שבועות - שתי הלחם בזמנינו | ענייני דיומא | פורום אוצר התורה שבועות - שתי הלחם בזמנינו | ענייני דיומא | פורום אוצר התורה
נ.ב. אשמח אם מישהו יביא פה את ההסרטה.
יש את זה, נכון לעכשיו עדיין לא נבדק בנטפרי
אולי מישהו פה יתנדב לשלוח

אולי תפרט יותר, מה הסיבות לפקפק בהקרבה [הלכתית או השקפתית].
 
בחג השבועות נכנס כהן בבגדי כהונה למקום העזרה והניף שתי הלחם, האם ההקרבה היתה כדין.
נ.ב. אשמח אם מישהו יביא פה את ההסרטה.
אולי תפרט יותר, מה הסיבות לפקפק בהקרבה [הלכתית או השקפתית].
 
רוב הטענות על קרבנות לא שייכות פה, כי אין צריך מזבח וכו', וצריך רק כהן [מיוחס!] בבגדי כהונה [עם תכלת אמיתית!] שיניח את הלחם במקום [האמיתי!] של המזבח.
אם הסתדרו עם כל זה לכאורה לא אמורה להיות בעיה.
 
רוב הטענות על קרבנות לא שייכות פה, כי אין צריך מזבח וכו', וצריך רק כהן [מיוחס!] בבגדי כהונה [עם תכלת אמיתית!] שיניח את הלחם במקום [האמיתי!] של המזבח.
גם קרבנות מקריבין אע''פ שאין מזבח, לא זה הבעיה
 

שאלה:​

בשבועות צולם (כנראה על ידי גוי) בשבועות הנפת שתי הלחם על הר הבית, ואני ברגשות מעורבים, מצד אחד יש איסור לעלות להר הבית, אבל מצד שני מזה 2000 שנה שלא הונף העומר ולא הוקרב אף קרבן והנה אנחנו רואים בנו עיננו הנפת העומר.
אני מאוד מאוד מבולבל, כל עם ישראל חפצים בבית המקדש ובגאולה השלמה, וראינו שהונף העומר, אבל מצד שני אנחנו עוד לא בגאולה השלמה, עוד לא הגיע משיח צדקנו ויש צער רב ויגון בעם על חרבן מקדשנו.
מה דעת הרבנים, האם כדאי לשמוח בדבר הזה או שמא דבר זה אינו רצוי לפניו יתברך?

נ.ב. לפי שעה"כ, לכאורה המצווה של הנפת העומר תלויה בהנפת מנחת שעורים בימי העומר…

תשובה:​

שלום וברכה

מעבר לשאלות הגדולות ההלכתיות הטכניות בכל מה שנעשה שם, הן מצד טהרת הלחם, הן מצד בגדי הכהן שהיו בהם כמה פקפוקים, ועוד, אין ספק בעיני שמחילול שם שמים אין לשמוח, ואין בזה קיום מצוה, ובודאי לא לזה ציפינו אלפיים שנה.

כל גדולי הדורות האחרונים אסרו את העלייה להר הבית, הן מחמת חשש טומאת מת [גם אותו כהן שעלה גרם להרבה מאוד שוטרים להתרוצץ שם בטומאתם, ואגב הוקפצו לשם כוחות נוספים כלומר הוא הביא לשם ביודעים אנשים טמאים שלא טבלו והסתובבו חופשי], הן מחשש פיקוח נפש וליבוי השנאה הערבית. אין ספק שקרבן כזה אינו עולה לרצון לפני ה' ואין בו כל תועלת לעם ישראל.

מלבד זאת, אין לי ספק שקרבן לא יכול להחשב "קרבן ציבור", כאשר הוא בא כנגד רצון רוב רובו של העם, וכנגד זקני ומאורי העדה. ושתי הלחם כקרבן יחיד אין בהן ממש והרי זה בכלל האיסור של מקריב חולין בעזרה.

