמא "מהארס של הנ"ל"? (אולי באשכול חדש)

אני מצטער ומתחרט שכתבתי עליו אישית אתמול בלשון חריפה כזאת, בכל זאת מדובר ללא ספק ביהודי בר אוריין ותלמיד חכם (וגם מלחין מצוין). הייתי צריך להתייחס לדברים ולא לדובר. אך אני עומד מאחורי דברי שהדברים הם טעויות חמורות ומסוכנות.
פתחתי אשכול חדש לנושא.

 

[הלל קול]

הצג קובץ מצורף 2491

בלת"ק חלקי.
אם לא משמיעים גויישע ניגונים אז צריך לבדוק גם את כל אותם הניגונים שהגיעו מחצרות האדמו"רים, ואכמ"ל.

עוד משהו- בהיות שאינני מכיר את כותב המכתב, ומביא המכתב גם לא הביא את שמו, ככה שאין בזה משום חשש לשון הרע.
רק זאת אומר- לגדול בסביבה גויית לא מתיר לך להכיר את ניגוניהם עד כדי כך שתהיה מומחה לזיהוי שירים בעלי ניחוח גויי, בהיות שאתה מעיד על עצמך שאתה כזה, כנראה שיש משהו מעבר, או שאתה סתם ממציא. במחילה מכבוד הכותב.

 

[מנחם1]

במילה עדינה אומר: מוקצה מחמת מיאוס!!!!

הקליפ נוצר במטרה לצחוק על מצב המוזיקה בזמנינו.

 

[ירח הידען]

השיר 'עוד יותר טוב' שפרץ בשנה האחרונה לחיינו ממשיך לעורר סערה. המלחין הנודע הרב הלל פלאי ששיריו הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית האותנטית תוקף את השיר ומשווה בינו לבין "בשלטון הכופרים".

בראיון חג מסביר הרב פלאי ואומר: "אם המצב היה שבחתונות השירים היו באמת מגיעים עם מחשבה ותוכן ובאמת עסוקים עם שמחת חתן וכלה ואז פתאום היה מגיע בשלטון הכופרים, הייתי אומר שמשהו פה לא תקין כי לא התחנכנו על זה. בישיבות לא דיברו על כך, זה לא היה נושא שהופכים אותו לעיקר, יש לנו את התורה שהיא העיקר".

"אז מה קרה לציבור שלנו, איך הגעתם לבשלטון הכופרים? אבל מאחר ולצערנו ולגודל הכאב, היום בחתונות יש מעט שמחת חתן וכלה ויש הרבה מכל הבא ליד, מה שנמצא הכי גבוה בערימת האשפה הוא זה שמושא בחתונות. אז זה לא משנה, זה יכול להיות 'ומניח בקדושה' עם הריקוד, זמר אחד עשה וכולם אחריו, זה רדידות! קטנות המוחין".

כאן מתייחס הרב פלאי ללהיט 'עוד יותר טוב', "לפני 'בשלטון הכופרים' היה איזה להיט מוזר אחר של 'עוד יותר טוב' שאגב בעיני הוא הרבה יותר גרוע. כל השפה הזאת, פעם זה היה הקב"ה אנחנו אוהבים אותך, עכשיו עלינו דרגה, אתה אוהב אותנו! אתה מדבר בשמו של הקדוש ברוך הוא? זה שיח שמעולם לא נשמע. אני לא דן אם רוצים לשיר את זה בעלי תשובה, אבל מה זה שייך לבן תורה, ממתי זאת היית השפה. יש לי ביקורת קשה על השיר הזה, בעיני השיר הזה אין מקומו בבית המדרש ואין מקומו למי שלומד תורה. ואם נגיד כולם שרים את זה? הכל עניין של טרנד".

"נגמר עוד יותר טוב, שיר פלסטיק מדף שבעזרת השם תיכף ומיד לא נדע עליו, אז הגיע בשלטון הכופרים. אין פה קנאות, אין פה קיצוניות, יש פה רעה חולה של רדידות שבעזרת השם, ככל שאנחנו מידרדרים יש תקווה וסיכוי שנצא לאור גדול ונחזור לשירים הטובים והאמיתיים, שירי קודש הלל והודאה".

