אחרי מות השעיר לעזאזל לא היה יכול לזוז מרוב העוונות שעליו (7 צופים)

[געגועים]

וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה. וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו וכו'.

בתרגום יונתן: וְיִתֵּן יַתְהוֹן בִּשְׁבוּעָה אֲמִירָא וּמְפָרְשָׁא בִּשְׁמָא רַבָּא וְיַקִירָא עַל רֵישׁ צְפִירָא וכו' וְיַדְחִינֵיהּ רוּחַ זִיקָא מִן קֳדָם יְיָ וִימוּת.

הטעם שנצרך להזכיר את השם מבואר בשפתי כהן, וזה לשונו:

ונתן אותם על ראש השעיר, איך שייך נתינה בעוונות? הוא שעבר עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד, וכל אותם קטיגורים היה הכהן בכח השם, שהוא שם מ"ב שהוא שם הגבורה, מתגבר עליהם וכופתם ונותנם על ראש השעיר, ולזה היו עושים סוכות ומשימין בהם מאכל ומשתה ואומרים לו הרי מאכל וכו', לפי שהיה נושא השעיר על כתפו, שהשעיר לא היה יכול להלוך מרוב העוונות שהם אותם קטיגורים שהיו חלים ובאים על ראש השעיר בעל כורחם בכח השם. ושלוש פעמים היה מזכיר כהן גדול את השם, ובפרט על שעיר המשתלח, אחד - כדי שיהיה לו כח אותו האיש הנושאו לישא אותו, ולא יצטרך לאכול, כמו שאמרו בגמרא שעושין לו סוכות ואומרין לו הרי מזון הרי מים, ואמרו שמעולם לא נצטרך אדם לכך ולא היו עושין כן אלא כדי שייטב לבו, שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו וכו'. ואחד - כדי שיוכל השעיר לסובלם. ואחד - לכפות כל אותם מקטרגים על השעיר וכו'. עכ"ל.

וזה כוונת התרגום יונתן שנתן אותם בשבועה ובשם, וזה גם הסיבה שהיה צורך לרוח מלפני ה' לדחות את השעיר, כי מרוב כבדו לא היה יכול האיש עתי לדחפו, וע"י כח הזכרת השם יצא רוח מלפני ה' ודחה אותו.

ונרמז קצת בגמ' (יומא סו:) שאלו את רבי אליעזר חלה מהו שירכיבהו על כתפו, אמר להם יכול הוא להרכיב אני ואתם.
דהיינו שע"י כח השם היה יכול השעיר להרכיב עליו את כל המקטרגים.

ונרמז בסמיכות ושלח ביד איש עתי - ונשא השעיר עליו, שהאיש עתי היה נושא השעיר עליו על כתיפו.​

 

[אוהב ספר]

וזה כוונת התרגום יונתן שנתן אותם בשבועה ובשם, וזה גם הסיבה שהיה צורך לרוח מלפני ה' לדחות את השעיר, כי מרוב כבדו לא היה יכול האיש עתי לדחפו, וע"י כח הזכרת השם יצא רוח מלפני ה' ודחה אותו.

לחץ כדי לכווץ...

יש להסתפק האם המקטרגים שוקלים כובד שמרגישים אותו כאן בעולם התחתון

 

[הצעיר שבחבורה]

ונרמז קצת בגמ' (יומא סו:) שאלו את רבי אליעזר חלה מהו שירכיבהו על כתפו, אמר להם יכול הוא להרכיב אני ואתם.
דהיינו שע"י כח השם היה יכול השעיר להרכיב עליו את כל המקטרגים.

ונרמז בסמיכות ושלח ביד איש עתי - ונשא השעיר עליו, שהאיש עתי היה נושא השעיר עליו על כתיפו.

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שנתערב פה מי נושא את מי

רבי אליעזר ודאי כוונתו שהשעיר נושא את האיש עתי, ואילו מר נוקט שה'איש עתי' נשא עליו את השעיר, ובהא מילתא הא בעו לה מינה דר' אליעזר אי שרי ליה, ולא פשטה​

 

[אוהב ספר]

רבי אליעזר ודאי כוונתו שהשעיר נושא את האיש עתי,

לחץ כדי לכווץ...

מהיכן פשיטא ליה למר כן?
פשטות הסוגיא (עיינתי מקופיא) מורה להיפך

 

[הצעיר שבחבורה]

מהיכן פשיטא ליה למר כן?

לחץ כדי לכווץ...

לא שכך היה, אלא שיש בכוחו

 

[אוהב ספר]

לא שכך היה, אלא שיש בכוחו

לחץ כדי לכווץ...

פשטות הסוגיא היא שהנידון האם האיש עתי יכול לישא את השעיר, וכהבנת הרב @געגועים שליט"א

 

[הצעיר שבחבורה]

פשטות הסוגיא היא שהנידון האם האיש עתי יכול לישא את השעיר, וכהבנת הרב @געגועים שליט"א

לחץ כדי לכווץ...

ע"ז היה הנדון, אלמא כשר' אליעזר לא רצה להשיב מה שלא שמע מרבו, אלא דחאם בכך שהשעיר יכול לשאת את האיש עתי וכוק

 

[אוהב ספר]

ע"ז היה הנדון, אלמא כשר' אליעזר לא רצה להשיב מה שלא שמע מרבו, אלא דחאם בכך שהשעיר יכול לשאת את האיש עתי וכוק

לחץ כדי לכווץ...

אכן, לא שמתי לב, וכמו שכתבתי

(עיינתי מקופיא)

לחץ כדי לכווץ...

ושוב ראיתי ברש"י כדבריך

יומא סו ב – ויקיטקסט

he.wikisource.org

 

[געגועים]

כמדו' שנתערב פה מי נושא את מי

רבי אליעזר ודאי כוונתו שהשעיר נושא את האיש עתי, ואילו מר נוקט שה'איש עתי' נשא עליו את השעיר, ובהא מילתא הא בעו לה מינה דר' אליעזר אי שרי ליה, ולא פשטה​

לחץ כדי לכווץ...

יש כאן ב' דברים

א' שהאיש עתי נשא את השעיר על כתיפו כפי שכתב בשפתי כהן [ועל כך הבאתי את הרמז איש עתי - ונשא השעיר עליו]

ב' הגמ' מבארת "עתי ואפילו בשבת" - לומר שאם היה השעיר חולה מרכיבו על כתפו
ור"א לא רצה לענות את ההלכה הפשוטה - שלא היה חפץ להשיב על שאלתם מה שלא שמע מפי רבו
ובתשובתו "יכול להרכיב אני ואתם - בריא וחזק היה השעיר להרכיב אותי ואתכם עליו" נרמז קצת מה שכתב בש"ך שהיה בריא וחזק וזה ע"י השם