רבות חפשתי וטרם מצאתי מה המקור למנהג שקופצים בעת שאומרים משה אמת ותורתו אמת וכגירסא דינקותא מקובל שזה מגיע מבלועי קורח
אך לא ידוע היכן נזכר שהם קפצו בנוסף למה שצעקו משה אמת דבגמ' ב"ב ע"ד א' נזכר רק שצעקו משה אמת ותורתו אמת והן בדאין
ואולם מצאתי בתנחומא פרשת קרח סימן י"א דאחר שמביא כבגמ' הנ"ל מוסיף ולעתיד לבא הקב"ה עתיד להוציאן ועליהן אמרה חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל
וחשבתי אולי שזהו המקור למנהג, לרמז שלעתיד הקב"ה מוציאן מגיהנום כדכתיב מוריד שאול ויעל... [וכדי שלא יהא גם מחזי כשמחה לאיד ח"ו שהם צועקים כן מתוך השאול ואנו כבני חורין וכאילו טובים מהם].
וראיתי עוד כמה טעמים לקפיצות: א. מובא בתרגום שני על מגילת אסתר פ"ג שהמן סיפר לאחשוורוש שהיהודים קופצים בסוכות ורוקדים כמו גדיים. ב. בשם רבי אהרון קוטלר, בקפיצות אלו מראים שאנו מאמינים בתורה מהשמים וע"י כך מקשרים אנו את שכלנו החומרי ומחברים את גופנו גם לרוח. אנו קופצים להראות שגם גופנו נעשה רוחני ואנו נמשכים אנו לשמים הרוחניים בכוח התורה. זהו החיבור לתורה מהשמים, בניגוד גמור לבלועי קרח ג. אנו עושים כמו שעשה קורח, שרוצה לקפוץ ולצאת מהבור שבו נבלע.
על הסטייפלר מסופר שהיה מקפיד על המנהג. ורבי משה שמואל שפירא הביא מנהג דומה של "קפיצה במשה אמת" במיר. אמנם שמעתי שיש המפקפקים במקור המנהג, וכן חוששים לעשיית כלי שיר. ובספר הלכות חג בחג כתב שבזמן הזה שרי, דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר, בהתבסס על דברי הרמ"א.
ואשמח לשמוע עוד בנושא.
אך לא ידוע היכן נזכר שהם קפצו בנוסף למה שצעקו משה אמת דבגמ' ב"ב ע"ד א' נזכר רק שצעקו משה אמת ותורתו אמת והן בדאין
ואולם מצאתי בתנחומא פרשת קרח סימן י"א דאחר שמביא כבגמ' הנ"ל מוסיף ולעתיד לבא הקב"ה עתיד להוציאן ועליהן אמרה חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל
וחשבתי אולי שזהו המקור למנהג, לרמז שלעתיד הקב"ה מוציאן מגיהנום כדכתיב מוריד שאול ויעל... [וכדי שלא יהא גם מחזי כשמחה לאיד ח"ו שהם צועקים כן מתוך השאול ואנו כבני חורין וכאילו טובים מהם].
וראיתי עוד כמה טעמים לקפיצות: א. מובא בתרגום שני על מגילת אסתר פ"ג שהמן סיפר לאחשוורוש שהיהודים קופצים בסוכות ורוקדים כמו גדיים. ב. בשם רבי אהרון קוטלר, בקפיצות אלו מראים שאנו מאמינים בתורה מהשמים וע"י כך מקשרים אנו את שכלנו החומרי ומחברים את גופנו גם לרוח. אנו קופצים להראות שגם גופנו נעשה רוחני ואנו נמשכים אנו לשמים הרוחניים בכוח התורה. זהו החיבור לתורה מהשמים, בניגוד גמור לבלועי קרח ג. אנו עושים כמו שעשה קורח, שרוצה לקפוץ ולצאת מהבור שבו נבלע.
על הסטייפלר מסופר שהיה מקפיד על המנהג. ורבי משה שמואל שפירא הביא מנהג דומה של "קפיצה במשה אמת" במיר. אמנם שמעתי שיש המפקפקים במקור המנהג, וכן חוששים לעשיית כלי שיר. ובספר הלכות חג בחג כתב שבזמן הזה שרי, דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר, בהתבסס על דברי הרמ"א.
ואשמח לשמוע עוד בנושא.
