אחר העיון, כמה נקודות שלא היו מובנות לי.
א. מה ששאל בהוספה מאוחרת שאין שינוי בדעת הבורא, אינו מובן כלל ועיקר מה שואל ועל מה.
מוסכם לכל השיטות כי הידיעה מקודמת היא, אין שינוי בדעת הבורא כלל.
וכמו שכתב הרמב"ם בפרק שמיני משמונה פרקים "ואם תאמר שהוא לא ידע זאת מראש, התחייבו דברי הבאי גדולים ונהרסו חומות".
ב. מה שנקט שהרמב"ם נחלק על הרס"ג, לענ"ד אינו נכון. דברי הרס"ג הם תשובה לשאלת הבחירה והידיעה, ולמסקנת הרמב"ם גם כן הוא שאין אנו יכולים לבחור להיפך מידיעתו.
ולכאו' דברי הרס"ג הם הם דברי הראב"ד ולא הבנתי מדוע חילקם מר לשניים.
ג. בעיקר דעת הרמב"ם כבר ציינתי לעיל שלא אמר אלא את עיקר התשובה, אך לא נחלק על ביאור הראב"ד. כשהרמב"ם אומר "דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה" הוא אינו מתכוון שהוא הולך לפרט את התשובה עליה כעת בכמה משפטים. "אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר" את העיקר שכן תוכל להבין בכמה משפטים קצרים.
ד. מה שנקט שתשובת הרמב"ם לא מתרצת השאלה, צ"ב.
וכמו שכתב במורה (הביאו התוי"ט אבות פ"ה) "ענין ההשגחה וענין הידיעה וענין הכונה המיוחסות אלינו בלתי ענין המיוחסות אליו. וכשילקחו ב' ההשגחות או שתי הידיעות או שתי הכונות. על שיקבצם ענין אחד. יבואו הספקות הנזכרות. וכשיוודע שכל מה שיוחס אלינו. נבדל מכל מה שיוחס אליו. יתבאר האמת. וכבר הגיד ההבדל בין אלו המיוחסים אליו ובין המיוחסים אלינו באמרו ולא דרכיכם דרכי.