• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
פשוט שכן. כל הלימוד בגמ' מגילה הוא מאסתר. וגם בחז"ל הזכירו נשות האמוראים ילתא וברוריה.
ובן הדרישה בהקדמה בריש טור יו"ד הביא שני חידושים בשם אמו מרת בילה אשתו הסמ"ע. ואין לומר משום כיבוד אם שאני.
 
ובן הדרישה בהקדמה בריש טור יו"ד הביא שני חידושים בשם אמו מרת בילה אשתו הסמ"ע. ואין לומר משום כיבוד אם שאני.
אבל המגן אברהם באו"ח סימן רס"ג ס"ק י"ב חלק על חידושיה, וכתב דאין חכמה לנשים אלא בפלך. ואילו הדגול מרבבה הצדיק דבריה שם.
 
ובן הדרישה בהקדמה בריש טור יו"ד הביא שני חידושים בשם אמו מרת בילה אשתו הסמ"ע. ואין לומר משום כיבוד אם שאני.
תיקון טעות, אמו של הפרישה אינה יכולה להיות אשת הסמ"ע, שכן היתה אסורה באיסור ערוה על הסמ"ע, "אמו" היא
המהרו"ך מחבר ספר מאירת עינים, הוא הוא מחבר הפרישה והדרישה
 
לומר דבר בשם אומרו זה גם בנשים או שמא אין חכמה לנשים אלא בפלך ולא צריך?




זו לא טענה. וכי הצל"ח והחוות יאיר שחיברו ספרים על שם אימם לא חשש מטעם צניעות?
 
אני לא מבין כ''כ את השאלה? בשם אומרו זה דוקא דברי תורה?
ואם כן אז מה קרה למה נשים לא.
אז אין להם כזה חכמה אז מה.
אולי אפשר בגלל שהם לא מקימים מצות ת''ת אבל לא נראה לי.
 
פשוט שכן. כל הלימוד בגמ' מגילה הוא מאסתר. וגם בחז"ל הזכירו נשות האמוראים ילתא וברוריה.
ובן הדרישה בהקדמה בריש טור יו"ד הביא שני חידושים בשם אמו מרת בילה אשתו הסמ"ע. ואין לומר משום כיבוד אם שאני.
מה הקשר אסתר???
אסתר אמרה בשם מרדכי לא מרדכי בשם אסתר.
 
מה שאפשר ללמוד ממרדכי ואסתר שאינו מחמת חכמה מסויימת שהרי זה נתון מי אמר מה
מאידך יש מעלת שפתותיו דובבות שאפשר שבאישה שאינה מצווה לת"ת אין בזה מעלה
גם במרדכי ואסתר לא היה מדובר ב"תלמוד תורה" וא"כ מה לי שאישה אינה מצווה בת"ת?
 
אגב דאיירינן בזה, לא זכיתי להבין כיצד לומדים ממה שאמרה אסתר בשם מרדכי שהאומר דבר בשם אומרו וכו' והרי שם זה היה כל תוכן אמירתה שמרדכי סיפר לה על תוכניתם של בגתן ותרש. ואיך תוכל לומר לו אם לא בשם מרדכי? מאיפה היא יודעת על הסיפור?
 
עיין עוד מה שביארו חו"ר במקום אחר ענין זה בכמה אופנים
 
אולי מטעם צניעות. תאר לך אחד מגדולי דורנו מצטט בשם אישה.
מתוך עלון "דברי שיח" מד"ת של הגרח"ק זצ"ל, פרשת וירא תש"פ:

אם אשה כשרה להורות​

נדה כ' ב' איבע"ל כזה טיהר איש פלוני חכם מהו כו'. איתא בשו"ע (חו"מ ס"ז ס"ד) דאשה פסולה לדון ודנו האחרונים אם אשה
כשרה לפסוק דין בהוראת איסור והיתר, והביא הברכ"י (מובא בפ"ת שם) ב' ראיות להיתר א' ממש"כ התו' איך דבורה שפטה
את ישראל ותי' שהיתה מלמדת להם הדינים אלמא דסומכין עליה והב' מד' החינוך שכ' דאשה חכמה שראויה להוראה אסור
לה להורות שתויי יין אלמא דיכולה להורות. והנה דבר פשוט שאשה יכולה להעיד הוראה ששמעה וסומכין עלי' כמ"ש בכתובות
(ע"ב א') פלוני חכם טיהר לי את הדם ועוד בהרבה מקומות בש"ס בבלי וירו' ועי' תוספתא דכלים (ב"מ פ"א) וברוריא אומרת
וכו', והטעם דעד א' נאמן באיסורין ואפ' אשה כמ"ש התו' גיטין (ב' ב') ובודאי נאמנת להעיד מה ששמעה, וכל הנידון בדבר
שצריך שיקול הדעת אם אפשר לסמוך על שיקול דעתה או לא אי דמיא לכזה טיהר לי איש פלוני חכם דמיבע"ל בסוגיין, ולפ"ז
יש לדחות ראיית הברכ"י מדבורה די"ל דודאי נאמנת למסור להם הדין כמו שלמדה מחכם והיא מסרה להם והם הכריעו אם
זה דומה לכאן וזה נקרא היא שופטה את ישראל כיון שהיו צריכים לה שתמסור להם ההלכות. אבל צ"ב דאם אשה כשרה
להורות מ"ט בבעיא דסוגיין קי"ל ביו"ד (סי' קפ"ח ס"ב) לחומרא שאינה נאמנת וי"ל שאם היתה בקיאה היטב בהלכה והכריעה
שהוא טהור היו סומכין עלי' אבל הכא באשה שאינה יודעת כלום בהלכה אלא שאומרת שמכרת במראה שכתם זה דומה לזה
לכן אינה נאמנת די"ל שטועה בדמיונה כיון שאנו מסופקים אם הוא טהור או טמא וכיון שאפשר לראותו כעת כדמסיק בגמ'
אין סומכין עליה שפלוני היקל לה אבל אם אין לפנינו לראותו סומכין עלי' ול"ד אשה דה"ה איש שאינו חכם וכ"כ החכמ"א
בבנ"א ס"ה.
(מתוך דרך חכמה כת"י בה"ל הל' בי"מ).
המבואר מדבריו, שאשה יכול למסור הוראות, ומעתה השאלה אם אומרות אותן בשמה, ועל זה יש ראיה מתוספתא, שאומרים הלכה בשם ברוריא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