- מתחיל חוט שניאור
- תאריך התחלה
ממש בגדול - כן, אבל זה כבר נושא לאשכול חדש ודיון מרתק בפני עצמו
נערך לאחרונה:
מנהג מדורי דורות
למה לא?
לא חושב שהשאלה היא אם הרב "יודע" לפסוק לבן העדה השניה
אני מסכים, וזה מחדד את השאלה, מה הכונה המקורית של השאלה...
כוונתי היא בשני אופנים:
1. האם כשרב אשכנזי אומר לי זה מותר/אסור לספרדים, אני אמור לסמוך עליו [בהנחה שהוא רב אחראי, ויודע את אשר לפניו], או ללכת לשאול דווקא לרב ספרדי.
2. ידוע שיש הרבה מחלוקות בין האשכנזים לספרדים בפירוש דברי המחבר, האם ספרדי אמור לסמוך רק על הבנת חכמי הספרדים, או שהוא יכול לסמוך על הבנת חכמי אשכנז [יש כו"כ דוגמאות לזה, ואין ברצוני להאריך].
וכן להיפך.
הרב @שניאור כעת שאלתך מובנת ולובשת צורה ומובנת גם למעוטי הבנה כיוצא בי, יישר כוחך!
1. כשאתה שואל רב אשכנזי, ודאי אם אתה שואל בטלפון ואתה רוצה תשובה שמתאימה לספרדי פשיטא שאתה צריך להודיע לו את זה, אני מכיר כמה מורים [לא גדולי המורים אבל מופיעים בספר טלפונים או עונים במעני הלכה למיניהם] שיודעים בהרבה חלקי הלכה בעיקר את הכרעת ההלכה, ולא את שורש הדברים בסוגיות, בדרך כלל כשהשאלה פשוטה זה מספיק, אבל כאן עשויה להיות בעיה לכאורה.
2. ספרדים קבלו פסקי המחבר, לא פסקי הספרדים בשיטתו, במה שאין תלוי במנהג. [למה אין רצונך להאריך?]
1. כשאתה שואל רב אשכנזי, ודאי אם אתה שואל בטלפון ואתה רוצה תשובה שמתאימה לספרדי פשיטא שאתה צריך להודיע לו את זה, אני מכיר כמה מורים [לא גדולי המורים אבל מופיעים בספר טלפונים או עונים במעני הלכה למיניהם] שיודעים בהרבה חלקי הלכה בעיקר את הכרעת ההלכה, ולא את שורש הדברים בסוגיות, בדרך כלל כשהשאלה פשוטה זה מספיק, אבל כאן עשויה להיות בעיה לכאורה.
2. ספרדים קבלו פסקי המחבר, לא פסקי הספרדים בשיטתו, במה שאין תלוי במנהג. [למה אין רצונך להאריך?]
שמעתי מהרב רובין (מח"ס אורחות שבת ומראה כהן) על הגר"י עדס שבחור מישיבתו הגיע לשאול את מי לשאול שאלות בהלכה וענה לו שישאל את הגרש"ז אוירבאך, וכששאלו הבחור והלא אני ספרדי והוא אשכנזי? נענה ואמר האם כשאתה הולך לרופא אתה גם בודק האם הוא ספרדי או אשכנזי?...
1. כמובן שצריך להודיע לו את זה.
2. לא רוצה להאריך בדברים שיגרמו פולמוס גדול, אבל אנקוט דוגמא שאין עליה פולמוס כ"כ גדול, ומזה תבין.
כל הפוסקים האשכנזיים הבינו שגם המחבר נקט שאסור לעשות נ"ט בר נ"ט לכתחילה, והיינו שאסור לכתחילה לבשל [או להכניס] משהו פרווה [חם] בכלי בשרי, כשאני יודע מראש שאני מתכנן לאכול את זה עם חלבי.
אמת שבבדק הבית [של הבית יוסף] לכאורה כתוב לא כך, אבל כך נקטו הש"ך והפמ"ג ועוד הרבה.
הגיע רב ספרדי גדול ואמר אני חולק עליהם, מה שכתוב בבדק הבית זה העיקר, ולכן לפי הספרדים מותר לעשות את זה לכתחילה.
האם ספרדי אמור לסמוך על זה רק בגלל שהוא רב ספרדי? או שהוא אמור לחשוש לדברי גדולי הפוסקים האשכנזיים שאסרו את זה גם לפי המחבר?
יתכן שבדוגמאות האחרות שאתה לא רוצה לכתוב עליהם [קשורות לאשכול על הכשרים?] זה שונה
אבל כאן הוא רוצה לחלוק על הש''ך ועו''פ מה זה קשור למוצא שלו?
הם כתבו את זה בשיטת המחבר כי הם אשכנזים? ספרדים לא מתייחסים לש''ך כאחד מגדולי הפוסקים?
אבל כאן הוא רוצה לחלוק על הש''ך ועו''פ מה זה קשור למוצא שלו?
הם כתבו את זה בשיטת המחבר כי הם אשכנזים? ספרדים לא מתייחסים לש''ך כאחד מגדולי הפוסקים?
אחר המחילה וכו, זו תשובה מאוד קולעת וחכמה וחריפה וכו אבל לא רלוונטית לענ"ד.
יתכן לפרש שהרגיש על השואל שלא מחמת ספקותיו של הרב שנאור הנ''ל מספק''ל אלא משום 'עדתיות' [מציאות מוכרת ואכמ''ל].
פרט, נמק, באר.
רופא אין מחלוקות והלכות שיש נפק"מ בין עדות (אני מדבר בגדול) בהלכה כן.
מזה בדיוק אבל בדיוק הגרש"ז בא להוציא.
לפי הסיפור על כל פנים.
אם ככה הסיפור צריך בדיקה אם אכן היה, כי ההבדלים בן שיטות ועדות לא הומצא לפני דקה ורבע.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אוריאל
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זושא
- חוצניק
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שלומי
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
- שְׁאֵלָה
חידות מעניינא דיומא
כמה הלכות/מנהגים בראש השנה יש להם שייכות להזכיר זכות עקידת יצחק?