מִלְּתָא דִבְדִיחוּתָא - מאורי הדורות| דף 2 | פורום אוצר התורה

מִלְּתָא דִבְדִיחוּתָא - מאורי הדורות

כותרת האשכול

מספרים על חסידים שבאו לרבם ושאלוהו: "כבוד הרב, מדוע זכה בלק שתקרא פרשה בתורה על שמו ?" השיב להם הרב: "כי בשמו של בלק ישנם ראשי תיבות הכוללות את כל התורה כולה: " ואהבת לרעך כמוך ". החסידים התלהבו מאוד מהתשובה, הודו לרב ויצאו .

כשהתחילו ללכת ביררו איש עם רעהו: "תגידו, מישהו הבין בדיוק איך מתפרשים ראשי התיבות?" אך נוכחו לדעת כי אף אחד מהם לא הבין בדיוק את תשובת הרב . למחרת, אזרו אומץ וחזרו לרבם: "כבוד קדושת האדמו"ר, אפשר אולי להסביר לנו שוב מהם ראשי התיבות של בל"ק ?"
האדמו"ר חזר בבהירות ואמר: "ואהבת לרעך כמוך".

אחד החסידים אזר אומץ והיקשה: "מחילה כבוד הרב, אבל זה לא מסתדר כל כך עם האותיות !!"
האדמו"ר השיב בנקיות: "ודאי שזה מסתדר. ב' הרי שווה ל- ו' כאשר ה-ב' אינה מודגשת, ל=לרעך, ק = כמוך, שכן, כ' או ק' מה זה משנה, זה הרי אותו הצליל". שוב הודו החסידים לרב ויצאו .

כשנעמדו בחוץ, הביטו איש אל רעהו ותהו: "הכיצד רבנו אומר דברים שכאלה? האם הוא לא מדקדק בשפה העברית חלילה ?" התחזקו ואמרו: "אבל אם האדמו"ר אמר, אז האדמו"ר אמר, וזהו!!! לא מתווכחים. צריך התבטלות …" אולם, אחד החסידים לא יכול היה לסבול את ההתבטלות המוחלטת של החסידים, ומבלי שחבריו ישימו לב להיעדרו, נכנס בלאט לאדמו"ר ואמר לו: "כבוד קדושת האדמו"ר, ראשי התיבות של בל"ק – "ואהבת לרעך כמוך", זה לא מסתדר !"

פתח האדמו"ר וענה: "בטח שלא מסתדר… מה חשבת? ש"ואהבת לרעך כמוך" זה רק כשמסתדר? ואהבת לרעך כמוך זה גם כשלא מסתדר. גם כאשר מישהו אינו מקפיד במיוחד על שמירת תורה ומצוות, צריך לקיים כלפיו את "ואהבת לרעך כמוך". גם כשמישהו לא עובד את ה' כמו שאתה חושב שצריך לעבוד את ה', שייכת מצוות "ואהבת לרעך כמוך ". "ואהבת לרעך כמוך" זה לא רק כשהכל מתאים, אלא גם ובעיקר כשלא הכל מתאים!!!"
 
מספרים (הובא בויקהל משה), כי החיד״א התאכסן פעם בבית הגאון הרב יוסף שטרן בעל זכרון יוסף, אשר חלק לו כבוד מלוא חפנים, גם הרבנית מרת קרינדל קבלה אותו בסבר פנים יפות. והנה קרא מקרה, שהיה קשה למצוא באותו ערב שבת דגים לצרכי הסעודה, ורק בהשתדלות מרובה הצליחה הרבנית להשיג דג אחד גדול, ששלמה בעדו עשרה זהובים. שמע החיד״א ואמר שלפי דעתו זהו חילול השם, לשלם מחיר כזה בעד דג אחד.

ביום שבת, לאחר התפילה באו רבים מנכבדי העיר לקבל את פני החכם הירושלמי, והרבנית כיבדה אותם בקידושא רבא וגם נתנה לפניהם מטעמים שעשתה מן הכבד שמצאה במעי הדג, ולחיד״א לא נתנה כלום מן המטעמים האלה. תמה החיד״א ושאל אותה! הלא כל ההכנות האלו לא נעשו אלא לכבודי, ומדוע לא תיתן הרבנית גם לי לטעום מן המטעמים האלה? במקום שיש חילול השם — החזירה הרבנית — אין חולקין ׳״כבד״ לרב...
 

