ד' תעניות בין המצרים ת"ב מותר להתחתן בליל י"ז בתמוז - ר' משה פיינשטין. (1 צופה)

[י"ג מידות]

לדעת ר' משה פיינשטיין,
איסור הנישואין מתחיל מכניסת הצום,
ולכך אם מותר לאכול בליל י"ז בתמוז, מותר גם להנשא.

 

[הצעיר שבחבורה]

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קסח
אם רשאין לעשות נישואין באור לי"ז בתמוז.
נשאלתי מידידי הגאון ר' מנחם פאלאק זצ"ל בשנת תש"י שחל שבעה עשר בתמוז ביום א' אם יש לעשות נישואין בליל מוצאי ש"ק אור לי"ז בתמוז. והשבתי שלצורך יש להתיר. דלכאורה תלוי זה במחלוקת הראשונים אם התענית מתחיל בלילה ואומרים עננו באור התענית דלבעל המאור תענית דף י"א שאין אומרים משום שהתענית מתחיל מבקר, גם דיני בין המצרים אין מתחילין אלא מהבקר.
ויש לע"ד ראיה גדולה לדבריו מריש פסחים דאמר ראב"י לדידי אשכחנא דקא פלגי רבנן בין יממא לליליא גבי תענית צבור, אלמא דהלילה לא נחשב מהתענית כלל דאם הוא מהתענית רק שאיסור האכילה מתחיל מהבקר לא הוי זה פלגותא בין יממא לליליא אלא דדיני היום הוא רק להתענות ביום ולא בלילה והיה זה כהרבה דינים בכל יום טוב שיש שאינם אלא ביום ומ"מ נחשב גם הלילה בשם היום וכן באיסור אכילה דהוא רק ביום לא היה זה נחשב פלגותא מהלילה ולכן משמע כבעה"מ שהלילה לא נחשב כלל מהתענית. אבל ודאי אין בידינו להכריע בין הראשונים בשביל קושיא, מכל מקום לענין זה שמדינא לא היה לן לאסור כלל אלא שהוא מנהג בעלמא משום אבלות דרבים ולא מסמנא מלתא אפשר גם הרי"ף ורש"י ורמב"ן הסוברים דהתענית מתחיל מבערב יודו שלענין זה הוא רק מהזמן שניכר שמתאבלין שהוא מהבקר שמתחילין להתענות. וגם לבד זה במנהג יש לילך אחר המיקל ולכן יש להתיר לצורך ובאופן זה שחל י"ז בתמוז ביום א' שהוא דבר שאינו מצוי לא שייך לחקור איך נהגו דבדבר שלא מצוי לא שייך מנהג ולכן יש להקל.
אבל בי"ז בתמוז שחל בש"ק ונדחה ליום א' פשוט לע"ד שיש לאסור משום דדיני בין המצרים חלו עוד בשבת דיש מהם שנוהגין גם בשבת. משה פיינשטיין.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ולכך אם מותר לאכול בליל י"ז בתמוז, מותר גם להנשא.

לחץ כדי לכווץ...

רק בשנה כגון זו, שאי אפשר להתחיל לפני השקיעה, לכאו'.

 

[הצעיר שבחבורה]

שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן כו
אם מותר לסדר נשואין בליל י"ז בתמוז.
ב"ה. יום ועש"ק ב' אייר (טו"ב למטמונים) תשכ"ז. ירושלים עיה"ק תובב"א. לכבוד הרב הגאון הנעלה וכו' מוהר"ר יעקב קאפיל זילברברג שליט"א רב בשכונת בית וגן ע"י ירושלים אחדשה"ט באהבה וכבוד. הרני לענות לו בזה ע"ד שאלתו ששאל ממני אם מותר לסדר נישואין בליל י"ז בתמוז.
והנה אמנם כן, כפי שזכרתי, דן בזה בספר שו"ת אגרות משה להגר"מ פיינשטיין שליט"א בחאו"ח סי' קס"ח. ודעתו שם להתיר לצורך. ונימוקו שם עמו, מפני שמדינא לא היה לנו לאסור כלל אלא שהוא מנהג בעלמא משום אבילות דרבים ולא מסמנא מילתא לכן אפשר דגם הרי"ף ורש"י ורמב"ן הסוברים דהתענית מתחיל מבערב יודו שלענין זה הוא רק מהזמן שניכר שמתאבלין שהוא מהבקר שמתחילין להתענות עיין שם.
אולם לפענ"ד לא כן עמדי, ואני מתפלא על הבעל אגרות משה שלא שת לבו לפלוגתא שמצינו שנחלקו כבר הפוסקים בכיוצא בזה בנוגע לברכת שהחיינו אם יכולים לברך עוד בליל י"ז תמוז. ומשם בארה גם בנוגע לנשואין בליל י"ז בתמוז. דמצינו בשו"ת חיים שאל להחיד"א ז"ל ח"א סי' כ"ד שהכריע ההלכה בזה שלא לברך שהחיינו בליל י"ז בתמוז ובנמקו מפני דתענית י"ז בתמוז מעיקר תקנת וגזירת הנביאים היתה להפסיק מבעוד יום כט"ב =כט' באב= ולכן נהי דהשתא הקלו לאכול בלילה ולרחוץ וכו' מ"מ זמן פורענות הוא וכך היתה התקנה מעיקרא לנהוג בתענית מבעוד יום כט"ב, ומאחר שכן למה שנהגו שלא לומר שהחיינו ודאי מתחילת ליל י"ז אין לומר שהחיינו. ועוד מעיד בנו החיד"א שם דכן באמת המנהג, ולא רק בנוגע לשהחיינו כי אם גם הנוהגים שלא לאכול בשר בין המצרים ודאי אין אוכלין בשר בליל י"ז בתמוז והוא מנהג פשוט בארץ הצבי וכו' עיין שם.
וא"כ מינה גם בנוגע לנשואין שאין לעשות גם בליל י"ז בתמוז דזיל בתר טעמא וכבר זמן פורענות הוא, והמנהג המקובל דבשם מורה לנו גם על הנוהג שיש לנהוג בנוגע לנשואין גם אפילו אי לו יהיבנא לדברי האגרות משה שם במה שכותב שבנוגע לנשואין מאחר שהוא דבר שאינו מצוי לא שייך לחקור איך נהגו דבדבר שלא מצוי לא שייך מנהג ע"ש. (ואגב. לא מובן מה שנראה לכאורה באגרות משה שם כשחל י"ז תמוז ביום א' הדבר שונה מסתם י"ז בתמוז שחל באחד מימי החול כיעו"ש). דנהי שעל נשואין הוא דבר שאינו מצוי (לדבריו), אבל בנוגע לשהחיינו הרי הוא דבר מצוי וא"כ יש ללמוד מיהת מהמנהג בשם שהוא שלא לברך שהחיינו כבר בליל י"ז בתמוז, וכן שלא לאכול בשר להנוהגין שלא לאכול בשר בין המצרים, וממילא ה"ה בנוגע לנשואין וכנ"ל. [ולמעשה יש היכר שמתאבלין גם מהערב דאם ישן שוב אינו חוזר ואוכל אא"כ התנה כנפסק בשו"ע /או"ח/ סי' תקס"ד. והיינו מפני דשם תענית מתחיל מבערב כדמבאר הגר"א ז"ל בסי' תקס"ה סק"ט בשם הר"ן ומ"ב סק"ט ושעה"צ סק"ח עיין שם].
ומפורש מצאתי להגאון בעל דעת קדושים ז"ל בא"א על או"ח סי' תקנ"א שדעתו בפשיטות שאסור לעשות נשואין בליל י"ז בתמוז, דכותב שם, דנשואין בעש"ק י"ז בתמוז הנדחה יש להקדים החופה ביותר וכו' דבחומרא שלא לישא נשים בין המצרים אולי בכללה גם בין השמשות עיין שם, הרי שלהבעל דעת קדושים היה פשוט בעיניו שאיסור הנשואין בין המצרים מתחיל מליל י"ז בתמוז, ואפילו אם זה בליל שבת, ובאין חולק, ועוד יתר על כן היה נראה בעיניו בדעת נוטה שיש לומר שבכלל האיסור הוא אפי' בבין השמשות של ליל י"ז בתמוז.
ונראה לי להוסיף עוד ולומר שאיסור זה של נשואין בליל י"ז בתמוז יש מקום לומר דהוא לא רק לגבי דידן הנוהגים איסור נשואין מי"ז מתמוז, אלא אפילו לגבי עדות הספרדים הנוהגים באיסור זה רק מר"ח אב, וחילי דידי ממ"ש בביאור הלכה ריש סי' תקנ"א בשם הא"ר והפמ"ג דאפשר דיש להחמיר בי"ז בתמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית ע"ש, [עמ"ש בזה בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' מ"ט פרק י"א עיין שם], וא"כ לפי"ז איסור הנשואין שמר"ח עד התענית לגבי דידהו, י"ל שהוא גם על יום י"ז בתמוז ולילו בכללו.
עכ"פ בהא סליקנא דמנהג איסור הנשואין בבין במצרים חל גם על אור לי"ז בתמוז, ולדעת הגאון בעל דעת קדושים גם כשעדנה אור ממש דהיינו גם בבין השמשות. והנני בכבוד רב ובהוקרה מרובה אליעזר יהודא וולדינברג.​

 

[הצעיר שבחבורה]

שו"ת שבט הלוי חלק י סימן פא
ב. מש"כ בתשובת אגרות משה או"ח סי' קס"ח, להקל לעשות נשואין בליל י"ז בתמוז דאפשר לענין זה לפסוק כבעל המאור דאין אומרים עננו בליל י"ז בתמוז דלא כשאר רוב ראשנים, וכ' דלענין נשואין דהוא מנהגא בעלמא משום דלא מסמנא מילתא אפשר להקל, אינו נראה להקל כלל, וכ"ה המנהג להחמיר, ומש"כ דספק מנהג להקל לענ"ד אין כאן ספק. וגם פשוט לי דאע"ג דמי שנשא לפני י"ז בתמוז ממשיך השבע ברכות כל הימים עד הסוף מכ"מ רקודין ומחולות וכלי שיר אסור.
ומכ"ש תמה אני על מש"כ בס' שערים מצוינים בהלכה סי' קכ"ב דלפ"ד בעל אג"מ גם תספורת מותר בליל י"ז בתמוז, ואינו נראה [וגם עובדא דבעל אג"מ הי' בליל מוצ"ש שהי' י"ז בתמוז ביום א' בשבת ואיכא צד כ"ש מחמת קדושת מוצש"ק, אעפ"י שלמעשה אינו נראה].​

 

[גרינפלד]

ואחד ביקש שאשאל ממנו [הגר"מ פיינשטיין] אם יכול לקבוע השתא תשל"ה החתונה בליל י"ז, וענה שאף שזה לצורך אבל יש לכתוב בהזמנה שיקבעו החתונה לפני השקיעה ויעשו החתונה לפני שקיעת ליל י"ז והו"ל עדיין ט"ז. (שו"ת רבבות אפרים חלק א סימן שעה)​

 

[הצעיר שבחבורה]

ואחד ביקש שאשאל ממנו [הגר"מ פיינשטיין] אם יכול לקבוע השתא תשל"ה החתונה בליל י"ז, וענה שאף שזה לצורך אבל יש לכתוב בהזמנה שיקבעו החתונה לפני השקיעה ויעשו החתונה לפני שקיעת ליל י"ז והו"ל עדיין ט"ז. (שו"ת רבבות אפרים חלק א סימן שעה)​

לחץ כדי לכווץ...

בשנת תשל"ה, י"ז בתמוז היה ביום חמישי.

רק בשנה כגון זו, שאי אפשר להתחיל לפני השקיעה, לכאו'.

לחץ כדי לכווץ...

 

[י"ג מידות]

צריך לזכור,
שלפי הרמב"ם שהצום מתחיל בלילה, אין שום צד להתיר, וזה עיקר הבעיה בעניין.