תמוה.

ה' יתברך תמיד אוהב אותי - בנים אתם וכו'.

ותמיד יהיה לי רק טוב - ממעשה דנחום איש גמזו.

ועוד יותר טוב - החלק היחיד שהיה עליו פקפוק והוכח כבר שרבותינו השתמשו בכאלה לשונות ואין בכך חסרון.

אפשר לא להתחבר ולא להבין למה מי שמתחבר התחבר זה בסדר אין צורך להשמיץ את כלל ישראל שקיבל את הניגון לבד מכמה מחמיצי פנים.

 

[י"ג מידות]

אני חושב שיש נפק"מ גדול בין ההתייחסות של הציבור החסידי לציבור הלטאי.

תקנו אותי אם אני טועה.
הציבור הלטאי מעדיף לא לרדת לרמה שלהזמרים לא להלחם בהם ולא להתייחס אליהם, מה שהבחורים עושים בין הסדרים ולמי הם מקשיבים, פחות מעניין אותם.
הציבור החסידי מסתכל על העניין כנושא הרבה יותר רציני. דהיינו, בחיים לא תראה ישיבה חסידית טובה שתזמין לקעמפ זמר שקופת שרצים מאחוריו, אבל בישיבה לטאית אפשי ואפשי.

וכן חתונות בחתונה של מנהיג חסידי (כגון ויזניץ צאנז וכדו', ואפי' של ראש ישיבה חסידי שמחתן ילד) לא תמצא זמר מעופף ומקושקש (לא להוכיח מהסרטון של הרבי הנ"ל עם הטרנסים , לא מדובר באיזה שהוא אדמו"ר מי יודע מה, כדאי לזכור שלא כל הלובש בגדי משי מוכיח שהוא באמת אדמו"ר).
אבל בחתונה של גדול לטאי. מיהו הזמר לא מעניין את "הגדול"

 

[כהן קרב]

אפשר לא להתחבר ולא להבין למה מי שמתחבר התחבר זה בסדר אין צורך להשמיץ את כלל ישראל שקיבל את הניגון לבד מכמה מחמיצי פנים.

'כלל ישראל' קיבל את הניגון?
כלל ישראל שלי הוא בראש ובראשונה יושבי בית המדרש
לדרכך יש עוד כמה "ניגונים" ש"כלל ישראל" קיבל אך אני נמנע מלהעלות אותם על דל מקלדתי מחמת המקום ויושביו

 

[ירח הידען]

כלל ישראל שלי הוא בראש ובראשונה יושבי בית המדרש

גם שלי ועליו דיברתי.

 

[כהן קרב]

גם שלי ועליו דיברתי.

ד' מידות בהולכי לביהמ"ד...

 

[אברהם בן]

וכן חתונות בחתונה של מנהיג חסידי (כגון ויזניץ צאנז וכדו', ואפי' של ראש ישיבה חסידי שמחתן ילד) לא תמצא זמר מעופף ומקושקש (לא להוכיח מהסרטון של הרבי הנ"ל עם הטרנסים , לא מדובר באיזה שהוא אדמו"ר מי יודע מה, כדאי לזכור שלא כל הלובש בגדי משי מוכיח שהוא באמת אדמו"ר).
אבל בחתונה של גדול לטאי. מיהו הזמר לא מעניין את "הגדול"

צודק שזה לא מעניין את ה'גדול' מיהו הזמר. אבל מכיון שזה אמור לייצג דואגים שלא יווצר מצב של מוזיקה פרועה בחתונה שכזאת.

