שבועות מה טעם למאכלי חלב בשבועות? (1 צופה)

[תורה תמימה]

למנהג זה יש מספר טעמים:
א. התורה נמשלה לחלב ודבש: "דבש וחלב תחת לשונך" שיה"ש ד 11, ע"כ יש הנוהגים גם לטבול לחם בדבש ברוח פסוק זה.
ב. כאשר במתן תורה חזרו בני ישראל לאוהליהם לא מצאו מאכלים אחרים למעט מאכלי חלב, מפני שלמאכלי בשר היה צריך הכנה מרובה וכלים חדשים, שכן הכלים הישנים לא היו כשרים. לפיכך הכינו מאכלי חלב ונם אנו נוהגים כך לזכר ימי מתן תורה.
ג. כשעלה משה רבינו למרום לקבל את התורה, מלאכי השרת התנגדו למסור את התורה לבני אדם. אמר להם הקב"ה: הלא גם אתם אינכם ראויים לתורה, כי בשעה שסעדתם אצל אברהם אבינו אכלתם בשר בחלב שנאמר: "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר... ויתן לפניהם ויאכלו" בראשית ח 8. אז נסתתמו טענותיהם של מלאכי השרת, ולכן נהוג לאכול מאכלי חלב בחג זה.
ד. חלב בגימטריא - 40 כנגד 40 יום שמשה רבינו שהה בהר סיני.
ה. בחג השבועות משו את משה רבינו מן היאור, בת פרעה מצאה אותו בתוך הסוף ומשה לא רצה לינוק חלב ממיניקות מצריות, אלא מאשה עבריה, לכן על-ידי אכילת חלב מזכירים את זכותו של משה רבינו.

 

[תורה תמימה]

ג. כשעלה משה רבינו למרום לקבל את התורה, מלאכי השרת התנגדו למסור את התורה לבני אדם. אמר להם הקב"ה: הלא גם אתם אינכם ראויים לתורה, כי בשעה שסעדתם אצל אברהם אבינו אכלתם בשר בחלב שנאמר: "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר... ויתן לפניהם ויאכלו" בראשית ח 8. אז נסתתמו טענותיהם של מלאכי השרת, ולכן נהוג לאכול מאכלי חלב בחג זה.

לחץ כדי לכווץ...

אמנם לפי הביאור שהקדים להם חלב ואחר כך בשר בהכרח המנהג הוא מטעם אחר.

 

[איש האשכולות]

מאכלי חלב | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[מנסה להבין]

1. מקור המנהג לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות מוזכר כבר בספרי הראשונים. בספר "כל בו", אותו חיבר אחד מן הראשונים, נכתב: "נהגו לאכול דבש וחלב בחג שבועות מפני התורה שנמשלה לדבש וחלב כמו שכתוב (שיר השירים ד' יא') 'דבש וחלב תחת לשונך'".

2. בהגה"ה לספר המנהגים לר"א טירנא כתב: "בשבועות אוכלין חלב, וזכר רמז לטעמי תורה שנאמר: 'מנחה חדשה לה' בשבועותיכם' ראשי תיבות 'חלב'". בהמשך מובא: "וצריך לאכול גם בשר, כי אין שמחה בלא בשר".

3. בשו"ת "שם משמעון": "דכיון דלכו"ע בשבת נתנה תורה, א"כ היו צריכים לעשות קידושא רבא של יום השבת על היין, אבל מאחר שיצאו אז מגדר נכרי ונכנסו לכלל ישראל, א"כ היו על היינות שלהם דין נכרי, ולא היה ראוי לקדש עליו, וא"כ היו צריכים לקדש על חלב שהוא מרוי ומשכר דומיא דיין, ולזכר זה אנו אוכלין מאכלי חלב בשבועות ע"כ. ולפי"ד נמי משמע שהמנהג של אכילת מאכלי חלב בשבועות הוא בבוקר".

4. ספר המטעמים: "איתא בשו"ע (יו"ד רמו') כי יש לעשות סעודה בכל גמר מצוה, ואסרו חג הוא סעודת גמר מצות יום טוב, וא"כ צריכין לעשות סעודה בגמר ספירת העומר וא"א לעשות סעודה בבשר, כי אינו ניכר שהיא נעשית לשם כך רק לכבוד יום טוב, ועל כן עושין סעודה ממאכלי חלב". מכאן נראה כי יש לאכול את הסעודה החלבית בליל יו"ט, שאז מסתיימת מצות ספירת העומר.

בספר 'אורחות רבינו' מובא, שהסטייפלר זצ"ל אכל בליל שבועות סעודה חלבית ובבוקר סעודה בשרית.

5. על פי הזוהר, כל אחד מ-365 הימים בשנה מקביל לאחת משס"ה מצוות לא תעשה שבתורה. איזו מצווה מקבילה לשבועות? התורה אומרת: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלקֶיךָ; לא-תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ". מכיוון שהיום הראשון להבאת הביכורים הוא שבועות, חציו השני של הפסוק – הימנעות מאכילת בשר בחלב – הוא מצוות ה'לא תעשה' המקבילה לחג השבועות. כך, בשבועות אנחנו אוכלים שתי סעודות, האחת חלבית והשנייה בשרית, ונזהרים שלא לערבב בין השניים, ובכך מקיימים את המצווה הזו.


6. בספר 'בני יששכר': "מנהג אבותינו תורה היא לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, נ"ל הטעם, חלב רומז לחסד גוון לובן (זוה"ק ח"ג ד' ע"א), והנה להגיד בבקר חסדך (תהלים צב' ג') ר"ת חלב".

7. הגימטרייה של המילה 'חלב' היא 40. אנחנו אוכלים מאכלי חלב בשבועות לזכר 40 הימים שבהם שהה משה על הר סיני ולמד את התורה כולה.
יצוין, כי לערכו המספרי של חלב, 40, יש משמעות נוספת והיא 40 הדורות שחלפו ממשה שהעלה את התורה על הכתב, עד לדורו של רבינא ורב אשי שכתבו את המהדורה הסופית של התורה שבעל פה, התלמוד. זאת ועוד, האות המקבילה למספר 40 היא מ'. באות זו מתחיל התלמוד ואף מסתיים.

8. רבי צדוק הכהן מלובלין כתב: "המנהג לאכול מאכלי חלב הוא דוגמת מנהג מאכלי חלב במתן תורה... כי החלב יונקים משדי האם, ועיקר קבלת התורה הוא להכיר נותן התורה יתברך שמו, שממנו יונק הכל". ('רסיסי לילה')

9. בשם רבי שמשון מאסטרופולי מובא טעם נוסף: "להר סיני שמונה שמות, ואחד מהם גבנונים, מלשון נקי כגבינה. על כן אוכלין גבינה בשבועות, כי אז קבלנו התורה על הר ששמו כן".

10. כשעם ישראל קיבל את התורה בהר סיני, היא כללה הנחיות מיוחדות כיצד לשחוט ולהכשיר את הבשר לאכילה. עד אז, לא נהגו בני ישראל על פי הלכות אלה, ולכן, כל הבשר שלהם – יחד עם סירי הבישול – הפך מרגע קבלת התורה ללא-כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה לאכול מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת.

 

[הפקדתי ש.]

טעם נוסף.
פחות מכביד על הלימוד בליל שבועות!
(נסו ותיווכחו!).

 

[החכם המקורי]

טעם נוסף.
פחות מכביד על הלימוד בליל שבועות!
(נסו ותיווכחו!).

לחץ כדי לכווץ...

לאלו הנוהגים לאכול מאכלי חלב בלילה.

 

[נדיב לב]

ב. כאשר במתן תורה חזרו בני ישראל לאוהליהם לא מצאו מאכלים אחרים למעט מאכלי חלב, מפני שלמאכלי בשר היה צריך הכנה מרובה וכלים חדשים, שכן הכלים הישנים לא היו כשרים. לפיכך הכינו מאכלי חלב ונם אנו נוהגים כך לזכר ימי מתן תורה.

לחץ כדי לכווץ...

שבועות - מאכלי חלב בחג השבועות - שמועה בשם "גדול אחד" | ענייני דיומא

המשנה ברורה סימן תצד סקי"ב כתב: שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין...

forum-otzar-hatorah.co.il