זה מה שאתה לא מבין, שהפרעת קשב וריכוז היא נכות לכל דבר.
אז דברי חז"ל לא נאמרו על אנשים אלו?
הם יגעים ואינם מוצאים?
תחילת דינם איננה על דברי תורה?
והופ, כשהם מתחילים לעסוק במילי דעלמא פתאום הם כן קצת יותר מתרכזים, ועוד קצת...
רק שבתורה יותר קשה להם לעשות את זה...
אעתיק פה את המעשה דתנדב"א שציינתי:
פעם אחת הייתי מהלך ממקום למקום ומצאני אדם אחד שלא היה בו לא מקרא ולא משנה והיה מתלוצץ ומלעיג בדברים ובא כנגדי, ואמרתי לו: בני, מה אתה משיב לאביך שבשמים ליום הדין?
ואמר לי: רבי, יש לי דברים שאני משיבו. בינה ודעה לא נתנו לי מן השמים שאקרא ואשנה.
ואמרתי לו: בני, מה מלאכתך?
אמר לי: צייד אני.
אמרתי לו: בני, מי למדך שתביא פשתן ותארגהו מצודות ותשליכהו לים ותעלה הדגים מן הים.
אמר לי: רבי, בזה נתנו לי בינה ודעה מן השמים.
אמרתי לו: ומה להביא פשתן ולארוג מצודות ולהשליך לים ולהעלות דגים מן הים נתנו לך בינה ודעה מן השמים, ולדברי תורה שכתוב בה: כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו, לא נתנו לך בינה ודעה מן השמים?
מיד היה מרים קולו ובוכה ומתאנח. ואמרתי לו: בני אל ירע לך אלא,
כל שאר בני אדם באי עולם הם משיבים תשובה זו על כל ענין שהם עוסקים בו, אבל מעשיהם מוכיחים עליהם. ועליהם ועל העושים כמו מעשיהם מה הכתוב אומר - ובושו עובדי פשתים שריקות ואורגים חורי.
אז נכון שהוא לא השתמש עם המילים של ימינו - 'קשב וריכוז'...