 

[חפץ בחיים]

לטובת המתדיינים, חשבתי להבהיר איזה עניין,
כל מנגינה מורכבת משני חלקים, חלק אחד זה המלודיה עצמה (המנגינה) והחלק השני הוא המקצב. המקצב הוא המסגרת שבתוכה מתנהלת המלודיה. אפשר לדמות את זה לגוף שבתוכו יש נשמה. המנגינה עצמה כמו כל אמנות (כשהיא נעשית בצורה מקצועית ואמנותית כמובן ולא בשליפה אקראית כמו הרבה מהלהיטים שצומחים כמו פטריות) נובעת מתוך נשמתו של האמן ומתנהלת מתוך הניואנסים הסודיים שלו בנפש, ולכן חשוב מאד מאד להתחבר למוזיקה הנובעת מנפש של אדם קדוש ולא ח"ו להפך.
לעומת זאת המקצב לא מגיע מהנשמה אלא מהצורך לייצר מבנה וקצב למוזיקה ולכן הוא יותר מגיע מהמצב הרוח הכללי של האמן ולא מהנפש. כשהיוצר חסר מנוחת הנפש ווהנפש שלו תזזיתית מדי (בגלל חוסר סיפוק או רצונות שלא מתמלאים..) הדבר יבוא לידי ביטוי במקצב, כמו שנפש מלאה ושבעה תביא מקצב מסוג אחר לגמרי. כל אחד יבחין שיש מוזיקה שמחה, יש עצובה, יש מחפשת, יש משתוקקת ויש נמוכה..
אני חושב שבגדול אין מה להטיל אחריות על מי שנלחם או לא נלחם פשוט כל אחד יקח אחריות על עצמו ועל משפחתו והתופעה הפסולה תגמר ובמקומה תצמח מוזיקה חדשה אמתית וראויה.
אשמח לדעתך.

 

[מידה טובה]

השיר 'עוד יותר טוב' שפרץ בשנה האחרונה לחיינו ממשיך לעורר סערה. המלחין הנודע הרב הלל פלאי ששיריו הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית האותנטית תוקף את השיר ומשווה בינו לבין "בשלטון הכופרים".

בראיון חג מסביר הרב פלאי ואומר: "אם המצב היה שבחתונות השירים היו באמת מגיעים עם מחשבה ותוכן ובאמת עסוקים עם שמחת חתן וכלה ואז פתאום היה מגיע בשלטון הכופרים, הייתי אומר שמשהו פה לא תקין כי לא התחנכנו על זה. בישיבות לא דיברו על כך, זה לא היה נושא שהופכים אותו לעיקר, יש לנו את התורה שהיא העיקר".

"אז מה קרה לציבור שלנו, איך הגעתם לבשלטון הכופרים? אבל מאחר ולצערנו ולגודל הכאב, היום בחתונות יש מעט שמחת חתן וכלה ויש הרבה מכל הבא ליד, מה שנמצא הכי גבוה בערימת האשפה הוא זה שמושא בחתונות. אז זה לא משנה, זה יכול להיות 'ומניח בקדושה' עם הריקוד, זמר אחד עשה וכולם אחריו, זה רדידות! קטנות המוחין".

כאן מתייחס הרב פלאי ללהיט 'עוד יותר טוב', "לפני 'בשלטון הכופרים' היה איזה להיט מוזר אחר של 'עוד יותר טוב' שאגב בעיני הוא הרבה יותר גרוע. כל השפה הזאת, פעם זה היה הקב"ה אנחנו אוהבים אותך, עכשיו עלינו דרגה, אתה אוהב אותנו! אתה מדבר בשמו של הקדוש ברוך הוא? זה שיח שמעולם לא נשמע. אני לא דן אם רוצים לשיר את זה בעלי תשובה, אבל מה זה שייך לבן תורה, ממתי זאת היית השפה. יש לי ביקורת קשה על השיר הזה, בעיני השיר הזה אין מקומו בבית המדרש ואין מקומו למי שלומד תורה. ואם נגיד כולם שרים את זה? הכל עניין של טרנד".

"נגמר עוד יותר טוב, שיר פלסטיק מדף שבעזרת השם תיכף ומיד לא נדע עליו, אז הגיע בשלטון הכופרים. אין פה קנאות, אין פה קיצוניות, יש פה רעה חולה של רדידות שבעזרת השם, ככל שאנחנו מידרדרים יש תקווה וסיכוי שנצא לאור גדול ונחזור לשירים הטובים והאמיתיים, שירי קודש הלל והודאה".

