חידות סוכות ממתין מעט זמן ומותר לו לאכול בסוכה

[ענף עץ]

אדם אסור לו לאכול בסוכה כשירה אבל אם ממתין מעט זמן מותר לו?

 

[זרח לווין]

אדם אסור לו לאכול בסוכה כשירה אבל אם ממתין מעט זמן מותר לו?

לחץ כדי לכווץ...

האיסור הוא מחמת הזמן או מחמת הסוכה ?

 

[אורי]

בליל ראשון של חג לפני צאת הכוכבים

 

[ענף עץ]

בליל ראשון של חג לפני צאת הכוכבים

לחץ כדי לכווץ...

אחרי צאת הכוכבים.

 

[בנין אב]

אם יורד גשם צריך להמתין עד שיפסק הגשם דבשעה שיורד גשם והוא מצטער אינו יוצא יד"ח מצוות סוכה (חוץ מליל ראשון לדעת חלק מהפוסקים)

 

[נדיב לב]

אדם אסור לו לאכול בסוכה כשירה אבל אם ממתין מעט זמן מותר לו?

לחץ כדי לכווץ...

בשו"ע סימן תר"ל סי"ב נפסק שיכול להעמיד את חבירו במקום דופן שלישית שנפלה מהסוכה. וביו"ט באופן שאינו יודע כמבואר שם. לפי זה יש להעמיד במקרה שהעמיד ביו"ט את חבירו לדופן שלישית, ונודע לחבירו שזה להכשר סוכה, ובכה"ג כשיצא שבת ליתא איסור.
אמנם לא ברירא לי שאם יודע חבירו נפסלת הסוכה אלא דבכה"ג חז"ל גזרו דהוא דרך בנין עיין שם ביה"ל ד"ה ובלבד.
ואולי לפי מה שהבאתי במק"א מה שכתב הדבר אברהם הטעם דסוכה וע"ו פסולה מהתורה, משום שחכמים הטילו איסור לאכול בסוכה כששולחנו בתוך הבית, ואם כן האוכל באופן זה עובר עבירה בעצם אכילתו בסוכה ונמצא שהוא מצווה הבאה בעבירה שאינה נחשבת כמצוה. עיין שם. ולפי זה יש לומר מאחר וחז"ל אסרו להעמיד את חבירו דופן לסוכה כשיודע, ממילא הוי מהב"ע. אמנם כשימתין מעט לצאת שבת ממילא ליתא מהב"ע. ויש לדון בכל זה. נכתב לפלפולא לשמחת החג.

 

[הצעיר שבחבורה]

בשו"ע סימן תר"ל סי"ב נפסק שיכול להעמיד את חבירו במקום דופן שלישית שנפלה מהסוכה. וביו"ט באופן שאינו יודע כמבואר שם. לפי זה יש להעמיד במקרה שהעמיד ביו"ט את חבירו לדופן שלישית, ונודע לחבירו שזה להכשר סוכה, ובכה"ג כשיצא שבת ליתא איסור.
אמנם לא ברירא לי שאם יודע חבירו נפסלת הסוכה אלא דבכה"ג חז"ל גזרו דהוא דרך בנין עיין שם ביה"ל ד"ה ובלבד.
ואולי לפי מה שהבאתי במק"א מה שכתב הדבר אברהם הטעם דסוכה וע"ו פסולה מהתורה, משום שחכמים הטילו איסור לאכול בסוכה כששולחנו בתוך הבית, ואם כן האוכל באופן זה עובר עבירה בעצם אכילתו בסוכה ונמצא שהוא מצווה הבאה בעבירה שאינה נחשבת כמצוה. עיין שם. ולפי זה יש לומר מאחר וחז"ל אסרו להעמיד את חבירו דופן לסוכה כשיודע, ממילא הוי מהב"ע. אמנם כשימתין מעט לצאת שבת ממילא ליתא מהב"ע. ויש לדון בכל זה. נכתב לפלפולא לשמחת החג.

לחץ כדי לכווץ...

ויש לי לדון בכ"ז, אם בכה"ג שנודע לחבירו לאחר שהועמד לשם מחיצה, האם גם בכה"ג יש בזה איסור....
ועוד יש לדון, מיהו שעובר האיסור בכה"ג המעמיד, או העומד.

 

[נדיב לב]

ויש לי לדון בכ"ז, אם בכה"ג שנודע לחבירו לאחר שהועמד לשם מחיצה, האם גם בכה"ג יש בזה איסור....
ועוד יש לדון, מיהו שעובר האיסור בכה"ג המעמיד, או העומד.

לחץ כדי לכווץ...

איסור מפורש שיש. ראה שם בביה"ל ד"ה ובלבד מלשון רש"י.
ובפשטות האיסור על שניהם.

