מה המקור? מקור האיסור לגזל שינה (1 צופה)

[משה אמת ותורתו אמת]

מה המקור לאיסור גזל שינה?
שמעתי מהסטייפלר שזה כמו גזל ממש.
ומה תקנתו?

 

[שירת העשבים]

ה"עולם" אומר שתקנתו לדרוש בבית הכנסת בין קבלת שבת למעריב... (בבדיחותא כמובן!)

 

[לחושבי שמו]

אם אתה מבין שכל המקור במזיק זה מהשבת אבידה [כשיטת המנ''ח] או מואהבת לרעיך כמוך, אז אין סיבה שזה לא יהא גם פה.

 

[הנעור בלילה]

אם אתה מבין שכל המקור לגזל זה מהשבת אבידה [כשיטת המנ''ח] או מואהבת לרעיך כמוך, אז אין סיבה שזה לא יהא גם פה.

לחץ כדי לכווץ...

אי"ז דומה כלל. משום דשינה אינה חפצא שאפשר לגזול.
וידוע ומפורסם שאין לזה שום מקור.

 

[האיש השרוי בשמחה]

חשוקי חמד יבמות דף נד עמוד א
תשובה בציבור יש אימרה 'גזל שינה אין לו השבה', ואין לזה מקור ברור בפוסקים, למה נחשב לגזילה, וכמו שכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן רכד) שגזל לא שייך רק בגוזל חפץ, שהגזלן ישתמש בו או יהנה ממנו, משא"כ ביטול שינה שהיא בגדר מבטל תועלת וטובת חבירו, אבל יש בזה איסור. [אמנם ציין שם שהעירו לו, מהמבואר בבברכות (דף ו ע"ב) 'גזלת העני בבתיכם' לענין גזלת ברכת שלום, הרי שיש גזילה גם בלא גזילת חפץ, ויש ליישב, עכ"ד. ואולי כוונתו, שהוא רק שם מושאל, אבל אינו ממש המושג של גזל, וכמו שמצינו אצל לבן שאמר 'ותגנוב את לבבי', שאינו גניבה, אלא שם מושאל].
אמנם את המושג עצמו של איסור הפרעת שינה, כבר מצינו בחז"ל (בבא בתרא דף כ ע"ב) שאדם יכול למנוע חבירו מעשיית דברים שמפריעים אותו משנתו, אבל שם לא מובא שאם מפריעו משנתו, עובר בגזילה, אלא שמצד דיני חושן משפט, יכול למנוע ממנו לעשות את הדברים המפריעים את שנתו.
ובספר החפץ חיים ופעלו (ח"ג עמוד קה) כתב, שהחפץ חיים היה אומר המעיר את חבירו משנתו היינו גזלן, שגזל ממנו מנוחתו, וזוהי גזילה שאין לו השבה.
בספר דרך שיחה (עמוד שסח) כתב, שגזל שינה הוא חידוש מבית מדרשם של בעלי המוסר, והוא ענין של חסד ושל 'ואהבת לרעך כמוך'.

 

[איש פשוט]

אי"ז דומה כלל. משום דשינה אינה חפצא שאפשר לגזול.
וידוע ומפורסם שאין לזה שום מקור.

לחץ כדי לכווץ...

לא קראת מה שהוא כתב.
בגלל שזה לא חפצא שאפשר לגזול לכן צריך מקור אחר מלא תגזול.
אז הוא ניסה להביא מקורות אחרים (שהובאו לגבי הנידון של מקור האיסור להזיק.)
ואהבת לריעך כמוך צריך חפצא? לא.
השבת אבידה (זה מנח"ח? לא רש"ש?) לומדים מזה איסור להזיק שאם אתה צריך להציל חפץ חבר ודאי אסור לך להזיק אותו.
פה אתה יכול לומר שזה תלוי בחפצא.

דרך אגב לגבי האיסור להזיק יש בראשונים גם "ועשית הישר והטוב" שזה מתאים גם לפה, ו"דרכיה דרכי נועם" (אז לא ייתכן שמותר להזיק) שאולי אפשר לומר פה

 

[לחושבי שמו]

השבת אבידה (זה מנח"ח? לא רש"ש?)

לחץ כדי לכווץ...

עי' כאן

 

[מטות מסעי]

לכאורה לא גרע מהיזק ראיה

 

[הנעור בלילה]

לכאורה לא גרע מהיזק ראיה

לחץ כדי לכווץ...

א"כ זה מדין נזק ולא מדין גזל. וצ"ל נזק שינה.

 

[משה אמת ותורתו אמת]

ואולי כוונתו, שהוא רק שם מושאל, אבל אינו ממש המושג של גזל, וכמו שמצינו אצל לבן שאמר 'ותגנוב את לבבי', שאינו גניבה, אלא שם מושאל].

לחץ כדי לכווץ...

למה חז"ל השתמשו בשם מושאל ולא הקפידו שיכול להטעות?

 

[איש פשוט]

א"כ זה מדין נזק ולא מדין גזל. וצ"ל נזק שינה.

לחץ כדי לכווץ...

הטור כותב כשם שאסור לגנוב ולגזול כך אסור להזיק.
כלומר מצד האיסור (ולא מצד החיוב ממון) הרעיון של נזק וגזל דומה

 

[חזיא לרדיא]

מה המקור לאיסור גזל שינה?

לחץ כדי לכווץ...

ובאותו מידה יש לשאול מה המקור לגזל זמן?

 

[יהודי חושב]

יכול להיות שעצם הפעולה של מניעת השינה היא לא גזל אבל וודאי אם כתוצאה מכך ניגרם לאדם נזק מחמת שלא ישן מספיק או כלל לא ישן בפשטות זה גרמא שחייב בדיני שמים

 

[האיש השרוי בשמחה]

ובאותו מידה יש לשאול מה המקור לגזל זמן?

לחץ כדי לכווץ...

בגמרא מוזכר כמה פעמים שזמן זה כסף כגון כמה יהא אדם מוכן לשלם על הזמן וכו'

 

[חזיא לרדיא]

בגמרא מוזכר כמה פעמים שזמן זה כסף כגון כמה יהא אדם מוכן לשלם על הזמן וכו'

לחץ כדי לכווץ...

אדם גם היה מוכן לשלם על השינה, אז זה גם שווה כסף וחייבים על זה, לא הבנתי?

 

[משה אמת ותורתו אמת]

אדם גם היה מוכן לשלם על השינה, אז זה גם שווה כסף וחייבים על זה, לא הבנתי?

לחץ כדי לכווץ...

על גזל זמן כמו שכתב @האיש השרוי בשמחה משלם שכר בטלה. אבל על גזל שינה שבטל ויושן?

 

[חיים ש]

גזל שינה שבטל ויושן?

לחץ כדי לכווץ...

לפעמים הגזל הוא אמיתי,
שמונע ממנו כוחות לעבודת ה' הנצרכת לו.

 

[שטיין]

יעוי' במסילת ישרים פי"א שכתב 'הדין נותן, כי הרי גזל חפץ גזל, וגזל זמן גזל'
נראה שהוא למד בפשטות שה'זמן' שיש לאדם הוא בדיוק כמו חפץ שיש לו, וכמו שאדם שלוקח לחברו חפץ הוא גזלן כך גם מי שלוקח לו זמן,
והוא הדין בפשטות אף לגזל שינה.
ולמי שממהר לראות את הדברים בתוכו, פי"א במס"י עוסק בבביאור מידת הנקיות, וזהו לכאו' הפרק הארוך ביותר במס"י,
הרמח"ל מונה שמה את ענין הגזל, והעריות ועוד ועוד. והמשפט הנ"ל מצוטט מתוך מה שמעורר הרמח"ל על מי שנשכר לעבודה ומפסיק תוכ"ד,
שגם אם הוא עושה בזמן הזה מצווה, הרי זה כעושה מצווה בחפץ גזול.
ואקבל בהבנה מי שיאמר שאין הראיה דומה לנדון, כי אפשר לדחות שהרמח"ל מדבר על אדם שכביכול השכיר את זמנו למישהו אחר,
שאזי אם הוא מתעצל הרי הוא גוזל.
אך לענ"ד, מכאן מקור ברור וחזק לכל הענין של גזל זמן וגזל שינה.

 

[יהודי חושב]

לכאורה זה מדיני נזיקי שכנים של ב"ב פרק "לא יחפור

כן ניראה מהמארי שם
אמר המאירי חנות שבחצר יכול הוא למחות וכו' כלומר אחד מבני החצר שרצה לעשות בביתו חנות למכור את כליו או סחורותיו לשם יכולים השכנים או אחד מהם לעכב עליו ולומר אין אנו יכולים לישן מקול הנכנסים והיוצאים ר"ל הבאים ליקח שפעמים שיש להם תרעומת זה על זה וצווחים אבל עושה הוא כלי אומנתו לשם ויוצא ומוכר לשוק ואין רשאין לומר עשה כליך במקום אחד שאין יכולין לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים שאדם עשוי לעשות אומנות שלו בתוך ביתו ואינו נמנע מפני היזק שינה אבל המכירה אדם עשוי יותר למכור בשוק וכן אינו נמנע מלהביא תינוקות ופירשו בגמרא תינוקות של בית רבן ללמדם ואין יכולין למחות אע"פ שבשאר נכנסין ויוצאין יכול למחות שמתקנת תלמוד תורה התירו:

 

[דבר היושר]

גזל הוא שם כוללני של שלילת זכויותיו השני [ואינה משמשת כסתירה לה'בעלות' כמובן, שמה לבעלות הטבועה בהחפץ - לבין מקום שהותו של הנכס].

ולכן יש כל כך הרבה דברים החוסים בצילו - למיקט, להחזיר, דעת, שינה, שואל שלא מדעת, שולח יד, מעביר על דעת בעל הבית, אינו משיב שלום לרעהו, קטן, גוי, פחות מפרוטה, ועוד רבים.

ועל כן לא פלא שגם "גזל שינה" הוא בכללו, שהרי מחובתו המוסרית של האדם הוא לאפשר לשני לנוח במקומו בשקט ובשלווה.