ברצוני לשתף כאן סיפור שמשקף מעט את 'ירידת הדורות' בימינו:

לפני כמה שנים למדתי בישיבה חסידית גדולה ומפורסמת מאד.
באחד השבתות שעשינו, הבחורים החלו לשיר בסעודה את השיר 'אם היו בני אדם מרגישים' מדברי האור החיים הק', שהלחין ר' הלל פלאי.
ואז, באמצע השיר, התרומם המשגיח ממקומו, דפק על השולחן בחמת זעם, ושפך על הבחורים קיתון של רותחין על השיר.
בין דבריו אמר כי איך יתכן לקחת מילים כה קדושות של ה'אור החיים' ולעשות מזה שיר רדוד כל כך.
כך יצא נגד השיר באופן חריג במיוחד.

כעת, עברו כמה שנים, ואותו מלחין מדבר נגד השיר 'עוד יותר טוב' וקצת מעלה גיחוך על שפתי.
רק לשם דוגמה, דמיינו את מלחין השיר 'עוד יותר טוב' מדבר בעוד כמה שנים נגד איזה שיר רדוד ועל ההידרדרות של הדור.
מצחיק, לא?

 

[טעם החיים]

אין כאן ירידת הדורות, אלא ויכוח פשוט... כמדומני שהמשגיח שיצא נגד השיר "אם היו בני אדם מרגישין" הוא שיטת יחיד, ולכה"פ שיטת מיעוט.

 

[מידה טובה]

כמדומני שהמשגיח שיצא נגד השיר "אם היו בני אדם מרגישין" הוא שיטת יחיד, ולכה"פ שיטת מיעוט.

תתפלא לשמוע, אבל כמה שנים לפני כן, בישיבה קטנה שבו למדתי, גם שם המשגיח דיבר על אותו שיר ויצא אף הוא נגדו.
יתכן שהמשגיחים בישיבות הם שיטת מיעוט?

 

[ירח הידען]

יתכן שהמשגיחים בישיבות הם שיטת מיעוט?

כך המשגיח זצ"ל תמיד היה אומר לנו "שתדעו שאנחנו המיעוט אבל זו האמת ואין מה לעשות"

 

[כפליים לתושיה]

בשונה מבקרב החסידים, בציבור הליטאי לא רואים את המוזיקה כחלק מרכזי בעבודת ה', וככלל הגישה למוזיקה היא גישת "דיעבד", כלומר - מן הראוי שלא לבטל כלל זמן על העיסוק בחכמת המוזיקה, אבל כיון שישנם סיטואציות בהם המוזיקה הינה הכרחית - בכדי לשמוח ולרקוד וכדו' - לכך יש מקום לשימוש בה. (ואל תגיבו לי בדברי הגאון על כך שהיכל הנגינה קרוב להיכל התשובה וכו' - למעשה אין למוזיקה מקום כלל בהוויה הרוחנית הליטאית) ולכך לא כל כך מייחסים חשיבות למוזיקה. ראש ישיבה שמקפץ לצלילי "בשלטון הכופרים" לא באמת חושב על המילים - כפי שהוא אינו חושב על המילים בשירת "אנא עבדא" - מטרתו היא לשמח חתן וכלה - ותו לא מידי.
הרב הלל פלאי, שהינו בעל מנגן מוכשר בד בבד עם היותו יהודי בר אוריין ליטאי, מנסה כבר שנים ארוכות לצקת תוכן רוחני וממשי ב"עבודת המוזיקה" בדומה למקום הגבוה שהמוזיקה תופסת אצל החסידים - וללא הצלחה מרובה.

 

[ירח הידען]

הרב הלל פלאי, שהינו בעל מנגן מוכשר בד בבד עם היותו יהודי בר אוריין ליטאי, מנסה כבר שנים ארוכות לצקת תוכן רוחני וממשי ב"עבודת המוזיקה" בדומה למקום הגבוה שהמוזיקה תופסת אצל החסידים - וללא הצלחה מרובה.

ולעולם לא יצליח הליטאים לא רואים עניין להשקיע בכל דבר שאינו קשור לעסק התורה, וטוב שכך