סוכות, שמח"ת ושמ"ע - מצוות עם מזל | ענייני דיומא סוכות, שמח"ת ושמ"ע - מצוות עם מזל | ענייני דיומא

הנעור בלילה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
635
תודות
1,439
נקודות
156
יש מצוות שכולם מקפידים ומהדרים בהם, כגון אתרוג, חמץ ומצה, וכו'.
ומאידך יש מצוות שמונחות בקרן זווית, כמו מעשרות, הלוואה לעניים, וכו'.
וצ"ב מה זכו דווקא מצוות אלו, שכלל ישראל יהדר וידקדק ויחמיר בהם כ"כ.
 
יש מצוות שכולם מקפידים ומהדרים בהם, כגון אתרוג, חמץ ומצה, וכו'.
ומאידך יש מצוות שמונחות בקרן זווית, כמו מעשרות, הלוואה לעניים, וכו'.
וצ"ב מה זכו דווקא מצוות אלו, שכלל ישראל יהדר וידקדק ויחמיר בהם כ"כ.
מצוות המגיעות מזמן לזמן יש להם חביבות יתירה, כגון אתרוג וחמץ ומצה,
אבל קר"ש ומעשרות והלוואה, שהם יום יום, האדם דש בהם, ואין להם את ההתחדשות,
ודרך אגב אכתוב כאן פנינה מהחוט שני,
שמי שמזלזל במצוות אתרוג יענש יותר מהמזלזל במצוות קר"ש, אף ששניהם דאו',
מ"מ באתרוג יותר קל להדר משום שיש בו התחדשות, וע"כ יש תביעה יותר, משא"כ המזלזל בקר"ש, שיותר קשה שאדם דש בו, קשה יותר להדר בו, והתביעה עליו פחות.
 
ישנה טענה הנמצאת ברבותינו המשגיחים זצוק"ל
שמצווה שמסרו עליה נפש בדורות הקודמים ימסרו עליה נפש גם בדורות האחרונים
וזה הסיבה שכמעט תשעים אחוז מע"י גם החילונים מקפידים על ברית מילה, יוה"כ, מצה, וד' מינים.

ולכאו' לפי"ז מעשרות הרי לא נהג בחו"ל. וצדקה לכאו' לא נתנו כי לא היה...
 
ישנה טענה הנמצאת ברבותינו המשגיחים זצוק"ל
שמצווה שמסרו עליה נפש בדורות הקודמים ימסרו עליה נפש גם בדורות האחרונים
וזה הסיבה שכמעט תשעים אחוז מע"י גם החילונים מקפידים על ברית מילה, יוה"כ, מצה, וד' מינים.

ולכאו' לפי"ז מעשרות הרי לא נהג בחו"ל. וצדקה לכאו' לא נתנו כי לא היה...
איפה מצאת שאבותינו מסרו נפש על ד׳ מינים? ואני לא מתכוון למאה שנים או אולי יותר האחרונות
ברית מילה ומצה כבר רואים אצל אבותינו הקדמונים עוד מזמן אברהם אבינו שמסרו ע״ז את הנפש, ואולי גם יום הכיפורים
אבל ד׳ מינים יש לך מקור?
ד״א אני לא בטוח שהחילונים מקפידים על ד׳ מינים
דווקא על סוכה מקפידים אבל בגלל שזה מעניין ונחמד כמו נרות חנוכה (ובכלל חלקם הגדול עושה סוכה במרפסת שמש שהיא בכלל סוכה פסולה)
 
הגה"צ רבי יהודה צדקה זצוק"ל כפעם בפעם היה שואל: במה זכה האתרוג, שמחויבים מדאורייתא ליטלו רק פעם אחת בשנה, ביום הראשון של חג הסוכות, ואנשים מפזרים ממון לשלם בעדו טבין ותקילין, אף משכימים לפתחי רבנים ומו"צים לשאול לדרוש האם אתרוגי כשר ומהודר די הצורך – ואילו בנוגע לברכת המזון אשר היא מצוה דאורייתא שאנו מתחייבים בה בכל יום שלוש פעמים, בכל ארוחה וארוחה, אין דורש ושואל – ומדוע אף אחד אינו בא להשמיעני ברכתו ולשאול: "האם אני מברך כראוי", "האם יצאתי ידי חובה"? ולמה מברכים בחפזון, כמעט בלי כוונה, כאילו נשכח מבני אדם מה שכתב בספר החינוך (מצוה ת"ל) שכל הזהיר בברכת המזון לברך אותה כהוגן מובטח לו "שיהיו מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו" – ומי האיש שאינו חפץ בקיום הבטחה זו?!

הוא עצמו זהיר היה ללבוש תמיד כשמברך ברהמ"ז את כובעו ובגדו העליון. גם לעת זקנותו וחלאיו, כאשר היה קשה עליו לעמוד מכסאו וללבוש את האיצטלא ("פראק" בלע"ז) – ולעתים אף היה זקוק לעזרה מבני אדם לצורך זה – לא ויתר אף פעם והתאמץ במו ידיו לחבוש את מגבעת ראשו, וכן ללבוש את מעילו, כדי לברך ברכת המזון כראוי.
 
יש מצוות שכולם מקפידים ומהדרים בהם, כגון אתרוג, חמץ ומצה, וכו'.
ומאידך יש מצוות שמונחות בקרן זווית, כמו מעשרות, הלוואה לעניים, וכו'.
וצ"ב מה זכו דווקא מצוות אלו, שכלל ישראל יהדר וידקדק ויחמיר בהם כ"כ.
כח ההרגל מכהה את החושים משא"כ מצוות מעידנא לעידנא.
 
מצוות המגיעות מזמן לזמן יש להם חביבות יתירה, כגון אתרוג וחמץ ומצה,
כח ההרגל מכהה את החושים משא"כ מצוות מעידנא לעידנא.
א"כ מדוע מצוות סוכה לדוג', לא מצינו שאנשים ידקדקו לבנות סוכה לצאת ידי כל הדעות.
וביותר כהיום אנשים בונים סוכה ברה"ר, שלדעת כמה ראשונים אסור לברך עליה, אך לא קפדי אינשי עליהו.
ראה כאן. https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/סוכה-גזולה.8017/
 
א"כ מדוע מצוות סוכה לדוג', לא מצינו שאנשים ידקדקו לבנות סוכה לצאת ידי כל הדעות.
וביותר כהיום אנשים בונים סוכה ברה"ר, שלדעת כמה ראשונים אסור לברך עליה, אך לא קפדי אינשי עליהו.
ראה כאן. https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/סוכה-גזולה.8017/
חוסר ידיעה..
וחוסר מקום...
ומחמת כן נתלים בק"נ טעמים לטהר...
אף אחד לא עושה זה בכוונה לגזול הציבור
אבל באתרוג זה פחות שייך
 
לי נראה יותר, שזה תלוי בגננות, משום שיש מצוות כמו חמץ, מצה, ד' מינים, שבגן מאוד דיברו ע"ז והחדירו לנו את חומרתם.
משא"כ דברים אחרים, שלא נכנס לנו לעצמות מגיל קטן חומרתן, לא מקפידים ע"ז. ודו"ק.
 
לי נראה יותר, שזה תלוי בגננות, משום שיש מצוות כמו חמץ, מצה, ד' מינים, שבגן מאוד דיברו ע"ז והחדירו לנו את חומרתם.
משא"כ דברים אחרים, שלא נכנס לנו לעצמות מגיל קטן חומרתן, לא מקפידים ע"ז. ודו"ק.
השאלה אם כך קשה עוד יותר, דמדוע הגננות היה בראש עדיפות המצות אלו דווקא יותר מדברים אחרים.???
 
וכבר שמעתי מאחד מגדולי הדור שאם היו מביאים את החסה של המרור לבית הכנסת כנראה שהיא הייתה עולה יותר.
משא"כ אם היו מנענעים רק בבית. ואוי לה לאותה בושה.
 
דוד המלך אמר "הדריכני בנתיב מצוותיך כי בו חפצתי".

כלומר, תדריך אותי איך לקיים את המצוות שלך. כי זה הרצון הטהור היחיד שלי.
לא כבוד ולא מה יאמרו, אלא כי זה מצוותיך.
 
יש עוד מצווה שלא נתנו עליה כאן את הדעת
גם הרבה מאוד מהחילונים מקפידים עליה
וגם הרבה מבנ"י מקדקדקים בה אף שהיא נוהגת בבית בלבד וא"א לאף אדם לראות את הדקדוקים שבה
והוא מצוות מזוזה
רוב האברכים קונים מזוזה לא קונים את הכי פשוט אלא מוזילים ממונום לקנות את המהודר יותר עכ"פ היכא שהוא מקום דאו' בלא ספק
וגם ברוב הבתים החילוניים המסורתיים אפשר למצוא מזוזה בפתחי הבתים
אפשר לומר שהיא מצווה עם מזל למרות שאין בה את התנאים הנ"ל
וצ"ע במה זכתה
אולי משום שזה סגולה לשמירה
 

הודעות מומלצות

יש לדון אם נעצים ומסמרים שחיברם לסוכה דינם...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון