ידיעה ובחירה - ישוב הסתירה ביניהן (1 צופה)

[מנסה להבין]

מה הישוב הברור והפשוט לסתירה בין ידיעה לבחירה?
הרמב"ם מעורר את השאלה בלי להציע פתרון מנומק.

 

[תורתי]

עיין רש"י (סוטה ב. ד"ה איני) מש"כ שהקב"ה לא יודע מראש אם יהיה צדיק או רשע.
וכעין זה האור החיים (בראשית פ"ו פ"ה ד"ה מעתה) כותב שהקב"ה העלים מעצמו את ידיעת מעשי הרשעים.

 

[הנעור בלילה]

כָּך רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָך נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַך לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ,
כִּי מֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ עַל כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַך,
וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו יִתְבָּרַך קֻשְׁיוֹת כִּי כָּך נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך,
שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ"ל,
וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ אִם כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ.
ליקו"מ תנינא תורה נב

פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֵיךְ הַבְּחִירָה הִיא בְּתוֹךְ הַיְדִיעָה בְּעַצְמָהּ.
חיי מוהר"ן תטו

 

[דוד רוטנברג]

כָּך רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָך נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַך לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ,
כִּי מֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ עַל כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַך,
וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו יִתְבָּרַך קֻשְׁיוֹת כִּי כָּך נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך,
שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ"ל,
וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ אִם כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ.
ליקו"מ תנינא תורה נב

פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֵיךְ הַבְּחִירָה הִיא בְּתוֹךְ הַיְדִיעָה בְּעַצְמָהּ.
חיי מוהר"ן תטו

לחץ כדי לכווץ...

יש טעם לפגם כאשר אדם שואל שאלה שעסקו בה גדולי הראשונים כמו הכוזרי ר"ח קרשקש ועוד רבים, ומחפש תשובה ברורה לשאלה (לא כהר"מ שלא מצא תשובה) ובמקום זאת מכניסים לו את הליקו"מ או כל ספר שלא מתייחס לשאלה הפילוסופית ולא מציע שום תשובה (אלא רק חיזוק של זרוק את השכל אין כאן שאלות על הבורא). אז בבקשה תענה בהגיון בלי לנסות להפיץ בכח את תורת רבך. בשביל זה אתה יכול לפתוח אשכולות אחרים.

 

[דוד רוטנברג]

מכח השאלה הזו ר' חסדאי קרשקש מגיע למסקנה שאין בחירה (עיין כוזרי מאמר ה פי"ט)

 

[הנעור בלילה]

יש טעם לפגם כאשר אדם שואל שאלה שעסקו בה גדולי הראשונים כמו הכוזרי ר"ח קרקש ועוד רבים, ומחפש תשובה ברורה לשאלה (לא כהר"מ שלא מצא תשובה) ובמקום זאת מכניסים לו את הליקו"מ או כל ספר שלא מתייחס לשאלה הפילוסופית ולא מציע שום תשובה (אלא רק חיזוק של זרוק את השכל אין כאן שאלות על הבורא). אז בבקשה תענה בהגיון בלי לנסות להפיץ בכח את תורת רבך. בשביל זה אתה יכול לפתוח אשכולות אחרים.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי על מה יצא הקצף.
זה תשובה נפלאה ביותר, הרי ה' הוא גבוה מאוד מכל השגתנו, על כן ברור שלא תהיה לנו הקטנים יכולת לקלוט דברים דקים כ"כ.
ועיין בהשגות הראב"ד מש"כ שם נגד הרמב"ם.

ורבינו ותלמידיו עסקו רבות בנושא (ולא זרקו את השכל..) והביאור הפשוט הוא שזה שתי הפכים בענין אחד.
ולנו זה נראה לא הגיוני, אבל אצל ה' יכולים להתקיים ב' הפכים בעניין אחד.

 

[דוד רוטנברג]

לא הבנתי על מה יצא הקצף.
זה תשובה נפלאה ביותר, הרי ה' הוא גבוה מאוד מכל השגתנו, על כן ברור שלא תהיה לנו הקטנים יכולת לקלוט דברים דקים כ"כ.
ועיין בהשגות הראב"ד מש"כ שם נגד הרמב"ם.

ורבינו ותלמידיו עסקו רבות בנושא (ולא זרקו את השכל..) והביאור הפשוט הוא שזה שתי הפכים בענין אחד.
ולנו זה נראה לא הגיוני, אבל אצל ה' יכולים להתקיים ב' הפכים בעניין אחד.

לחץ כדי לכווץ...

כי הוא לא מוסיף שום דבר!
השואל ביקש לשמוע ישוב. וציין את דברי הרמב"ם שלא הציע יישוב.
ומגיע החכם הגדול הניעור בלילה ובלי שום קשר מהדהד את תורת רבו שגם לא מציע שום יישוב והוא מחפש יישוב?!!!! ולא הטפות או חסידות או ברסלב.

 

[הנעור בלילה]

כי הוא לא מוסיף שום דבר!
השואל ביקש לשמוע ישוב. וציין את דברי הרמב"ם שלא הציע יישוב.
ומגיע החכם הגדול הניעור בלילה ובלי שום קשר מהדהד את תורת רבו שגם לא מציע שום יישוב והוא מחפש יישוב?!!!! ולא הטפות או חסידות או ברסלב.

לחץ כדי לכווץ...

קראת את ההודעה שלי???

סה"כ באתי להציע לו זויית ראיה שונה.

 

[הנעור בלילה]

מכח השאלה הזו ר' חסדאי קרשקש מגיע למסקנה שאין בחירה (עיין כוזרי מאמר ה פי"ט)

לחץ כדי לכווץ...

והכוזרי מיישב באופן שממעט מכוח הידיעה עי"ש.
ולכן טענתי במקום להגדיל את הבחירה או להגדיל את הידיעה, אפשר פשוט להשאירם על מקומם ולהבין שאנחנו בני אנוש מוגבלים.

 

[שלמה ו.]

וכעין זה האור החיים (בראשית פ"ו פ"ה ד"ה מעתה) כותב שהקב"ה העלים מעצמו את ידיעת מעשי הרשעים.

לחץ כדי לכווץ...

מכיון וידיעת הקב"ה מכריחה את הבחירה אם כן מה יועיל שיעלים אותה מאחר ובעצם הוא יודע?

 

[הנעור בלילה]

בזוהר (זוהר חדש צח ע"ב) אמרו שהוא מהנסתרות לה"א, ואין מבוא לשכל האנושי להשיג זה.
אבל בהכרח להאמין את שניהם.
וכ"כ הרמב"ם הל' תשובה ה' ה'

 

[החושב]

אני באמת לא מבין מי אומר לך שיש על תשובה כל עוד אנו אנשים מוגבלים?!

ה' שהוא בלי גבול - יכול לשאת את ההפכיים - בחירה וידיעה.

אנו שאנו כן בעלי גבול, אין אנו יכולים להבין ולהכיל את שני ההפכיים גם יחד.

וזה כעין מה שציטט הרב @הנעור בלילה

 

[אוהב ספר]

הרמב"ם מעורר את השאלה בלי להציע פתרון מנומק.

לחץ כדי לכווץ...

ראב"ד שם:
א"א, לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה. ואע"פ שאין תשובה נצחת על זה טוב הוא לסמוך לו קצת תשובה. ואומר, אם היו צדקת האדם ורשעתו תלוים בגזירת הבורא ית' היינו אומרים שידיעתו היא גזירתו והיתה לנו השאלה קשה מאד ועכשיו שהבורא הסיר זו הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו אין ידיעתו גזירה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה והדבר ידוע שכל מקרה האדם קטן וגדול מסרו הבורא בכח המזלות אלא שנתן בו השכל להיותו מחזיקו לצאת מתחת המזל והוא הכח הנתון באדם להיותו טוב או רע והבורא יודע כח המזל ורגעיו אם יש כח בשכל להוציאו לזה מידו אם לא וזו הידיעה אינה גזירה, וכל זה איננו שוה:

 

[בד קודש]

יעיין היטב בלחם משנה משמע ממילותיו שהראב"ד לא נחלק על הרמב"ם.
כי הנה השגת הראב"ד אינה על עצם ביאורו של הרמב"ם אלא על פתיחת השאלה ללא סיום תשובה מניחה את הדעת היינו השכל. וכמו שהראב"ד עצמו כותב "ואע"פ שאין תשובה נצחת על זה טוב הוא לסמוך לו קצת תשובה".
והביאור בזה הוא כי ודאי שמסכים הראב"ד שידיעת הבורא שונה היא מידיעת אדם, וכמו שראייתו שונה מראיית אדם וכמו שכוחו שונה מכוח אדם, וכפי שהאריך שם הרמב"ם שהוא וכוחותיו אחד בלתי נפרד, בשונה מהאדם שהוא בפני עצמו ולעצמו ישנם כוחות.
אלא שבשביל לקרב אל השכל, אמר הראב"ד שמלבד העובדה שזה ידיעה אחרת הרי זו ידיעה שאינה קשורה לעושה כיון ש"הבורא הסיר זו הממשלה ומסרה ביד האדם", וכמו החוזים בכוכבים, שאצלם אף אחד לא ישאל כיצד האנשים בוחרים אם החוזים יודעים מראש מה הם יעשו.
דהיינו שידיעה סותרת לבחירה כל עוד הידיעה היא הגורמת למעשה. אבל אם הידיעה היא חיצונית, כמו ידיעה על סמך העתיד, אין כל סתירה ביניהם.

 

[הנעור בלילה]

היינו שידיעה סותרת לבחירה כל עוד הידיעה היא הגורמת למעשה. אבל אם הידיעה היא חיצונית, כמו ידיעה על סמך העתיד, אין כל סתירה ביניהם.

לחץ כדי לכווץ...

זה טוב אמם אומרים שידיעת הקב"ה אינה ידיעה מחייבת.
אבל לשיטות שזה ידיעה מחייבת מאי איכא למימר?

 

[בד קודש]

זה טוב אמם אומרים שידיעת הקב"ה אינה ידיעה מחייבת.
אבל לשיטות שזה ידיעה מחייבת מאי איכא למימר?

לחץ כדי לכווץ...

לצערי לא עסקתי בעניין הזה, מלבד לימוד שיטת הרמב"ם והראב"ד,
כך שאין לי את היכולת להשיב.
אך פותח האשכול חיפש תשובה שכלית, וע"ז הבאתי שהראב"ד והרמב"ם לא נחלקו בדבר עצמו אלא בעניין חיצוני.

 

[היושב בישיבה]

לענ"ד פשוט הוא, דכיוון דהקב"ה מעל הזמן, אז לא שהוא שהוא יודע הכל, אלא הוא רואה מה תעשה, ומה שתבחר בסוף אחרי הלבטים הוא כבר רואה, לנו קשה להבין זאת כי אנו חיים במימד של זמן ומקום, אבל המתבונן ימצא בזה פיתרא לקושיא, ודו"ק

 

[הנעור בלילה]

לענ"ד פשוט הוא, דכיוון דהקב"ה מעל הזמן, אז לא שהוא שהוא יודע הכל, אלא הוא רואה מה תעשה, ומה שתבחר בסוף אחרי הלבטים הוא כבר רואה, לנו קשה להבין זאת כי אנו חיים במימד של זמן ומקום, אבל המתבונן ימצא בזה פיתרא לקושיא, ודו"ק

לחץ כדי לכווץ...

אבל לדעת רבים מאוד ידיעת ה' היא שמחייבת אותך לפעול כך.

 

[בד קודש]

לענ"ד פשוט הוא, דכיוון דהקב"ה מעל הזמן, אז לא שהוא שהוא יודע הכל, אלא הוא רואה מה תעשה, ומה שתבחר בסוף אחרי הלבטים הוא כבר רואה, לנו קשה להבין זאת כי אנו חיים במימד של זמן ומקום, אבל המתבונן ימצא בזה פיתרא לקושיא, ודו"ק

לחץ כדי לכווץ...

לא אמרת מאום מלבד לצטט את הראב"ד.
וזה מובן גם בלי להוסיף שהבורא מעל הזמן.
בדיוק כמו חוזה בכוכבים.

 

[מנסה להבין]

שמעתי הסבר אחר שמנסה ליישב את הדברים. לעולם אצל הקב״ה העבר והעתיד הם הווה. העבר ההווה והעתיד הם יחד.
אבל למעשה זה לא נתפס בשכל האדם כך שעדיין זה לא הסבר פשוט.

וגם ההסבר שהקב״ה לא יודע מה שקשור בבחירה שהביאו כאן בשם מפרשים (וגם הרלב"ג סובר כן) לא בגלל שאין בכוחו אלא בגלל שהוא לא רוצה לדעת צ"ב.