• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
לא חידשת לי כלום.
יש קיצוני ויש פשרן. לא ברור מה עדיף.
לא אמרתי את זה כדי לחדש או לומר גנות
דיברתי על ההשערה שלי שהר' זה הרשע.
אם בעל האתר הוא קיצוני במיוחד זה יותר סביר.
על כל פנים יש לי הרגשה שאתה יודע על מה אתה מדובר שזה לא נכון אז אשאיר את ההשערה כחיוך בלבד
 
שמעתי טענה שאומרת שהסיבה (הרוחנית) היא מחמת א. ביזוי כבוד התורה שהיה שם באופן מחפיר. ב. ההשכלה שהפילה חללים רבים מבני הישיבה.
מי בעל השמועה.
א. היו קבוצות שקיבלו מר' חיים וקבוצה שקיבלה מזקנו הנצי"ב ב. ההשכלה הפילה גם בחורים מישיבות אחרות כולל חסידיות.
 
עדות הגר"ח ברלין בן הנצי"ב
הסיבה האמיתית לטענת שלמה טיקוצינסקי החוקר הנודע
הוא מפני שבעקבות הבאלגן על מינוי של הגר"ח ברלין
הממשלה הרוסית פחדה מאד שזה הולך להצמיח תאים מחתרתיים נגד השלטון
באותה תקופה כבר היו את ניצני המהפכה
 
הרב נתן קמינצקי טוען כך בסיפרו ובשיעורים שלו שהישיבה נסגירה עקב המח' לאחר שהנצי"ב ניסה למנות את בנו ר"ח ברלין ולא את הגר"ח מבריסק שזה עורר סערה בישיבה ולמעשים קיצונים כגון גניבת דברים של הנצי"ב ושיברת חלונות ביתו של הגר"ח
 
עדות הגר"ח ברלין בן הנצי"ב
לפי מה שכתבו
לאחר שהנצי"ב ניסה למנות את בנו ר"ח ברלין
מפני שבעקבות הבאלגן על מינוי של הגר"ח ברלין
אזי עדותו בטלה במקצת?
 
ז'יטומיר וולוז'ין היו באותה ארץ, [פחות או יותר - וולוז'ין בבלארוס וז'יטומיר באוקראינה], אך ישיבות חסידיות לא נאה לי שהיו באיזור.
מלבד זאת יש להביא בחשבון את העובדה שח. נ. ב. לא בא לישיבה ע"ד ללמוד אלא ע"מ לרכוש השכלה כללית, וכשבא לישיבה התאכזב שלומדים שם רק לימודי קודש, וא"כ יתכן שעל הישיבות החסידיות היה ברור לו שאין בהם לימודי חול ולכן לא הלך אליהם.
 
אך חברים, למה לקלקל את ההצגה, דורות שכבר מחנכים על הסיפור שלא היה, וזה כבר דוחה כל המצוות שבתורה, כולל מצוות שמיעת דברים חכמים [כל אחד לרבותיו!], לא עדיף להמשיך לחנך על טהרת ה'שקר'?
ברור שבתקופה הראשונה ניסו לשחק עם השלטונות, והביאו מורים גויים, ומכיון שהם לא ידעו אידיש והבחורים לא ידעו רוסית נהפך כל השיעור ללעג ולקלס, וקראתי ואיני זוכר היכן, שבאחד השיעורים ניסה המורה ללמד איך אומרים תרנגול, וכשעשו התלמידים את עצמם כאינם מבינים, כרע המורה על ברכיו והחל לקפץ כתרנגול בר והיה המקום לחרדת אלקים...
בשלב השני, ולאחר מסירה מצד חלק מבחורי הישיבה שנתפסו להשכלה, החלו השלטונות לחקור אם הלימודים אכן מתקיימים כנדרש, וכשגילו מה קורה בשטח יצא צו הסגירה המפורסם.
עד כאן העובדות שעדיין לא ראיתי מי שמכחיש אותם, איפה ראית כאן 'הצגה' ו'טהרת השקר'?? סיפור שלא היה?? דוחה מצוות שמיעת דברי חכמים?? האם יש ישיבה חרדית אחת בארץ ישראל שלומדים בה שפות???
 
נערך לאחרונה:

הנה לך המקור,
שקיעת הישיבה

לאחר שהנצי"ב ביקש למנות את בנו הרב חיים (שהיה הרב של מוסקבה) לראשות הישיבה במקומו, קבוצת יהודים חברי תנועת ההשכלה ניסו לגרום לסגירת הישיבה, ולשם כך הלשינו לשלטונות שבישיבה אין לימודי חול. שר ההשכלה שבדק את המצב, החל לתבוע שהישיבה תעמוד בעיקר בדרישה של לימוד של השפה הרוסית, אך לאחר שתביעה זו לא התממשה על פי רצונו, הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על הנצי"ב. דבר שהביא לסגירתה של הישיבה, בה' בשבט תרנ"ב.

הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. גרסה זו אף נהפכה למיתוס בעולם הישיבות החרדי על חשיבות ההתנגדות ללימודי חול בישיבות. אמנם, לפי מקורות מסוימים, הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שנעשה על פי עדויות שונות, וכפי שהוא כותב בספרו שו"ת משיב דבר (א, סי' מ"ד): "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים", אך נתקל בהתנגדות עזה של ראשי הישיבה האחרים או שלימוד הרוסית שנעשה באופן רשלני, לא סיפק את שר ההשכלה הרוסי, שהכביד בתגובה את דרישותיו ודרש בנוסף:

  • להקדיש יותר ממחצית הלימוד ללימודי חול, משעה 9 ועד שעה 3,
  • שלא יתקיימו לימודים בערב,
  • שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום,
  • שכל אנשי צוות הישיבה יהיו בעלי דיפלומות רשמיות,
( ע"פ מקור ברוך עמ' תתר"ג), תביעות אלו סתמו את הגולל על הישיבה. 3 שנים לאחר סגירת הישיבה, בשנת תרנ"ה, היא נפתחה שוב. אך לא הייתה זו ישיבה ברמה ובמעמד של "ישיבת וולוז'ין" המקורית. במהדורתה החדשה נוהלה הישיבה על ידי חתנו של הנצי"ב הרב רפאל שפירא אשר נפטר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. את מקומו מילא בנו הרב יעקב שפירא. יד הכורת בשואה שמה קץ מוחלט לישיבת וולוז'ין.
 
ברור שבתקופה הראשונה ניסו לשחק עם השלטונות, והביאו מורים גויים, ומכיון שהם לא ידעו אידיש והבחורים לא ידעו רוסית נהפך כל השיעור ללעג ולקלס, וקראתי ואיני זוכר היכן, שבאחד השיעורים ניסה המורה ללמד איך אומרים תרנגול, וכשעשו התלמידים את עצמם כאינם מבינים, כרע המורה על ברכיו והחל לקפץ כתרנגול בר והיה המקום לחרדת אלקים...
בשלב השני, ולאחר מסירה מצד חלק מבחורי הישיבה שנתפסו להשכלה, החלו השלטונות לחקור אם הלימודים אכן מתקיימים כנדרש, וכשגילו מה קורה בשטח יצא צו הסגירה המפורסם.
עד כאן העובדות שעדיין לא ראיתי מי שמכחיש אותם, איפה ראית כאן 'הצגה' ו'טהרת השקר'?? סיפור שלא היה?? דוחה מצוות שמיעת דברי חכמים?? האם יש ישיבה חרדית אחת בארץ ישראל שלומדים בה שפות???
למה הישיבה נסגרה?
בגלל אי הסכמה עם הוראת המדינה, או שהסכימו רשמית ובגלוי, רק היות שנתפסו שלא למדו לפי ההוראות.
 
למה הישיבה נסגרה?
בגלל אי הסכמה עם הוראת המדינה, או שהסכימו רשמית ובגלוי, רק היות שנתפסו שלא למדו לפי ההוראות.
כפי הנראה הסכימו רשמית ואף שכרו לשם מורים אך שהחלו הביקורות עמדו כצור חלמיש שלא לערב חול בקודש חלילה.
 
שקיעת הישיבה

לאחר שהנצי"ב ביקש למנות את בנו הרב חיים (שהיה הרב של מוסקבה) לראשות הישיבה במקומו, קבוצת יהודים חברי תנועת ההשכלה ניסו לגרום לסגירת הישיבה, ולשם כך הלשינו לשלטונות שבישיבה אין לימודי חול. שר ההשכלה שבדק את המצב, החל לתבוע שהישיבה תעמוד בעיקר בדרישה של לימוד של השפה הרוסית, אך לאחר שתביעה זו לא התממשה על פי רצונו, הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על הנצי"ב. דבר שהביא לסגירתה של הישיבה, בה' בשבט תרנ"ב.

הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. גרסה זו אף נהפכה למיתוס בעולם הישיבות החרדי על חשיבות ההתנגדות ללימודי חול בישיבות. אמנם, לפי מקורות מסוימים, הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שנעשה על פי עדויות שונות, וכפי שהוא כותב בספרו שו"ת משיב דבר (א, סי' מ"ד): "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים", אך נתקל בהתנגדות עזה של ראשי הישיבה האחרים או שלימוד הרוסית שנעשה באופן רשלני, לא סיפק את שר ההשכלה הרוסי, שהכביד בתגובה את דרישותיו ודרש בנוסף:

  • להקדיש יותר ממחצית הלימוד ללימודי חול, משעה 9 ועד שעה 3,
  • שלא יתקיימו לימודים בערב,
  • שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום,
  • שכל אנשי צוות הישיבה יהיו בעלי דיפלומות רשמיות,
( ע"פ מקור ברוך עמ' תתר"ג), תביעות אלו סתמו את הגולל על הישיבה. 3 שנים לאחר סגירת הישיבה, בשנת תרנ"ה, היא נפתחה שוב. אך לא הייתה זו ישיבה ברמה ובמעמד של "ישיבת וולוז'ין" המקורית. במהדורתה החדשה נוהלה הישיבה על ידי חתנו של הנצי"ב הרב רפאל שפירא אשר נפטר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. את מקומו מילא בנו הרב יעקב שפירא. יד הכורת בשואה שמה קץ מוחלט לישיבת וולוז'ין.

 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון