נחמן זייתוני

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
158
תודות
456
נקודות
56
הגאון רבי שמואל בצלאל, עורר בשיחה על חשיבות הקמת כוללים ללימוד גמרא בעיון לאברכים מבני עדות המזרח. הרב שוחח עם חבורת תלמידים ואמר להם: "מדוע אברך שהתחתן בגיל 20 ועוד לא טעם בקושי טעם של לימוד סוגיא, צריך ללכת לכולל הלכה?! הוא בקושי יודע ללמוד! מדוע כל הכוללים כמעט ללא יוצא מן הכלל הם כוללי הלכה, ואין כוללים שלומדים נשים נזיקין בעיון ישיבתי, וכי אפשר לחשוב שכל הבחורים מיצו כבר את ההתפתחות בלימוד בעיון בהגיעם לשידוכים?!".
הרב העיד בשיחה כי דעת חכם שלום כהן זצ"ל הייתה נחרצת בנושא שיש לפעול ולהקים כוללים ללימוד בעיון את מסכתות הש"ס.


לענ"ד קריאת ר' שמואל בצלאל חושפת את הקרע הפנימי במגזר הספרדי. משפחת יוסף שליט"א תמיד ניסתה לכוון את בני עדות המזרח למסגרות ההלכה. ואילו מרביצי התורה בעולם הספרדי, השכילו לדעת לעצור את הנהירה של האברכים והבחורים לכיון עולם הרבנות והפסיקה. שמוציא פוסקי הלכה בינונים ומטה, שכל פסיקותיהם נסמכת על בקיאות בלי לרדת לשורשי הסוגיות.
רק כדאי להוסיף שכיום גם במגזר הליטאי נפתחים כוללי הלכה. אבל בלי השוואה למגזר הספרדי, שם יש שליטה לבעלי ההלכה.
 
שמוציא פוסקי הלכה בינונים ומטה,
בלשון עדינה. השטחיות חוגגת.
שם יש שליטה לבעלי ההלכה.
אם אפשר לכנותם כך
כמובן, בלי הכללות יש ספרדים שכן מעיינים טוב בהלכה וכו'. אבל הרבה עשו מ'בקיאות שטחית' שיטה, בעקבות הבנה מעוותת משיטת הלימוד והפסיקה של הגרע''י זצ''ל.
 
אני חושב שיש פה פספוס מעט.
ההסכמה הרווחת היא שכדי לגדול בתורה צריך להשקיע רבות בלימוד התלמוד, עד בונה קומה תורנית אמיתית, וממילא כל דבר שעוסק בו נראה אחרת.
או כלשון חכם בן ציון זצ"ל, "איך נראה" השו"ע שלו.
כל אדם שישקיע בקומה התורנית של עצמו בוודאי זו הדרך לגדול להיות פוסק חשוב בעל שיעור קומה, אמנם ראיתי בני עלייה והם מועטים.
אך הרב עובדיה זצ"ל סבר שצריך להכווין את הלומדים כדי שירימו את העם, יורו הלכה ומשפט בערים ובכפרים בכל רחבי הארץ.
כידוע בכל מקום בארץ יש בתי כנסת של אנשים עממים שמתנהלים בצורה עצמאית. וברגע שמגיע אברך למקום ונהיה שם רב בד"כ זה מוסיף והולך כי הצמא גדול ורק מחכים שיבוא מישהו. ואז ממילא נהיה ישיבות בין הזמנים ופותחים כולל ובעלי בתים מתחזקים ושולחים לת"ת וישיבות וכו' וכו'. וכל זה בלי להיות בעל מדרגה מפורסם.

זה נובע ממסירות נוראה על עם ישראל וכך הוא אחז. מסופר על רבי ראובן אלבז ראש שבגיל צעיר אחרי שמונה לדיין והיה רבה של שכונת בית ישראל (בגיל 25), שאל את הרב על כך שהוא רוצה להמשיך להתקדם וזיכוי הרבים גורע לו מהלימוד וכו' מה יעשה. והרב כמובן ענה לו שימשיך "על חשבון" זה.
השאלה אם הוא היה ממשיך ללמוד והיה דיין חשוב וגדול וכו', ולעומת זאת עשרות אלפי בתים של בני תורה לא היו באים לעולם, מה היה הרווח הגדול יותר.

מסופר על ר' עזרא עטיה שהיה ראש הישיבה בזמן שהרב עובדיה עוד היה צעיר יחסית, ואיפה שלא הסכים אתו, נמנע מלגלות דעתו כדי לא להוריד ממעלתו בעיני הציבור. ועד כדי כך שבמחלוקת המפורסמת על מעין שבע בערב פסח שחל בשבת, כולם חכו לראות אם יאמר בביהכנ"ס שלו או לא, ומשראה כך הלך להתפלל בזכרון משה בחג.
עד כדי כך היו החכמים האלה מסתכלים על התועלת הגדולה יותר ומשקיפים רחוק. אם יאמרו מעין שבע או לא יאמרו, יש להם על מי שיסמוכו. אך זה לא שווה שיפסידו מנהיג של דור שהקים לתחייה עולם מלא.

ולכן מה שדוחפים בציבור הספרדי את הרוב ללמוד הלכה, אני חושב שזה כיון שכיום בלאו הכי ההלכה מצטמצמת מאד לגבולות השו"ע ונושאי כליו בציבור הספרדי ותוסיף משנה ברורה בציבור האשכנזי בגדול ולכן כדי לשמש את הציבור בכל אתר ואתר אין צורך ביותר מזה.
 
נערך לאחרונה:
לגופו של ענין.
אני מכיר לצערי הרבה מורי הוראות בישראל שהם מעיינים חזקים אבל חסר להם בקיאות פשוטה בדברי האחרונים.
ספר הפסיקה הוא מחבר ורמ"א. זה אמת פשוטה.
ולכן צריך לאחוז מזה ומזה.
צריך לדעת איך ללמוד בית יוסף כי הוא ספר קשה מאד. אחרי שמחשבנים גמרא וראשונים פתאום מגלים ניואנסים אדירים בהבנת ההלכה.
אבל מורה הוראה שבאים לשאול אותו שאלה והוא משאיר צל צילו של ספק בלב השומע הוא מחטיא את הרבים.
ואצ"ל על אברכים צעירים ששואלים מורי הוראות שלא ברור להם הפסק דיו והם משאירים אצלם ייסורי מצפון שאין כדוגמתם. ודב"ל.
צריך להלכה מעיינים טובים אבל פסקנים.
וצריך להיות נשמה מיוחדת כדי לזכור גם את הסוגיה מהראשונים שזה ממש רק יחידים בדור.
בד"כ מורה הוראה צריך לדעת את ההלכה הפסוקה.
 
מאן דהו מורה הוראה אמר לי שאחד מהשואלים חזר לשאול האם ההלכה שהוא פסק לו "היא גם באלול".
שומו שמיים מאותם מורי הוראות למדנים ואינם פסקנים.
 
מאן דהו מורה הוראה אמר לי שאחד מהשואלים חזר לשאול האם ההלכה שהוא פסק לו "היא גם באלול".
שומו שמיים מאותם מורי הוראות למדנים ואינם פסקנים.
איך זה קשור ללמדנות ?
 
מאן דהו מורה הוראה אמר לי שאחד מהשואלים חזר לשאול האם ההלכה שהוא פסק לו "היא גם באלול".
שומו שמיים מאותם מורי הוראות למדנים ואינם פסקנים.
איך זה קשור ללמדנות ?
זה קשור להודעה הקודמת.
שיש מורי הוראה שאינם פסקנים המשאירים ספק בלב שואליהם.
לא קשור.
הנושא הוא שב"ה התרבו השואלים, ומטבע הדברים הרבה מהם פסיכים.
 
הגאון רבי שמואל בצלאל, עורר בשיחה על חשיבות הקמת כוללים ללימוד גמרא בעיון לאברכים מבני עדות המזרח. הרב שוחח עם חבורת תלמידים ואמר להם: "מדוע אברך שהתחתן בגיל 20 ועוד לא טעם בקושי טעם של לימוד סוגיא, צריך ללכת לכולל הלכה?! הוא בקושי יודע ללמוד! מדוע כל הכוללים כמעט ללא יוצא מן הכלל הם כוללי הלכה, ואין כוללים שלומדים נשים נזיקין בעיון ישיבתי, וכי אפשר לחשוב שכל הבחורים מיצו כבר את ההתפתחות בלימוד בעיון בהגיעם לשידוכים?!".
הרב העיד בשיחה כי דעת חכם שלום כהן זצ"ל הייתה נחרצת בנושא שיש לפעול ולהקים כוללים ללימוד בעיון את מסכתות הש"ס.


לענ"ד קריאת ר' שמואל בצלאל חושפת את הקרע הפנימי במגזר הספרדי. משפחת יוסף שליט"א תמיד ניסתה לכוון את בני עדות המזרח למסגרות ההלכה. ואילו מרביצי התורה בעולם הספרדי, השכילו לדעת לעצור את הנהירה של האברכים והבחורים לכיון עולם הרבנות והפסיקה. שמוציא פוסקי הלכה בינונים ומטה, שכל פסיקותיהם נסמכת על בקיאות בלי לרדת לשורשי הסוגיות.
רק כדאי להוסיף שכיום גם במגזר הליטאי נפתחים כוללי הלכה. אבל בלי השוואה למגזר הספרדי, שם יש שליטה לבעלי ההלכה.
אפשר לצעור גם צעקה זאת בעולם התורה האשכנזי
אמנם זה פחות מצוי אבל גם מצוי
ולענ"ד משיכה זאת להלכה הינה משום שחלק גדול מהבחורים אינם מחוברים כלל לעיון
 
זה נושא מאוד מורכב [לכל הפחות בהסתכלות שלי] כי זה בעצם שאלה על עצם מטרת הלימוד והיא למה אנחנו לומדים כל היום.
ואני לא יודע אם פה זה המקום להאריך בזה, אבל החינוך המקובל בעולם הישיבות ויסודו בהררי קודש, שאנחנו לא מתעסקים
עם הלמעשה, אנחנו לומדים בשביל להתחבר לתורה ולנותנה, בשביל לדעת את ההלכה יש משנ"ב, ומוצי"ם.

