אני מצטט כאן החובות הלבבות בשער הבטחון וז"ל:
"וכאשר תחזק הכרתו יותר מזה בחמלת הבורא על ברואיו ירצה במה שיהיה מגזרת האלוקים לו בלבו ובלשונו ובנראהו ובנסתרו וישמח בכל אשר עשה לו האלוקים ממות וחיים וריש ועשר ובריאות וחלי לא יכסף לזולת מה שבחר לו האלוקים ולא ירצה אלא מה שרצה לו.
ונמסר אל האלוקים ומשליך נפשו וגופו אל דינו. ולא יגביר ענין על ענין ולא יבחר זולת מה שהוא בו מעניני עולמו כמו שאמר אחד מן הבוטחים לא השכמתי מעולם בענין והתאויתי לזולתו."
לפי"ז עדיין השאלה של
בנחת נשמעון במקומה עומדת האיך אתה כבוטח בה' ואינו מתאוה זולת מה שבחר לו הבורא מתפלל על שינוי מצב הקיים שבחר לו הבורא, מבלי להיכנס אם היא טוב או רע בעינינו או במציאות.