נשאלתי בשבוע שעבר
משפחה שיש להם עובדת נוכריה שמנקה את הבית, וביום שישי האחרון היתה צריכה לבוא לביתם כדי לנקות את ביתם לכבוד שבת המלכה אך אותה נוכריה לא יכלה לבוא אלא כמה שעות סמוך לשבת, כך שיצא שהיא מסיימת את ניקיון הבית בדיוק בזמן הדלקת נרות. עד כאן הכל נחמד ונראה סביר.
אולם השאלה נתעוררה כאשר נודע שאותה נוכריה מתגוררת בריחוק מקום ממקום בית המשפחה בה היא מנקה כך שבשביל לחזור לביתה צריכה היא להשתמש בתחבורה והיות ובעירה של המשפחה אין תחבורה ציבורית בשבת ב"ה, צריכה העובדת הנ"ל לצאת מן העיר ולהשתמש במוניות שירות או במוניות רגילות אשר בעליהם הם מאחינו שאינם שומרים תו"מ לצערינו ולדאבונינו
ומעתה קמה וגם ניצבה השאלה האם רשאים בני המשפחה לקרוא לעובדת הנ"ל לנקיון הבית באופן הזה כיון שאח"כ בודאי תשתמש בתחבורה שבה נכשלים יהודים בחילול שבת
גדר השאלה היא האם שייך איסור של לפני עיור בגרמא כגון בנידון דידן שע"י העסקת הנוכריה יצא מכשול ליהודי להיכשל בחילול השבת
ועיין ברא"ה ע"ז ב. בהא דאיבעיא לן בגמ' מאי טעמא אסור לשאת ולתת ג' ימים קודם יום אידם האם משום הרווחה פירוש משום הרווחה שמרויח בדבר ואזיל ומודי לע"ז שלו, שהוא סבור שהצליחה אותו, ועובר משום ושם אלהים אחרים לא תזכירו ויש במשמע [לגרום] אפילו לאחרים הזכרה האסורה להם, והיינו על דעת לעבדם שהרי אסורין בני נח מן התורה או משום לפני עיור שאנו חוששין כשאנו מוכרין להם בהמה או דבר הראוי לתקרובת, שמא יעשה ממנה תקרובת, ונמצא שאנו עוברין משום לפני עור לא תתן מכשול וכתב הרא"ה דלמ"ד משום הרווחה לא עובר משום לפני עור שהוא ס"ל דלא שייך לפני עיור אלא במה שאינו יכול לעשות אלא על ידינו, מה שאין כן באזיל ומודה שהוא בידו בכל שעה, ומשום גרמא בעלמא ליכא משום לפני עור לא תתן מכשול עכ"ל
ונראה מדברי הרא"ה דכל שאין בידו של הנכשל אזי נחשב הנותן כ"נותן מכשול" אך אם יש בידו אף שגורם לו למכשול אך לא חשיב שנותן מכשול היות וזה היה בידו וכמו שכתב הרא"ה ומשום גרמא בעלמא ליכא משום לפני עיור ויש לדון הכא
כל זה נכתב בשביל לעיין ולפלפל להגדיל תורה וכו' אשמח לעוד מקורות בעניין [בראשונים אם אפשר, באחרונים יש כמה המדברים בזה]
משפחה שיש להם עובדת נוכריה שמנקה את הבית, וביום שישי האחרון היתה צריכה לבוא לביתם כדי לנקות את ביתם לכבוד שבת המלכה אך אותה נוכריה לא יכלה לבוא אלא כמה שעות סמוך לשבת, כך שיצא שהיא מסיימת את ניקיון הבית בדיוק בזמן הדלקת נרות. עד כאן הכל נחמד ונראה סביר.
אולם השאלה נתעוררה כאשר נודע שאותה נוכריה מתגוררת בריחוק מקום ממקום בית המשפחה בה היא מנקה כך שבשביל לחזור לביתה צריכה היא להשתמש בתחבורה והיות ובעירה של המשפחה אין תחבורה ציבורית בשבת ב"ה, צריכה העובדת הנ"ל לצאת מן העיר ולהשתמש במוניות שירות או במוניות רגילות אשר בעליהם הם מאחינו שאינם שומרים תו"מ לצערינו ולדאבונינו
ומעתה קמה וגם ניצבה השאלה האם רשאים בני המשפחה לקרוא לעובדת הנ"ל לנקיון הבית באופן הזה כיון שאח"כ בודאי תשתמש בתחבורה שבה נכשלים יהודים בחילול שבת
גדר השאלה היא האם שייך איסור של לפני עיור בגרמא כגון בנידון דידן שע"י העסקת הנוכריה יצא מכשול ליהודי להיכשל בחילול השבת
ועיין ברא"ה ע"ז ב. בהא דאיבעיא לן בגמ' מאי טעמא אסור לשאת ולתת ג' ימים קודם יום אידם האם משום הרווחה פירוש משום הרווחה שמרויח בדבר ואזיל ומודי לע"ז שלו, שהוא סבור שהצליחה אותו, ועובר משום ושם אלהים אחרים לא תזכירו ויש במשמע [לגרום] אפילו לאחרים הזכרה האסורה להם, והיינו על דעת לעבדם שהרי אסורין בני נח מן התורה או משום לפני עיור שאנו חוששין כשאנו מוכרין להם בהמה או דבר הראוי לתקרובת, שמא יעשה ממנה תקרובת, ונמצא שאנו עוברין משום לפני עור לא תתן מכשול וכתב הרא"ה דלמ"ד משום הרווחה לא עובר משום לפני עור שהוא ס"ל דלא שייך לפני עיור אלא במה שאינו יכול לעשות אלא על ידינו, מה שאין כן באזיל ומודה שהוא בידו בכל שעה, ומשום גרמא בעלמא ליכא משום לפני עור לא תתן מכשול עכ"ל
ונראה מדברי הרא"ה דכל שאין בידו של הנכשל אזי נחשב הנותן כ"נותן מכשול" אך אם יש בידו אף שגורם לו למכשול אך לא חשיב שנותן מכשול היות וזה היה בידו וכמו שכתב הרא"ה ומשום גרמא בעלמא ליכא משום לפני עיור ויש לדון הכא
כל זה נכתב בשביל לעיין ולפלפל להגדיל תורה וכו' אשמח לעוד מקורות בעניין [בראשונים אם אפשר, באחרונים יש כמה המדברים בזה]