אפשר לצעור גם צעקה זאת בעולם התורה האשכנזי
אמנם זה פחות מצוי אבל גם מצוי
ולענ"ד משיכה זאת להלכה הינה משום שחלק גדול מהבחורים אינם מחוברים כלל לעיון
לא שלא מחבורים ח"ו אלא שלא מבינים את המטרה
 
שיטת העיון הישיבתית חסרה את ההספק והידיעה הנצרכים, אלא שבאמצעות שיטה זו לומדים איך ללמוד.
אבל אחרי שכבר יודעים ללמוד צריך להתחיל ללמוד, ולא להמשיך כל החיים ללמוד איך ללמוד.
 
ממש לא החינוך המקובל.
באיזו ישיבה למדת?
לא רלונטי איפה למדתי, זה הקו שיסדו רבותינו, ולא בדור האחרון.
שיטת העיון הישיבתית חסרה את ההספק והידיעה הנצרכים, אלא שבאמצעות שיטה זו לומדים איך ללמוד.
אבל אחרי שכבר יודעים ללמוד צריך להתחיל ללמוד, ולא להמשיך כל החיים ללמוד איך ללמוד.
מכיון שלומדים אך ללמוד עוסקים בישיבות בנשים נזיקין שזה מה שמפתח את הראש ואת החשיבה ועל כולנה מיישר את השכל.
ולכן אחרי שיודעים אך ללמוד ממשיכים הלאה במרחבי תורתינו הקד' ולא נתקעים רק בנשים נזיקין.
אבל מכאן ועד ללמוד הלכה המרחק גדול. וזהו זעקתו של הרב בצלאל.
[רק הבהרת דברים שאין באמור סתירה ללימוד הלכה, רק שעיקר עיסוקינו זה בתורה עצמה על מנת לדעת את המעשה, אבל לא להתעסק רק ביוצא ממנה למעשה (וגם לימוד טוש"ע זה עיסוק בלמעשה) ]
 
ממש לא החינוך המקובל.
באיזו ישיבה למדת?
הכי מקובל שיש
עי' באשכול זה
וביותר עי' כאן
 
אפשר לצעור גם צעקה זאת בעולם התורה האשכנזי
אמנם זה פחות מצוי אבל גם מצוי
ולענ"ד משיכה זאת להלכה הינה משום שחלק גדול מהבחורים אינם מחוברים כלל לעיון
וכי יש לך מעלה גדולה מלאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא?!
משום מה בדורות האחרונים ובעולם הישיבות חלקו את התורה לשנים 1. התורה ועומקה 2. הלכה.

והאמת היא שאין זה נכון. ודאי וודאי שיש בלימוד התורה את ענין העסק והעיון בתורה לעומקה בלא קשר ללימוד ההלכה אך בסוף חותרים אנו להתקשר לבוראינו על ידי עשיית רצונו דהיינו לעיין בתורה ועל פי זה לדעת הכיצד לנהוג ועל ידי כך להזדכך וכיוצ"ב

לענ"ד לימוד התורה בלא חתירה למעשה הלא היא בינוניות לשמה.

וח"ו איני בא לערער על דרך עולם הישיבות המסורה לנו מדורי דורות אלא על דרך הלימוד של אברכים.

וכבר הוברר בכמה אשכולות שלימוד ההלכה משורשה אינו סותר בכי הוא זה את לימוד התורה בעיון וכן מעלת לימוד הפוסקים לאחר ירידה לעומק הסוגיות וקצירת הפירות וכמבואר בדברי מרן החזו"א.

יש"כ
 
וכי יש לך מעלה גדולה מלאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא?!
משום מה בדורות האחרונים ובעולם הישיבות חלקו את התורה לשנים 1. התורה ועומקה 2. הלכה.
לא חילקו זאת לשנים הא בלא הא,
אלא חילקו זאת לשני תקופות בחיים
השלב הראשון בגיל הבחרות ותחילת האברכות התורה והעומקה
ובשלב היותר מאוחר ההלכה ועומקה
ועיין מה קורה בבבתי מדרש שלא השכילו לחלק חלוקה זאת הנצרכת ביותר
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון