אולי מטעם צניעות. תאר לך אחד מגדולי דורנו מצטט בשם אישה.
מתוך עלון "דברי שיח" מד"ת של הגרח"ק זצ"ל, פרשת וירא תש"פ:
אם אשה כשרה להורות
נדה כ' ב' איבע"ל כזה טיהר איש פלוני חכם מהו כו'. איתא בשו"ע (חו"מ ס"ז ס"ד) דאשה פסולה לדון ודנו האחרונים אם אשה
כשרה לפסוק דין בהוראת איסור והיתר, והביא הברכ"י (מובא בפ"ת שם) ב' ראיות להיתר א' ממש"כ התו' איך דבורה שפטה
את ישראל ותי' שהיתה מלמדת להם הדינים אלמא דסומכין עליה והב' מד' החינוך שכ' דאשה חכמה שראויה להוראה אסור
לה להורות שתויי יין אלמא דיכולה להורות.
והנה דבר פשוט שאשה יכולה להעיד הוראה ששמעה וסומכין עלי' כמ"ש בכתובות
(ע"ב א') פלוני חכם טיהר לי את הדם
ועוד בהרבה מקומות בש"ס בבלי וירו' ועי' תוספתא דכלים (ב"מ פ"א)
וברוריא אומרת
וכו', והטעם דעד א' נאמן באיסורין ואפ' אשה כמ"ש התו' גיטין (ב' ב') ובודאי נאמנת להעיד מה ששמעה, וכל הנידון בדבר
שצריך שיקול הדעת אם אפשר לסמוך על שיקול דעתה או לא אי דמיא לכזה טיהר לי איש פלוני חכם דמיבע"ל בסוגיין, ולפ"ז
יש לדחות ראיית הברכ"י מדבורה די"ל דודאי נאמנת למסור להם הדין כמו שלמדה מחכם והיא מסרה להם והם הכריעו אם
זה דומה לכאן וזה נקרא היא שופטה את ישראל כיון שהיו צריכים לה שתמסור להם ההלכות. אבל צ"ב דאם אשה כשרה
להורות מ"ט בבעיא דסוגיין קי"ל ביו"ד (סי' קפ"ח ס"ב) לחומרא שאינה נאמנת וי"ל שאם היתה בקיאה היטב בהלכה והכריעה
שהוא טהור היו סומכין עלי' אבל הכא באשה שאינה יודעת כלום בהלכה אלא שאומרת שמכרת במראה שכתם זה דומה לזה
לכן אינה נאמנת די"ל שטועה בדמיונה כיון שאנו מסופקים אם הוא טהור או טמא וכיון שאפשר לראותו כעת כדמסיק בגמ'
אין סומכין עליה שפלוני היקל לה אבל אם אין לפנינו לראותו סומכין עלי' ול"ד אשה דה"ה איש שאינו חכם וכ"כ החכמ"א
בבנ"א ס"ה.
(מתוך דרך חכמה כת"י בה"ל הל' בי"מ).
המבואר מדבריו, שאשה יכול למסור הוראות, ומעתה השאלה אם אומרות אותן בשמה, ועל זה יש ראיה מתוספתא, שאומרים הלכה בשם ברוריא.