מסופר על כומר נוצרי שהיה מקיף את רבינו יונתן איבשיץ בשאלות שונות ומשונות. והגרי"א כדרכו בקודש.. פתר לו נכונה אחת אחת.
באחד הימים ניגש אליו הכומר שוב בשאלה, והגרי"א ביקש ממנו להבא, לרכז כמה שאלות.
לאחר שבוע ניגש עליו הכומר והציע בפניו שלוש שאלות.
א. מדוע היהודים בבית הכנסת אחוזי תזזית, הולכים מכאן לשם ומשם לכאן, ואילו אנחנו הנוצרים יושבים במקומותינו בשקט ושלווה.
ב. מדוע בית תיפלתנו אנו דואגים להביא מנקה שהמקום ישאר נקי ומצוחצח שלא כמו בתי הכנסיות שלא שומרים על ניקיון וסדר.
ג. מדוע בהלוויות של יהודים, שורר רעש המוני וכ"א מתערבב ונדחף בשני, ואילו בהלוויות הנוצרים מנגנים ניגונים שקטים, ואנשים עומדים בצורה מכובדת ובנימוס.
השיב לו ר' יונתן.
א. אתם, להבדיל מהיהודים שמאמינים בהקב"ה, מאמינים בימ"ש ילוד אישה שמתה. אז אין פלא שאתם יושבים בפני' בשקט ובדומיה כאדם שמוטל לפניו מתו. אבל אנו היהודים שמאמינים בהקב"ה, ואבא שלנו "חי וקיים" ממילא שורר חיל ורעדה בבית אבא המעורר את רגשותינו.
וממילא
ב. מקסימום כשבית קצת מלוכלך אבא יכול לנקות. אבל ימ"ש שלכם שמת, ואם לא שתשמרו בקפדנות על סדר וניקיון, מי ינקה אחריכם?
ולקינוח..
ג. ניצחתני.. ואדרבה אני שמח יותר להשתתף בהלוויותיכם..
מקווה שדייקתי במעשה שמסתמא לא התרחש.
