איך אפשר לענות לאחד שמשנה את הנוסח של שאלתו מרגע לרגע
וכפי שאמרתי היות ויש ביננו ויכוח אם שינית את הנוסח או לא
אני משאיר את ההחלטה למעיינים אם שינית את הנוסח או לא.
וכפי שאמרתי היות ויש ביננו ויכוח אם שינית את הנוסח או לא
אני משאיר את ההחלטה למעיינים אם שינית את הנוסח או לא.
אפשר לענות לשתי הנוסחאות.
אשמח אם תחכימני מה בדיוק ההבדל בין שני הנוסחאות.
מה שאלתי בתחילה ומה בסוף?
תשובות עונים על ראשון ראשון ואחרון אחרון
תדקדק היטב זה ברור מאוד
א. כיצד אתה יודע דאין להם תשובות נכונות, הקשבת להם פעם?
ב. אני יכול לפתור אותה ללא החילוני, אך מי ערב לי פתרתי נכון?
ג. ואיך ע"י גאוה אני יכול לפתור קושיות?
ואגב, אין לי קושיות. להפך, אני מהיחידים (כאן) שגם יש להם תשובות.
משתיקתך אני לומד שאתה חוזר בך מכתיבתך בשמי דברים שלא אמרתי.
א. הקשבתי.
ב. אם היית מכיר ומעריך כמה חכמה יש בך לא היית נזקק לשירותים של החילוני שיעזור לך.
מה גם שחילוני לא יכול להיות ערב
אין לו כלים נכונים ההסתכלות שלו על העולם מנוגדת לשלך הפוך לגמרי לגמרי.
ועוד כשאתה לומד גמ' מי ערב לך שאתה לומד נכון, מגיד השיעור,
ועל דרך זה גם יש רבנים שתוכל לקבל מהם פיתרונות.
ואם אתה זקוק לחסדי החילוני שיהא ערב לך
הרי אתה מעיד על עצמך שאין לך אפשרות לפתור
כי לפתור זה בירור גמור.
ג. הגאוה היהודית מוליכה אותך אל המקומות הנכונים לפתור בהם את שאלותיך ולא להגרר למחוזות מדומים.
הרב @לב טוב ברצוני לחדד את עמדתי, ולהסביר ולהבין למה הנידון כאן הוא שיח חרשים.
ברור שמהתבוננות בעולם ניתן להכיר כח וגדולת הבורא, וזה מפורש בהלכה.
אך זה נקרא 'התבוננות'.
וישנו שלב אחד קודם - שהוא 'הכרת הבורא', דהיינו לדעת שבכלל ישנו בורא.
לזה ניתן להגיע בשני דרכים, אמונה וידיעה. מר כדאית לי' ומר כדאית ליה. אני בחרתי ב'ידיעה' (דהיינו 'חקירה') וכת"ר ב'אמונה'.
אך להכריז שניתן להגיע ל'הכרת הבורא' ע"י 'התבוננות', לענ"ד זה שגיאה מוחלטת, שבה שגה אף כת"ר כמו רבים וטובים.
כבודו מערב בין ה'חקירה' שהיא הקפת הנושא מכל הצדדים, העלאת כל האפשרויות והטלת ספקות. לבין ההתבוננות שהיא מבט עצמי ומשתאה סביבך.
ברור שמהתבוננות בעולם ניתן להכיר כח וגדולת הבורא, וזה מפורש בהלכה.
אך זה נקרא 'התבוננות'.
וישנו שלב אחד קודם - שהוא 'הכרת הבורא', דהיינו לדעת שבכלל ישנו בורא.
לזה ניתן להגיע בשני דרכים, אמונה וידיעה. מר כדאית לי' ומר כדאית ליה. אני בחרתי ב'ידיעה' (דהיינו 'חקירה') וכת"ר ב'אמונה'.
אך להכריז שניתן להגיע ל'הכרת הבורא' ע"י 'התבוננות', לענ"ד זה שגיאה מוחלטת, שבה שגה אף כת"ר כמו רבים וטובים.
כבודו מערב בין ה'חקירה' שהיא הקפת הנושא מכל הצדדים, העלאת כל האפשרויות והטלת ספקות. לבין ההתבוננות שהיא מבט עצמי ומשתאה סביבך.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,696
- נקודות
- 655
יש בנו"ט לציין באשכול זה מדברי המלבי"ם (בפרשת וישלח)
"ויקרא יעקב שם המקום פניאל." כי ראה שאם לא היה יודע את האלהים רק מפאת החקירה לא היה ניצול ממלחמה הקשה הזאת. רק ע"י "שראיתי אלהים פנים אל פנים" בנבואה, והשיג את האלהות בידיעה נבואיית, עי"כ "ותנצל נפשי", ולא נלכדתי ברשת השטן המסית והמדיח, ובמשל הכללי לולא שקבלו ישראל את התורה במעמד הנבחר כמ"ש פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר, לא יכלו לעמוד בדורו של שמד:
יראו החכמים ויוסיפו לקח
יראו החכמים ויוסיפו לקח
כבודו, כמדומני שבליבי בוערת אמונה חזקה לא פחות משאר הציבור החרדי ואף יותר.
בקרבי יוקדת אש קודש, שלהבתי-ה של אהבת ה' ויראתו, ולא של ידיעתו והכרתו.
אך כבודו צריך להבין, שיש כאלה שמטבעם הם 'מפקפקים', וזקוקים ל'חקירה'.
אם אתה לא זקוק לכך, אשריך. אך אל תלין אל האלו שצריכים את התרופה הזו.
ואכן זוהי תרופה מאוד מסוכנת, אך בלעדיה אנו בסכנת חיים.
(אגב, עי' בכלי יקר בפירוש 'בראשית')
כמדומני שכבר כתבתי לעיל שהרב שך זצוק''ל היה אומר שמהחכמה הגדולה של גוף האדם אפשר לראות שיש בורא לעולם.
בתרופות מסוכנות צריך יותר חקירה ודרישה של המומחים.
- הודעות
- 783
- תודות
- 2,232
- נקודות
- 251
שמעתי מהרב הוניגסברג [מתפארתה ופוניבז] שזה מחלוקת ראשונים.
לא הבנתי, כשכואב לך הראש הרופא שלך לוקח אקמול?
עכ"פ אין טעם להתחיל את האשכול מההתחלה.
הרה"ח הצעיר שבחבורה שליט"א ציטט שהחקירה אינה טובה כאמונה הפשוטה או משהו כזה,
וע"ז הגבתי שזה כלל וכלל לא סותר.
כוונתי לומר ולזכור שדרך החקירה יותר מורכבת.
ואני אכן יודע וזוכר.
- הודעות
- 378
- תודות
- 1,378
- נקודות
- 157
לא יכולתי לקרוא את הכל, אבל רק אספר משפט חריף ששמעתי מר' שמשון פינקוס שאמר כך (תוכן הדברים):
בחיידר היה לי מורה ללימודי חול, שפעם שאל אותו תלמיד מי אמר שיש אלוקים, והוא ענה לו שצריך להאמין, לא 'לדעת', ופשוט וברור לי שהמורה הזה הוא אפיקורס. עכת"ד
בחיידר היה לי מורה ללימודי חול, שפעם שאל אותו תלמיד מי אמר שיש אלוקים, והוא ענה לו שצריך להאמין, לא 'לדעת', ופשוט וברור לי שהמורה הזה הוא אפיקורס. עכת"ד
המחלוקת היא האם אמונה היא חיוב מהתורה (רמב"ם ובה"ג שהובא ברמב"ן),
אבל אין מחלוקת בנוגע לכך שידיעה חשובה מאמונה, בלי קשר לנידון מה הציווי מדאוריתא.
- הודעות
- 783
- תודות
- 2,232
- נקודות
- 251
אגב לאחרונה ראיתי מר' משה שפירא [קונטרס על אמונה בתחילת הספר אפיקי מים] שפשיטא ליה שלא צריך לחקור לבד ולהגיע למסקנא שהקב"ה הוא ברא את העולם לאף שיטה, ומסביר שם באורך את מש"כ הראשו' שיש ללמוד בזה, עיי"ש.
- הודעות
- 572
- תודות
- 1,502
- נקודות
- 142
רבנו הרמח"ל בתחילת ספרו דעת תבונות כותב:
"(א) אמרה הנשמה - תאותי ורצוני להתישב על קצת דברים מאותם שנאמר בהם (דברים ד, לט), "והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים", הרי הם מעיקרי אמונתנו שחייב כל האדם לרדוף אחרי ידיעתם, כל אשר תשיג ידו.
(ב) .אמר השכל - אנה פניך מועדות? הנה העיקרים הם י"ג, ועל איזה מהם תרצי להתבונן ?.
(ג) אמרה הנשמה - הנה כל העיקרים הי"ג הנה הם מאומתים אצלי בלי שום ספק כלל; אבל יש מהם שהם מאומתים לי וגם מובנים, ויש מהם שהם מאומתים לי באמונה, אך לא מבוארים מן ההבנה והידיעה.
(ד) .אמר השכל - איזה מאומתים לך, ואיזה מבוארים לך?.
(ה) אמרה הנשמה - הנה מציאות ה', יחודו, נצחיותו, והיותו חוץ מן הגוף וכל מקרי גוף, חידוש העולם, נבואה, נבואת משה, תורה מן השמים ונצחיותה שלא תשתנה - כל הדברים האלה אני מאמנת ואני מבינתם, ואיני צריכה בהם ביאור; אבל ההשגחה, שכר ועונש, ביאת המשיח ותחיית המתים - מאמנת אני ודאי מפני חובת הדת, אבל הייתי חפצה לסבור בהם סברא שאשקוט בה." דהיינו שרוב עיקרי האמונה יותר שייך לקרוא להם ידיעה מכיון שהם מאומתים בהגיון פשוט ( העיקרים הנוגעים למציאותו יתברך) או במציאות (מה שנוגע לתורה מן השמים, נבואה וכו'). מה שאין כן בעיקרים של השגחה, שכר ועונש, ביאת המשיח ותחיית המתים שמהמציאות עלולים לחשוב להיפך ח"ו שם שייכת האמונה דהיינו אמון בה' יתברך שהוא מוביל את כל המציאות לטובה ויגמול טוב לצדיקים ורע לרשעים וסופו של דבר יבוא התיקון השלם ובילע המוות לנצח.
והאמין בה' ויחשבה לו צדקה בפשטות הכוונה שהאמין בהבטחה האלוקית ולא רק שהאמין במציאות ה' שלזה יותר שייך לקרוא ידיעה
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עמך
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמעון הגלילי
- תשב"ר
- תתאה גבר