הכמיהה לבנין בית המקדש משותפת לכולנו, ובחול המועד פסח כשעמדנו עם הגאון רבי נתן רוטמן ועוד אלפי בני תורה כנגד השער הפונה למקום המזבח [מחוץ להר הבית ללא חשש איסור חלילה], הכמיהה והכיסופין והכאב היו עד לבלי נשוא, אך מכאן ולהכנס בחשש איסור, כדי לעזור לקב"ה להביא את הגאולה, רחוקה מאוד הדרך, וחובה עלינו להתנער ממעשים שאינם ראויים אלו.

יתן ה' שנזכה לגאולה שלמה, וגם לאור תורה אמיתי שיסיר מלב כולנו את הבלבול המביא למעשים שאינם לרצון ה'.

 

שאלה:​

בשבועות צולם (כנראה על ידי גוי) בשבועות הנפת שתי הלחם על הר הבית, ואני ברגשות מעורבים, מצד אחד יש איסור לעלות להר הבית, אבל מצד שני מזה 2000 שנה שלא הונף העומר ולא הוקרב אף קרבן והנה אנחנו רואים בנו עיננו הנפת העומר.
אני מאוד מאוד מבולבל, כל עם ישראל חפצים בבית המקדש ובגאולה השלמה, וראינו שהונף העומר, אבל מצד שני אנחנו עוד לא בגאולה השלמה, עוד לא הגיע משיח צדקנו ויש צער רב ויגון בעם על חרבן מקדשנו.
מה דעת הרבנים, האם כדאי לשמוח בדבר הזה או שמא דבר זה אינו רצוי לפניו יתברך?

נ.ב. לפי שעה"כ, לכאורה המצווה של הנפת העומר תלויה בהנפת מנחת שעורים בימי העומר…

תשובה:​

שלום וברכה

מעבר לשאלות הגדולות ההלכתיות הטכניות בכל מה שנעשה שם, הן מצד טהרת הלחם, הן מצד בגדי הכהן שהיו בהם כמה פקפוקים, ועוד, אין ספק בעיני שמחילול שם שמים אין לשמוח, ואין בזה קיום מצוה, ובודאי לא לזה ציפינו אלפיים שנה.

כל גדולי הדורות האחרונים אסרו את העלייה להר הבית, הן מחמת חשש טומאת מת [גם אותו כהן שעלה גרם להרבה מאוד שוטרים להתרוצץ שם בטומאתם, ואגב הוקפצו לשם כוחות נוספים כלומר הוא הביא לשם ביודעים אנשים טמאים שלא טבלו והסתובבו חופשי], הן מחשש פיקוח נפש וליבוי השנאה הערבית. אין ספק שקרבן כזה אינו עולה לרצון לפני ה' ואין בו כל תועלת לעם ישראל.

מלבד זאת, אין לי ספק שקרבן לא יכול להחשב "קרבן ציבור", כאשר הוא בא כנגד רצון רוב רובו של העם, וכנגד זקני ומאורי העדה. ושתי הלחם כקרבן יחיד אין בהן ממש והרי זה בכלל האיסור של מקריב חולין בעזרה.

הכמיהה לבנין בית המקדש משותפת לכולנו, ובחול המועד פסח כשעמדנו עם הגאון רבי נתן רוטמן ועוד אלפי בני תורה כנגד השער הפונה למקום המזבח [מחוץ להר הבית ללא חשש איסור חלילה], הכמיהה והכיסופין והכאב היו עד לבלי נשוא, אך מכאן ולהכנס בחשש איסור, כדי לעזור לקב"ה להביא את הגאולה, רחוקה מאוד הדרך, וחובה עלינו להתנער ממעשים שאינם ראויים אלו.

יתן ה' שנזכה לגאולה שלמה, וגם לאור תורה אמיתי שיסיר מלב כולנו את הבלבול המביא למעשים שאינם לרצון ה'.

מי כתב את זה?
 