 

[הצעיר שבחבורה]

איסור מפורש שיש. ראה שם בביה"ל ד"ה ובלבד מלשון רש"י.

לחץ כדי לכווץ...

כעת עיינתי, ובסי' שסב סעיף ו איתא "אם באו מתחלה שלא לדעת אע"פ שאחר כך הרגישו אין לחוש"

ובפשטות האיסור על שניהם.

לחץ כדי לכווץ...

יורני נא מהיכן פשטות זו...

---

אמנם לא ברירא לי שאם יודע חבירו נפסלת הסוכה אלא דבכה"ג חז"ל גזרו דהוא דרך בנין עיין שם ביה"ל ד"ה ובלבד.

לחץ כדי לכווץ...

ולאחר העיון הנ"ל, במשנה ברורה שם ס"ק לט מבואר שאם יודעים שהועמדו לשם כך "ואפילו בדיעבד אסור ודינו כמחיצה הנעשית במזיד בס"ג"

ובסעיף ג' שם מבואר "והני מילי שנעשית בשבת בשוגג אבל במזיד הויא מחיצה להחמיר לחייב הזורק מרשות הרבים לתוכה אבל לא להתיר לטלטל בתוכה"
ובמשנה ברורה שם ס"ק יט כתב "משום קנס, ואסור גם לכל אדם לטלטל ע"י זו המחיצה באותה שבת"

ובפשטות מסתברא דהוא הדין לגבי סוכה לא הויא מחיצה להתיר... וצ"ת.

 

[נדיב לב]

כעת עיינתי, ובסי' שסב סעיף ו איתא "אם באו מתחלה שלא לדעת אע"פ שאחר כך הרגישו אין לחוש"

יורני נא מהיכן פשטות זו...

לחץ כדי לכווץ...

לא דקתי בדבריך ופרשתים שמתחילה ידע והעמידו שם. ולפי זה דקדקתי ממש"כ בביה"ל שם

ביאור הלכה סימן תרל ד"ה ובלבד
ובלבד שלא ידע וכו' - דהויא ליה מחיצה העשויה בשוגג שמותר לטלטל על ידה. מ"א והוא מפירוש רבינו יהונתן ורש"י פי' מפני שאין דרך בנין בכך ועיין בלבוש דאם ידע שבשביל מחיצה הועמד הוי דרך קביעות ומחיצה קבוע ואסור לעשות כן ביו"ט וכו' עכ"ל והאי לישנא ל"ד דהא מוכח בגמרא שם דהוי רק אוהל עראי אלא ר"ל מפני שהוא דרך בנין כשיודע שעומד לשם מחיצה [כדמוכח מפירש"י] הוא מתנהג בזה דרך מחיצה קבוע ואסרוהו רבנן אבל לעולם הוא בכלל עשיית אוהל עראי ואסור לכתחלה:

---

ולאחר העיון הנ"ל, במשנה ברורה שם ס"ק לט מבואר שאם יודעים שהועמדו לשם כך "ואפילו בדיעבד אסור ודינו כמחיצה הנעשית במזיד בס"ג"

ובסעיף ג' שם מבואר "והני מילי שנעשית בשבת בשוגג אבל במזיד הויא מחיצה להחמיר לחייב הזורק מרשות הרבים לתוכה אבל לא להתיר לטלטל בתוכה"
ובמשנה ברורה שם ס"ק יט כתב "משום קנס, ואסור גם לכל אדם לטלטל ע"י זו המחיצה באותה שבת"

ובפשטות מסתברא דהוא הדין לגבי סוכה לא הויא מחיצה להתיר... וצ"ת.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח. אבל יש לחלק בין שבת לסוכה, וחילי ממה דהעירו האחרונים מדוע הותר להשתמש בדופן בחבירו ומאי שנא משבת שיש שאומרים שאסור בכל גוונא להעמיד את חבירו אם רוצה להשתמש בו כמחיצה בשבת (אף שלא יודע) והובא בשו"ע סימן שסב, וכתבו האחרונים (מרכבת המשנה פט"ז מהל' שבת הכ"ג) שתי טעמים לחלק א. שלענין סוכה לא החמירו בדבר מפני שהיא מצוה ואינו יכול לקיימה בלי להעמיד את חבירו ב. משום שלא החמירו אלא לענין שבת החמורה, וזה הטעם שהשו"ע לא הזכיר את היש אומרים רק לגבי שבת ולא לגבי סוכה.

 

[ענף עץ]

רמז זה יכול מחר בחו"ל

 

[ענף עץ]

בן ארץ ישראל שיושב בסוכה בשמיני עצרת סמוך לחשיכה דאז אסור לו לאכול דהוי כמוסיף על המצוה, ואם ימתין קצת ויהיה ליל תשיעי שוב מותר לו לאכול.