מחכה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
912
תודות
2,209
נקודות
290
''אמר ר''ל עדים החתומים . . נעשה כמי שנחקרה עדותן בבי''ד''

מה החילוק (או שאין) בין קיום שטרות בעלמא ומה שהקיום מוסיף על גבי מה שהיה השטר ''שווה'' מקודם, למה שמוסיף הבפנונ''מ בגט על מה שהיה ''שווה'' מקודם.

אפרוש שיחתי בפני הגדולים ואחלק הדברים (אף שראיתי האחרונים שדנים בחלק מהעניינים דלהלן, וודאי לי שיביאו דבריהם באופן שיתחדש לי)

א. מהו התוקף של שטר וגט קודם התקנה
ב. מהו החידוש של התקנה
ג. מהו התוקף דשטרות וגיטין אחר תקנה
ד. מה התוספת שבגט ובשטר אחר הקיום
 
נערך לאחרונה:
בשטרי ממון מבו' ברמב"ן בגיטין [ט, א;] "דאפוקי ממונא לא מפקינן בלא שטרא דמקוים" ומשמע שזה חלק מהותי בעצם כוחו של השטר, ואילו התוס' [כתובות יט, א;] ורביו"נ [ב"ב ל, א;] כתבו שאצרכוהו רבנן קיום, משום שחששו לזיוף אמנם, זהו רק אם טען כך להדיא, ומשמע שזוהי רק תקנה, אלא שבשטרי גיטין הזירה קצת שונה בתכלית, דהנה שם נא' שדווקא כשיש ערעור אז צריך קיום על הגט [גיטין ב, א;] ולהתוס' הנ"ל ג"ז איכלל בתקנה גרידתא [שבשניהם ה'קיום' אמור אך כשטוענו ותובעו ע"כ להדיא] אלא שלהרמב"ן וכן נראה בעו"ר, דחזינן דבשטרי ממון תמיד אנו זקוקים לקיום, משום שבשטר זהו חלק מכוח החלות שיש להשטר ול"ש להוציא ממון בלא קיום, ואכן כפי שנאמר בפתיחת האשכול יש צורך לבאר החילוק בין קיום הגט [שאמור רק באשר הוא מערער] לעומת קיום שטרי ממון.

בפשיטות ניתן להסביר שזהו רק תקנת עגונות, ולכן בלא ערעור אי"צ לקיים הגט [רשב"א גיטין ט, א;] גישה נוספת ניתן לומר – שאשה מדייקת ובודקת קודם שתינשא בשנית, ולכן מסתמא בדקה האם השטר מזוייף [רשב"א שם] ועדיין הניחו מקום רב להתגדר בו, וצ"ת רב.
 
בפשיטות ניתן להסביר שזהו רק תקנת עגונות, ולכן בלא ערעור אי"צ לקיים הגט

בהירות נפלאה בבירור הדברים עד ליסודותיהם. הרב דבר היושר שליט"א, כשמו כן הוא, אמנם בפרט זה האחרון, חשבתי כך והיה קשה לי מהמהלך בגיטין ג, א והראשונים שם, אולי יש לך ביאור לזה.
 
א. מהו התוקף של שטר וגט קודם התקנה
כעדות גמורה
ב. מהו החידוש של התקנה
לא להחשיבו כעדות עד שתחקר, ע"י קיום
ג. מהו התוקף דשטרות וגיטין אחר תקנה
יש בזה פלוגתא בראשונים כמדומה אם כחספא או כשטר שעדיין לא נתקבל
ד. מה התוספת שבגט ובשטר אחר הקיום
אימות העדות, כחקירת העדים בבי"ד
 
דברי ר''ל אלו טעונים ביאור רב, מתי נעשתה העדות?
א. בזמן כתיבת השטר? הרי לא בדווקא היו התנאים לקבלת העדות
ב. בזמן הקיום? הכיצד קמו לתחייה העדים מנייר מת?
ג. בעת שבאו לגבות בו? זה אמנם יסביר כמה נקודות אבל בעיקר העניין חסר הבנה מניין כח השטר להעשות לעדים


ואף אם תרצה לומר שהתקנה
לא להחשיבו כעדות עד
הרי העדות שלו קיימת ואיך יהיה אפשר להקל על העדים עי''ז בעדות סותרת לפטור מחלקות ב'לא תענה' ועוד כיו''ב
החזרנו לנקודת העניין לברר החילוק בין שטר לגט לעניין התקנה ובפרט שלא מצינו שינוי בין האופן בו הובאה התקנה לעניין גיטין לבין שהובא לעניין שטרות
 
דברי ר''ל אלו טעונים ביאור רב, מתי נעשתה העדות?
א. בזמן כתיבת השטר? הרי לא בדווקא היו התנאים לקבלת העדות
ב. בזמן הקיום? הכיצד קמו לתחייה העדים מנייר מת?
ג. בעת שבאו לגבות בו? זה אמנם יסביר כמה נקודות אבל בעיקר העניין חסר הבנה מניין כח השטר להעשות לעדים
מבואר בכמה ראשונים (ואיני זוכר כרגע מקומם, ואולי בהמשך אבדוק) שזה מזמן מסירת השטר ליד המתחייב
ואיך יהיה אפשר להקל על העדים עי''ז בעדות סותרת לפטור מחלקות ב'לא תענה' ועוד כיו''ב
איפה מצאנו מלקות על עדות שקר שבשטר?
ומה עוד יש להקל?
 
מעתיק לגבי חוזר ומגיד (גם בעדות שבשטר)

מי שהעיד עדות וחזר בו מעדותו והעיד להיפך, כתבו הגאונים והראשונים שמלקים אותו (תשובות הגאונים שערי צדק ד שער ז כד,מה; רב נחשון גאון בתשובות גאונים קדמונים ג; שו"ת הר"י מיגש קסו; ספר העיטור קבלת עדות סא א, בשם תשובות, והובא בהגהות מרדכי סנהדרין תשכה, ובבית יוסף חו"מ כט מחודש ו, ובסמ"ע שם סק"ד). יש שנראה מדבריהם שמלקות אלו הן מן התורה, לפי שהעיד עדות שקר ועבר על הכתוב: "לֹא תַעֲנֶה" (שמות כ יג, דברים ה יז. ראה רב נחשון גאון שם. וראה שערי צדק שם מה. וראה באור רבי ירוחם פערלא לרס"ג לא תעשה לד ד"ה וראיתי (הא')), שהרי ודאי שהעיד שקר בעדותו הראשונה או השניה, אלא שדנים על פי עדותו הראשונה, ורואים את עדותו השניה כעדות שקר (שער משפט לד סק"ו, וחידושי הרי"מ חו"מ כט ס"ק י).
 
מעתיק לגבי חוזר ומגיד (גם בעדות שבשטר)

מי שהעיד עדות וחזר בו מעדותו והעיד להיפך, כתבו הגאונים והראשונים שמלקים אותו (תשובות הגאונים שערי צדק ד שער ז כד,מה; רב נחשון גאון בתשובות גאונים קדמונים ג; שו"ת הר"י מיגש קסו; ספר העיטור קבלת עדות סא א, בשם תשובות, והובא בהגהות מרדכי סנהדרין תשכה, ובבית יוסף חו"מ כט מחודש ו, ובסמ"ע שם סק"ד). יש שנראה מדבריהם שמלקות אלו הן מן התורה, לפי שהעיד עדות שקר ועבר על הכתוב: "לֹא תַעֲנֶה" (שמות כ יג, דברים ה יז. ראה רב נחשון גאון שם. וראה שערי צדק שם מה. וראה באור רבי ירוחם פערלא לרס"ג לא תעשה לד ד"ה וראיתי (הא')), שהרי ודאי שהעיד שקר בעדותו הראשונה או השניה, אלא שדנים על פי עדותו הראשונה, ורואים את עדותו השניה כעדות שקר (שער משפט לד סק"ו, וחידושי הרי"מ חו"מ כט ס"ק י).
שם לוקה על העדות השניה, לא על הראשונה שהיתה בשטר
וב' שטרות פשוט שאין בהם חוזר ומגיד
 
וב' שטרות פשוט שאין בהם חוזר ומגיד
זה חשבון פשוט עפ''י כתובות י''ח, ב
העדים שאמרו כת''י הוא זה אבל...
שחוזרים ומגידים ה''ה לוקים, ואם אין להעלות הראשונה (שבשטר) חוזרים ומגידים הם?

והעיקר הוא 'למעשה מה החילוק בין שטר לגט
 
זה חשבון פשוט עפ''י כתובות י''ח, ב
העדים שאמרו כת''י הוא זה אבל...
שחוזרים ומגידים ה''ה לוקים, ואם אין להעלות הראשונה (שבשטר) חוזרים ומגידים הם?
יש חוזר ומגיד בעל פה אם העדות הראשונה היא בשטר,
אבל אם העדות השניה בשטר ל"ש בזה בעיה של חוזר ומגיד
 
אבל אם העדות השניה בשטר ל"ש בזה בעיה של חוזר ומגיד
זה וודאי, רק שבכוונתי הייתה לומר שהשטר יצר חוזר ומגיד.
(וע''ד הצחות; בכלל לרגע לא חשבתי שיש להלקות את השטר שבו טמונים העדים)
אבל, כן, רציתי ללמוד גם מדין זה מה כוחו של שטר לעומת גט
 
מבואר בכמה ראשונים (ואיני זוכר כרגע מקומם, ואולי בהמשך אבדוק) שזה מזמן מסירת השטר ליד המתחייב

איפה מצאנו מלקות על עדות שקר שבשטר?
ומה עוד יש להקל?
הראשונים שמבואר בהם ששעת העדות של העדים בשטר היא בזמן המסירה ללוקח, זה ריף ביבמות דף ל: שהגמרא שם מקשה מדוע בשטר קידושין לא תקנו זמן משום חיפוי ואומרת שאין איפה להניח את השטר קידושין, דאם נניח אצלה היא תמחוק את הזמן ואם נניח אצל העדים דלמא הם ישכחו את העדות ויעידו מתוך הכתב והוי מפי כתבם ומקשה הרי"ף והרי בשטר אין בעיה של מפי כתבם ומיסד שכל הנחקרה שבשטר נוצר רק כשהשטר אצל האשה ולא כשהוא אצל עדים
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון