געגועים
תנ"ך ופרשת שבוע - אוצר החידות
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
- הודעות
- 2,659
- תודות
- 6,938
- נקודות
- 640
וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה. וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו וכו'.
בתרגום יונתן: וְיִתֵּן יַתְהוֹן בִּשְׁבוּעָה אֲמִירָא וּמְפָרְשָׁא בִּשְׁמָא רַבָּא וְיַקִירָא עַל רֵישׁ צְפִירָא וכו' וְיַדְחִינֵיהּ רוּחַ זִיקָא מִן קֳדָם יְיָ וִימוּת.
הטעם שנצרך להזכיר את השם מבואר בשפתי כהן, וזה לשונו:
ונתן אותם על ראש השעיר, איך שייך נתינה בעוונות? הוא שעבר עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד, וכל אותם קטיגורים היה הכהן בכח השם, שהוא שם מ"ב שהוא שם הגבורה, מתגבר עליהם וכופתם ונותנם על ראש השעיר, ולזה היו עושים סוכות ומשימין בהם מאכל ומשתה ואומרים לו הרי מאכל וכו', לפי שהיה נושא השעיר על כתפו, שהשעיר לא היה יכול להלוך מרוב העוונות שהם אותם קטיגורים שהיו חלים ובאים על ראש השעיר בעל כורחם בכח השם. ושלוש פעמים היה מזכיר כהן גדול את השם, ובפרט על שעיר המשתלח, אחד - כדי שיהיה לו כח אותו האיש הנושאו לישא אותו, ולא יצטרך לאכול, כמו שאמרו בגמרא שעושין לו סוכות ואומרין לו הרי מזון הרי מים, ואמרו שמעולם לא נצטרך אדם לכך ולא היו עושין כן אלא כדי שייטב לבו, שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו וכו'. ואחד - כדי שיוכל השעיר לסובלם. ואחד - לכפות כל אותם מקטרגים על השעיר וכו'. עכ"ל.
וזה כוונת התרגום יונתן שנתן אותם בשבועה ובשם, וזה גם הסיבה שהיה צורך לרוח מלפני ה' לדחות את השעיר, כי מרוב כבדו לא היה יכול האיש עתי לדחפו, וע"י כח הזכרת השם יצא רוח מלפני ה' ודחה אותו.
ונרמז קצת בגמ' (יומא סו:) שאלו את רבי אליעזר חלה מהו שירכיבהו על כתפו, אמר להם יכול הוא להרכיב אני ואתם.
דהיינו שע"י כח השם היה יכול השעיר להרכיב עליו את כל המקטרגים.
ונרמז בסמיכות ושלח ביד איש עתי - ונשא השעיר עליו, שהאיש עתי היה נושא השעיר עליו על כתיפו.
בתרגום יונתן: וְיִתֵּן יַתְהוֹן בִּשְׁבוּעָה אֲמִירָא וּמְפָרְשָׁא בִּשְׁמָא רַבָּא וְיַקִירָא עַל רֵישׁ צְפִירָא וכו' וְיַדְחִינֵיהּ רוּחַ זִיקָא מִן קֳדָם יְיָ וִימוּת.
הטעם שנצרך להזכיר את השם מבואר בשפתי כהן, וזה לשונו:
ונתן אותם על ראש השעיר, איך שייך נתינה בעוונות? הוא שעבר עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד, וכל אותם קטיגורים היה הכהן בכח השם, שהוא שם מ"ב שהוא שם הגבורה, מתגבר עליהם וכופתם ונותנם על ראש השעיר, ולזה היו עושים סוכות ומשימין בהם מאכל ומשתה ואומרים לו הרי מאכל וכו', לפי שהיה נושא השעיר על כתפו, שהשעיר לא היה יכול להלוך מרוב העוונות שהם אותם קטיגורים שהיו חלים ובאים על ראש השעיר בעל כורחם בכח השם. ושלוש פעמים היה מזכיר כהן גדול את השם, ובפרט על שעיר המשתלח, אחד - כדי שיהיה לו כח אותו האיש הנושאו לישא אותו, ולא יצטרך לאכול, כמו שאמרו בגמרא שעושין לו סוכות ואומרין לו הרי מזון הרי מים, ואמרו שמעולם לא נצטרך אדם לכך ולא היו עושין כן אלא כדי שייטב לבו, שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו וכו'. ואחד - כדי שיוכל השעיר לסובלם. ואחד - לכפות כל אותם מקטרגים על השעיר וכו'. עכ"ל.
וזה כוונת התרגום יונתן שנתן אותם בשבועה ובשם, וזה גם הסיבה שהיה צורך לרוח מלפני ה' לדחות את השעיר, כי מרוב כבדו לא היה יכול האיש עתי לדחפו, וע"י כח הזכרת השם יצא רוח מלפני ה' ודחה אותו.
ונרמז קצת בגמ' (יומא סו:) שאלו את רבי אליעזר חלה מהו שירכיבהו על כתפו, אמר להם יכול הוא להרכיב אני ואתם.
דהיינו שע"י כח השם היה יכול השעיר להרכיב עליו את כל המקטרגים.
ונרמז בסמיכות ושלח ביד איש עתי - ונשא השעיר עליו, שהאיש עתי היה נושא השעיר עליו על כתיפו.
