קידושין - כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו | ים התלמוד קידושין - כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו | ים התלמוד

צריך ביאור

משתמש רגיל
gemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
177
תודות
283
נקודות
96
בגמרא קידושין דף נ: איתא אמר רבה כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו והנה נחלקו הראשונים מה היה הדין לולי דינו של רבה על המקרה שם של המשנה בקידש אשה ואחותה בבת אחת דעת הריטב"א שהיתה אחת מהם מקודשת אלא שלא היינו יודעים מי מהם המקודשת אבל הא פשיטא ששניהם יחד לא היו מקודשות ולא תיתכן מציאות כזאת אומנם דעת הרשב"א ותוס' הרא"ש דלולי דינו של רבה הו"א דשניהם היו מקודשות ולכאורה הסברא בדברי הרשב"א והתורא"ש היא משום שכל החיסרון של מקדש אשה ואחותה היא כאשר בזמן מעשה הקידושין היא כבר נהיית במצב של חייבי כריתות אבל בזמן שהוא קידש את שניהם בבת אחת קודם הקידושין הם לא במצב של חייבי כריתות בייחס אליו ולאחר הקידושין שניהם מקודשות וכל הסתירה היא רק במעשה הקידושין ולא במציאות של אישות של חייבי כריתות ויל"ע א"כ מדוע רבה לא סבר את הסברא הזאת ובמה הוא חלק על זה?
 
ולכאורה הסברא בדברי הרשב"א והתורא"ש היא משום שכל החיסרון של מקדש אשה ואחותה היא כאשר בזמן מעשה הקידושין היא כבר נהיית במצב של חייבי כריתות אבל בזמן שהוא קידש את שניהם בבת אחת קודם הקידושין הם לא במצב של חייבי כריתות בייחס אליו ולאחר הקידושין שניהם מקודשות וכל הסתירה היא רק במעשה הקידושין ולא במציאות של אישות של חייבי כריתות ויל"ע א"כ מדוע רבה לא סבר את הסברא הזאת ובמה הוא חלק על זה?
לכאו' הסברא שונה, שהן אמת שיש בעיה ששניהם יהיו מקודשות יחד, אבל אם בזמן הקידושין הם עוד לא היו מקודשות ממילא ע''כ חלים שניהם דהי מינייהו מפקת
 
וגם דבאופן דהצליח לחול באיסור יש לדון דלכו"ע מהני ואכמ"ל
יתכן, אבל הערתי לגבי הסברא שנזכרה בדבריו
שכל החיסרון של מקדש אשה ואחותה היא כאשר בזמן מעשה הקידושין היא כבר נהיית במצב של חייבי כריתות
ולא על עצם הדין
 
ויל"ע א"כ מדוע רבה לא סבר את הסברא הזאת ובמה הוא חלק על זה?
אם תוכל לבאר את השאלה די הצורך
הרי ברור שרבה לא חלק על דין בקידושין בחייבי כריתות, שהרי דינא דכשבזא"ז הוא דין בכל התורה כולה
 
אם תוכל לבאר את השאלה די הצורך
הרי ברור שרבה לא חלק על דין בקידושין בחייבי כריתות, שהרי דינא דכשבזא"ז הוא דין בכל התורה כולה
שאלתי היא מדוע אליבא דאמת לפי הרשב"א כאשר קידש אשה ואחותה בבת אחת אין שניהם מקודשות?
 
שאלתי היא מדוע אליבא דאמת לפי הרשב"א כאשר קידש אשה ואחותה בבת אחת אין שניהם מקודשות?
ורבה משיב 'כל שאינו בזה אחר זה' כלומר שאילו מעשה זה היה נעשה לאחר השני, לא היה ראוי לחול, ונמצאו המעשים סותרים, 'אפילו בבת אחת אינו'.
 