נספח מִלְּתָא דִבְדִיחוּתָא ואמרות שנונות - מאורי הדורות

אשכול נספח. לאשכול המקורי. בקישור. https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%9E%D6%B4%D7%9C%D6%B0%D6%BC%D7%AA%D6%B8%D7%90-%D7%93%D6%B4%D7%91%D6%B0%D7%93%D6%B4%D7%99%D7%97%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B8%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA.142/ הגאון רבי חיים...
forum-otzar-hatorah.co.il forum-otzar-hatorah.co.il
לתועלת הקוראים ורצף הקריאה, נפתח אשכול נספח, להערות, הארות על התוכן באשכול המקורי, בצירוף קישור או ציטוט.
 
רבי עקיבא איגר הלך במרכז העיר בשבת קודש, וראה יהודי פורק עול מבקש מחברו סיגריה.
הצליף בו בפקחות:
הייתכן שאת ה'עשה שבתך חול' אתה מקיים בהידור רב ואילו את 'אל תצטרך לבריות' אינך מקיים. הייתכן כזאת?!
 
א' הגיע להראגאטשאבער וביקש ממנו ברכה, ויאמר 'ברכני נא רבי, שהרי אמרו חז"ל אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, וק"ו הרבי שאיננו הדיוט'.
ויען הרוגצ'ובי 'עד שאתה מבקש ברכה עם ק"ו, ברך אתה בלא ק"ו'...
 
נדיב לב אמר:
מסופר על כומר נוצרי שהיה מקיף את רבינו יונתן איבשיץ בשאלות שונות ומשונות. והגרי"א כדרכו בקודש.. פתר לו נכונה אחת אחת.
באחד הימים ניגש אליו הכומר שוב בשאלה, והגרי"א ביקש ממנו להבא, לרכז כמה שאלות.
לאחר שבוע ניגש עליו הכומר והציע בפניו שלוש שאלות.
א. מדוע היהודים בבית הכנסת אחוזי תזזית, הולכים מכאן לשם ומשם לכאן, ואילו אנחנו הנוצרים יושבים במקומותינו בשקט ושלווה.
ב. מדוע בית תיפלתנו אנו דואגים להביא מנקה שהמקום ישאר נקי ומצוחצח שלא כמו בתי הכנסיות שלא שומרים על ניקיון וסדר.
ג. מדוע בהלוויות של יהודים, שורר רעש המוני וכ"א מתערבב ונדחף בשני, ואילו בהלוויות הנוצרים מנגנים ניגונים שקטים, ואנשים עומדים בצורה מכובדת ובנימוס.
השיב לו ר' יונתן.
א. אתם, להבדיל מהיהודים שמאמינים בהקב"ה, מאמינים בימ"ש ילוד אישה שמתה. אז אין פלא שאתם יושבים בפני' בשקט ובדומיה כאדם שמוטל לפניו מתו. אבל אנו היהודים שמאמינים בהקב"ה, ואבא שלנו "חי וקיים" ממילא שורר חיל ורעדה בבית אבא המעורר את רגשותינו.
וממילא
ב. מקסימום כשבית קצת מלוכלך אבא יכול לנקות. אבל ימ"ש שלכם שמת, ואם לא שתשמרו בקפדנות על סדר וניקיון, מי ינקה אחריכם?
ולקינוח..
ג. ניצחתני.. ואדרבה אני שמח יותר להשתתף בהלוויותיכם..
מקווה שדייקתי במעשה שמסתמא לא התרחש.
לחץ כדי להרחיב...
 
שמחת תורה בבית מדרשו של ר' יואל מסאטמר, את "חתן תורה" קנה יהודי עשיר בסכום עתק, היהודי הנ"ל לא היה מיושבי ביהמ"ד וד"ל...
ר' יואל קם ממקומו לראות מי רכש את העליה המבוקשת, וכשראו חייך ואמר "החתן הוא חסיד אמיתי, לא נפגשעם הכלה כל השנה" .
 
מחבר ספר נכנס אל גאון ישראל רבי אייזל חריף זצ"ל, שכידוע כל בני דורו חרדו מלשונו המושחזת. ומתוך חרדה לביטול חיבורו כעפרא דארעא ביקש, נא לעיין תחילה בכתב היד ואחר כך לחוות דעה.
"אין לך מה לחשוש" - הרגיע אותו ר' אייזל - "אני מבטל רק גדולים!"...
 
נערך לאחרונה:
מספרים על אדמו"ר אחד שאמר לחסידיו ש'בלק' ראשי תיבות "ואהבת לרעך כמוך "!...
הקשה לו אחד מחסידיו: רבי הרי זה לא מסתדר?...
השיב האדמו"ר מיניה וביה: וכי זו 'חכמה' לקיים ואהבת לרעך כמוך כשזה מסתדר?!... החכמה היא כשזה לא מסתדר!!!... וכך זה בכל המצוות שבין אדם לחבירו.
 
