הפוך. לכאורה בדין לא לאכול ולא לשתות יש דין לא לאכול ולא לשתות על כל התוצאות היוצאות מזה.כי לכאורה בדין שלא לאכול ולא לשתות אין יותר מלא לאכול ולא לשתות, הרוצה לומר שיש מצווה לרעוב עליו הראייה. ומה שזה נקרא להתענות, גם עצם ההימנעות מאכילה ושתייה יש בה עינוי.
לדעתי זה דבר בסברא שצריך לשאול רב.
אולי בצומות שהם רק ביום.אצלך זה ככה.
הרבה אנשים יעידו שאם ממלאים כריסם כהוגן וכראוי שאינם רעבים ממש בסוף צום, אלא בעיקר צמאים, ואחר השתייה אינם רעבים יותר ממה שרעבים כמה שעות אחר ארוחה רגילה. (ובלי קשר, עצה טובה - לשבור את הצום עם הרבה מים.)
אני דרך אגב בתשעה באב האחרון לא הייתי רעב בסוף הצום אף שלא הרבתי באכילה כלל (אולי אפי' מיעטתי, מסיבות טכניות.) קודם הצום
אני לא בטוח שאלה שלא רעבים בסוף הצום קשור בהכרח לאכילה ואי אכילה קודם הצום.