אולי תפרט יותר, מה הסיבות לפקפק בהקרבה [הלכתית או השקפתית].
הפרטים כדלהלן:
עלו בשעה 8:30 בהשתתפות הרב ישראל אריאל (ממכון המקדש) והרב יצחק ברנד (מקדושת ציון).
בקבוצה היה כהן מישיבת המקדש שלבש מכנסיים וכתונת ועליהם פושמינה ולראשו כיפה, ובפנים הוריד את הפושמינה והחליף את הכיפה במגבעת וחגר אבנט.
את הלחם הבריחו בעגלת ילדים, קבלו אישור להעלות בצפון ועלו עד הרמה ורבו עם השוטר עד איזה סנטימטר אפשר לעמוד...
תוכ"ד המריבה רצו כמה יהודים למזרח ומערב הרמה הכהן רץ כשהוא מחזיק כלי נירוסטה מלא מים (נראה לי שזה תרמוס) וקידש את ידיו ורגליו - אך טעה בברכה ולא בירך עם מן העולם ועד העולם, ומיד אחריו רץ משהו עם הלחם שוטר שהיה במקום רץ אחרי היהודי עם הלחם ומשום מה נפל אפיים ארצה ונפצע קל.
אחרי שקידש הכהן ידיו ורגליו נמסר לו הלחם והניפו, תוכ"ד הקידוש וההנפה כבר התגודדו ערבים סביב והכו את הכהן וניסו לחטוף את הלחם
והלחם נפגם קודם ההנפה, ותוכ"ד הקבוצה התפזרה לכל עבר ע"מ להקשות על השוטרים.
הרב אריאל בירך שהחיינו בשם ומלכות, הכהן נעצר וכן הושבו הבורחים לקבוצה.
השוטרים חיפשו גדי ולכן לא שמו לב ללחם ולכן לא החרימו אותו.
עוד שני יהודים הוצאו מההר במהלך האירוע ונלקח מהם פרטים, ואחרי כשעה הכהן שוחרר עם הרחקה מההר בלבד ולמחרת לא נתנו לכל מי שהיה שם לעלות. באיסרו חג בחוות לכתחילה שרפו את הלחם, ואם מישהו יכול לעלות סרטון של זה אודה לו ע"כ.

ואלו הבעיות ההלכתיות:
האירוע נעשה ע"י תלמידי ישיבת המקדש בראשות הרב ישראל אריאל ראש מכון המקדש, וככול הידוע לי בהכרעותיו אפו את הלחמים בחוץ כיון שטוענים שלא מעכב ולא קידשו את הלחם בכלי כיון שטוענים שנקדש בהנפה.
השיעור היה שיעור הגר"ח נאה המקובל כלומר אצבע=2 סנימטר.
האבנט היה עם ארגמן מארגמון חד קוצים ותולעת שני מכנימה ותכלת מארגמון כהה קוצים.
אך בתכלת יש בעיה נוספת שצבעו דהה לאחר שהיה בן 30 שנה וצבעו נראה אפור - אך תשובתם היא שבשמש רואים שזה כחול וכן בערב החג הוסיפו פתיל חדש של תכלת.
בכללי הבגדי כהונה נראים כמו הבגדים המוצגים במכון המקדש.
הכהן קידש את ידיו בכלי מנירוסטה שזה לא רק מהמתכות המוכרות בתורה.
ערבי תלש חתיכה מהלחם לפני ההנפה.
הכהן היה עם פאות ארוכות מסולסלות שיתכן וזה פרוע ראש אך פרוע ראש אינו פוסל רק מחייב מיתה בידי שמים.
הישראל שנתן לו את הלחם היה פרוע ראש ודאי.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אך טעה בברכה ולא בירך עם מן העולם ועד העולם,
לפי הכהן עצמו הטעות היתה שבירך אשר קידשנו במצוותיו ולא בקדושתו של אהרן
והלחם נפגם קודם ההנפה
ע"פ ההסרטה, או מעדות?
בהכרעותיו אפו את הלחמים בחוץ כיון שטוענים שלא מעכב
מיוחס להגר"א גרבוז, אין לי מקור מוסמך.
הכהן היה עם פאות ארוכות מסולסלות שיתכן וזה פרוע ראש אך פרוע ראש אינו פוסל רק מחייב מיתה בידי שמים.
הישראל שנתן לו את הלחם היה פרוע ראש ודאי.
איך לדעתך היו בביהמ"ק, וגם הישראל היה עם זקן אך ראשו היה מסופר (הם הסתפרו קודם בשביל זה).
 
נידונים בעניין
 

קבצים מצורפים

הודעות מומלצות

דרשו סימן תלד הערה 3:...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון