בשו"ע סימן תר"ל סי"ב נפסק שיכול להעמיד את חבירו במקום דופן שלישית שנפלה מהסוכה. וביו"ט באופן שאינו יודע כמבואר שם. לפי זה יש להעמיד במקרה שהעמיד ביו"ט את חבירו לדופן שלישית, ונודע לחבירו שזה להכשר סוכה, ובכה"ג כשיצא שבת ליתא איסור.
אמנם לא ברירא לי שאם יודע חבירו נפסלת הסוכה אלא דבכה"ג חז"ל גזרו דהוא דרך בנין עיין שם ביה"ל ד"ה ובלבד.
ואולי לפי מה שהבאתי
במק"א מה שכתב הדבר אברהם הטעם דסוכה וע"ו פסולה מהתורה, משום שחכמים הטילו איסור לאכול בסוכה כששולחנו בתוך הבית, ואם כן האוכל באופן זה עובר עבירה בעצם אכילתו בסוכה ונמצא שהוא מצווה הבאה בעבירה שאינה נחשבת כמצוה. עיין שם. ולפי זה יש לומר מאחר וחז"ל אסרו להעמיד את חבירו דופן לסוכה כשיודע, ממילא הוי מהב"ע. אמנם כשימתין מעט לצאת שבת ממילא ליתא מהב"ע. ויש לדון בכל זה. נכתב לפלפולא לשמחת החג.