יג מידות אמר:
שמחת תורה בבית מדרשו של ר' יואל מסאטמר, את "חתן תורה" קנה יהודי עשיר בסכום עתק, היהודי הנ"ל לא היה מיושבי ביהמ"ד וד"ל...
ר' יואל קם ממקומו לראות מי רכש את העליה המבוקשת, וכשראו חייך ואמר "החתן הוא חסיד אמיתי, לא נפגשעם הכלה כל השנה" .
לחץ כדי להרחיב...
עוד משנינותו.
כאשר הגיע לאמריקה בימים ההם, וראה את אותם בורים וריקים הקוראים לעצמם 'ראביי', נענה ואמר בצחות לשונו: הנה הימים שלפני השבתות והימים טובים נקראו 'ערב שבת' ו'ערב יום טוב', כך רב כזה שעומד לפני ידיעת התורה (כלומר שלא רכש היקף בלימוד התורה) הוא נקרא 'ערב רב'....
 
מסופר:
הרוגוטשובי והאור שמח התווכחו פעם באיזה ענין ביום שישי אחר חצות, ולא הצליחו להגיע לעמק השווה.
החליטו השניים לרדת לרחוב ולשאול את בעל הבית הראשון שימצאו, שהרי ידוע שדעת בעלי בתים היפך דעת תורה - ולכן אם הבעל הבית יאמר שצד אחד יוכח שהשני צודק.
אמרו ועשו, והבעל הבית אמר שדעתו כדעת הרוגוטשובי - דהיינו שיצא שהאור שמח צודק.
נענה הרוגוטשובי ואמר: "מבואר בבבא קמא, שביום שישי אחר חצות דעתן של אנשים טרופה עליהם. ואם כן, יוצא שהבעל הבית אמר הפוך ממה שהיה אומר ביום רגיל. ואם כן מוכח שהצדק איתי"...
 
שאלו את ר' אייזל חריף, מדוע המשכילים מנומסים ובעלי דרך ארץ יותר מהיראים ?ענה הרב: אכן, יש לכך סיבה. במתן תורה היהודים יראי השמים מיהרו להגיע להר סיני "בהיות הבוקר", וקיבלו את התורה כולה. המשכילים, לעומת זאת, התלבשו לאיטם, תיקנו את שערם, והגיעו להר סיני באיחור רב, כשכבר אחזו במסכת דרך ארץ, אחרי כל שאר המסכתות. מכאן הבקיאות שלהם דווקא במסכת זו.
 
ידוע ומפורסם הדבר שרבינו [הרה"ק ר' דוד מטאלנא זי"ע] היה משתמש הרבה במילתא דבדיחותא ודברי צחות שונים, שלעתים אף לא היו מובנים כלל אצל השומעים, ולעתים היה נראה כ"ווערטלאך", אך רבינו בעצמו אמר: איך האב קיין מאל ניט געזאגט קיין ווערטעל, קיין מאל ניט געטרונקען ברונפין, און קיין מאל ניט געשמעקט טבק. (אף פעם לא אמרתי בדיחה, אף פעם לא שתיתי משקה חריף ואף פעם לא הרחתי טבק).

דברים סתומים אחרים נשארו סתומים, עד שבא מרן אדמו״ר זצ"ל [הרה"ק ר' יוחנן מטאלנא זי"ע] והסבירם, ולדוגמא יש להביא את הסיפור הבא.

פעם היה אמור רבינו לבוא לביקור אל אחיו הרה"ק ר' נחום ממקרוב. בניו וב"ב חרדו לקראת האורח החשוב והכינו לו אכסניה חשובה וכו', ותוך כדי ההכנות פנה נכד הרה״ק ממקרוב ר׳ משה מרדכי שהיה אחר כך לחתנו של הרה״ק ר׳ יהושע מבלז, לאחיו ואמר לו: הנה ידוע שדודינו אומר לכל אחד דברים על אודותיו והערות שנראים סתומים אבל אותו אדם שאליו מכוונים הדברים בדרך כלל יודע ומבין למה ירמזו דברי הצדיק. אך אני איני חושש כלל שיאמר לי מה, מפני שאינו מכירני כלל.

כשהגיע רבינו למקרוב וישב בראש שלחנו של אחיו, פנה לפתע אל אותו ר׳ משה מרדכי הנכד שהיה גבוה ורחב מאד ואמר לו: ״משה מרדכי, איך וועייס נישט ווי אזוי האב איך געקענט דיר אויף העייבין, אבער די גמרא זאגט: ״כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמרא סייעיה" (יומא כ״ב), היינו שאדם לפעמים בשעת מעשה אינו יודע עד כמה הקב״ה עוזרו במעשה שהוא עושה ורק לאחר מכן יכול הוא לראות את יד ה׳ שעזרו באותו הזמן, וכן גם עתה אני רואה כמה סייעתא דשמיא היה לי באותה שעה שהתכבדתי בסנדקאות של הילד הזה.

המסובים צחקו מאד ממה שהיה נראה להם כבדיחה, מכיוון שעתה היה הרה״ק ר׳ משה מרדכי מגודל מאד ורחב.

וביאר אדמו״ר זצ"ל כי רבינו היה הסנדק של אותו הנכד, וכוונת דבריו היא כי הסנדק צריך אחר כך בהמשך חייו של התינוק גם כן ל״החזיק״ אותו בהמשך חייו ולפעול עבורו טובות, ולזאת כיוון רבינו בדברים אלו.​

עוד סיפר אדמו"ר זצ"ל על דברי ״צחות״ שאמר רבינו:

פעם אחת הבעל תוקע של אא״ז לא רצה ללכת למקוה לפני התקיעות כי היה קור גדול מאד, (ברוסיה הרבה פעמים בזמן הימים נוראים כבר יש קור גדול), ואמר לו אא״ז בדרך הלצה כדרכו בקדש: ״אז סיאיז קאלט, בלאזט׳מען נישט״. (כאשר קר אין מנשבים, כי באידיש המלה ״בלאזען" הוא גם לתקוע וגם לנשב וליצור רוח)​
[נצח שבנצח]​
 
רבי נחום בער ליווה פעם את זקיני המפורסם רבי דוד'ל [מטאלנא] בחורף והיה בידו נר לכבוד ולהאיר, פנה אליו זקיני ואמר לו בצחות: הזהר שלא תדליק את השלג, צחק הרב נחום בער, ושאל את רבי דוד'ל ששמע משמו שאף פעם אינו אומר ווערטליך, האם גם זה איננו ווערטיל? וכי מי יכול להדליק את השלג? ענה לו זקיני: נכון! גם זה אינו ווערטיל. [תנחומיך ישעשעו נפשי ע' 640] ​
 
ידוע מה שכתבו רה"י לדון במעשה קידושין, אם בפעולת הקנין שעושה הבעל הרי מכאן ואילך הוא נעשה בעלים על אשתו או שבכל רגע ורגע זו חלות קידושין בפני עצמה, ומשתייך אליו בסיבת הקנין שפעל במעשה.

ומפורסמת האגדה ועד כה לא היה מי שפרכה.. על ר' חיים מבריסק לאחר ששמע את שחידש תלמידו רבי שמעון במעשה קידושין - שכל רגע ורגע זו חלות קידושין בפני עצמה, מצא לנכון בעת שפגשו, לאחל לו מזל טוב על נישואיו הוותיקים...

אמנם תהיתי בזמנו, מה הוצרך הרב'ה הגדול לכפול מז"ט לתלמידו, הלא גם לשיטת תלמידו, כשם שהקידושין חלים כל רגע ורגע, אף המזל טוב הראשון שאיחל ר' חיים לתלמידו בעת חופתו, ממשיך לחול כל רגע ורגע בסיבת מעשה הקידושין.. וצריך עיון :)
 
מאן דהו שאל את הגה"צ ר"י גלינסקי זצ"ל איך הוא כ"כ שמח על אף הצרות המרובות שהיו מנת חלקו בימי חייו, ענה לו הגר"י - מכיון שאני נמוך אני רואה רק את חצי הכוס המלאה... ע"כ. וכמו שהטיף אדם לשני: אל תסתכל על חצי הכוס הריקה, תסתכל על חצי הכוס המלאה. והשיב השלישי: לפעמים זו פשוט טעות בכוס, לקחת כוס גדולה מדי. והרביעי התבונן מהצד והשיב: להסתכל על חצי הכוס המלאה, לא אומר שלא למלאות גם את החצי הריקה..
 
נדיב לב אמר:
מספרים על אדמו"ר אחד שאמר לחסידיו ש'בלק' ראשי תיבות "ואהבת לרעך כמוך "!...
הקשה לו אחד מחסידיו: רבי הרי זה לא מסתדר?...
השיב האדמו"ר מיניה וביה: וכי זו 'חכמה' לקיים ואהבת לרעך כמוך כשזה מסתדר?!... החכמה היא כשזה לא מסתדר!!!... וכך זה בכל המצוות שבין אדם לחבירו.
לחץ כדי להרחיב...
א' שאל לחברו "למה צריך להיות אות למ"ד בשם "פנחס"??
עונה חברו "אין אות למ"ד באות פנחס!"
שואל חברו שוב "למה אין אות למ"ד בשם פנחס?"
חוזר חברו ועונה בשאלה "למה צריך להיות אות למ"ד בשם פנחס?"
משיב השואל הראשון "הרי זה מה ששאלתי אותך בתחילה!!".
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון