אייני יודע אם הבנתי את כוונת מר כראוי, אבל הדברים כפשוטם גובלים בכפירה.
האם ביד האדם 'לתקוע' את תכניות הבורא?
הסבא מקלעם הביא שגם עם הרע שהאדם עושה הקב"ה משתמש לטוב, והן אמנם שהאדם יקבל עונשו עבור בחירתו, אבל לבורא אי"ז 'תקלה' ח"ו.
ומביא מאחשוורוש והמן שישבו לשתות אחר שגזרו כליה על כלל ישראל - מעשה רע, בעוד שבמדרש כתוב שזה עונש על מה שישבו השבטים לאכול אחר מכירת יוסף.
טעות.
הרמב"ם והראב"ד עוסקים בשאלת הידיעה.
כיצד אפשר לומר שלאדם יש בחירה אם הבורא יודע מראש מה יעשה האדם. וזהו הפירוש המילולי של "הכל צפוי".
אנו דנים על המעשה, דהיינו - כיצד אפשר לומר שהאדם עושה את המעשה אם הבורא הוא זה שעושה אותו.
הגע עצמך, תשובת הרמב"ם היא שידיעת הבורא אינה כידיעת האדם שאפשר לומר עליה שהיא סותרת לבחירה, אלא ידיעת הבורא אינה דבר נפרד מעצמותו. או בקיצור, הבורא לא יודע כמו שאנו יודעים אלא בידיעה שאין לנו בה השגה והיא לא סותרת לבחירה.
האם תשובה זו שייכת לנידון דדן?
ממש לא.
מי למעשה עושה את פעולת הרצח, הבורא או האדם?
אז מה אתה עונה, שאין לך תשובה?...