ורבה משיב 'כל שאינו בזה אחר זה' כלומר שאילו מעשה זה היה נעשה לאחר השני, לא היה ראוי לחול, ונמצאו המעשים סותרים, 'אפילו בבת אחת אינו'.
וכאן אני שואל מדוע הרי אם בהו"א סבר רבה שזה צריך לחול מכיון שאין סתירה במעשה קידושין ולכן צריך להיות ששניהם יהיו מקודשות א"כ מה השתנה לרבה בכלל של כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו
 
וכאן אני שואל מדוע הרי אם בהו"א סבר רבה שזה צריך לחול מכיון שאין סתירה במעשה קידושין ולכן צריך להיות ששניהם יהיו מקודשות א"כ מה השתנה לרבה בכלל של כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו​
כל מעשה סותר לחבירו, אלא שהנידון לחול הוא מפני היותם בבת אחת
 
וכל חלות סותר את השני. יש פה משהו לא מובן?
הרב צודק אבל מה שקשה כאן זה מה השתנה בין קודם החידוש ללאחריו שאם קודם סבר רבה שצריך ששניהם יהיו מקודשות כיון שאין כאן סתירה כיון שלפני הקידושין הם לא היו במצב של חייבי כריתות ולאחר הקידושין הם כבר מקודשות מה הוא סבר בחידוש שלו שכן יש סתירה?
 
הרב צודק אבל מה שקשה כאן זה מה השתנה בין קודם החידוש ללאחריו שאם קודם סבר רבה שצריך ששניהם יהיו מקודשות כיון שאין כאן סתירה כיון שלפני הקידושין הם לא היו במצב של חייבי כריתות ולאחר הקידושין הם כבר מקודשות מה הוא סבר בחידוש שלו שכן יש סתירה?
ברור שיש סתירה, אולם הסתירה נוצרת רק אחרי חלות הקידושין ולא קודם,
ולכן קודם חידושו של רבה כיון שבשעת עשיית הקידושין עדיין אין סתירה אין מה שימנע את הקידושין מלחול,
אולם רבה חידש שגם סתירה שנוצרת רק אחר המעשה וממילא לא יהיה אפשר לעשות אח''כ את החלות השני ג''כ מעכב את עיקר המעשה מלחול
 
ברור שיש סתירה, אולם הסתירה נוצרת רק אחרי חלות הקידושין ולא קודם,
ולכן קודם חידושו של רבה כיון שבשעת עשיית הקידושין עדיין אין סתירה אין מה שימנע את הקידושין מלחול,
אולם רבה חידש שגם סתירה שנוצרת רק אחר המעשה וממילא לא יהיה אפשר לעשות אח''כ את החלות השני ג''כ מעכב את עיקר המעשה מלחול
זה סתירה בחלות או במציאות של הקידושין שלהם?
 
זה לא משנה, בין כך ובין כך הסתירה נוצרת רק אחרי החלות ולפני החידוש של רבה הי מינייהו מפקת וע''כ שניהם חלים
זה משנה מאוד כי אם הסתירה היא במציאות הקידושין שלהם אם כן זה יהיה תלוי במחלוקת רש"י ותוס' ביבמות וכמו שהבאתי למעלה ואם הסתירה היא בחלות אז צריך להבין וכי החלות והמעשה זה תלוי בזמנים?
 
זה משנה מאוד כי אם הסתירה היא במציאות הקידושין שלהם אם כן זה יהיה תלוי במחלוקת רש"י ותוס' ביבמות וכמו שהבאתי למעלה ואם הסתירה היא בחלות אז צריך להבין וכי החלות והמעשה זה תלוי בזמנים?
מה שהשתנה שיש כלל בכל החלויות שבתורה שאם דבר לא יכול לחול אחד אחר השני אז גם בב"א אינו יכול לחול,
ועי' מד' הגר"ח גבי הקמה והפרה בשי' הר"מ שרק כאשר מה שאינו חל בזא"ז הוא בתורת סתירה אז לא חל בב"א.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

הגאון רבי זלמן בהג"ר בן ציון סורוצקין.

בעל...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון