חיוב ברכות הנהנין לגוי (5 צופים)

התורה · אתמול ב 20:07

אחד המצוות בהם נצטוו בני נח הוא איסור גזל כמבואר בסנהדרין.

ויש לעיין לפי מה שאחז"ל בברכות (לה.): כל הנהנה מעוה"ז בלי ברכה "כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל",

א"כ נימא שבן נח יהי' צריך לברך ברכה לפני אכילתו.

לב טוב · אתמול ב 20:31

התורה אמר:
אחד המצוות בהם נצטוו בני נח הוא איסור גזל כמבואר בסנהדרין.

ויש לעיין לפי מה שאחז"ל בברכות (לה.): כל הנהנה מעוה"ז בלי ברכה "כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל",

א"כ נימא שבן נח יהי' צריך לברך ברכה לפני אכילתו.

גזל חפצא ולא גזל רוח

שי למורא · היום בשעה 00:20

התורה אמר:
אחד המצוות בהם נצטוו בני נח הוא איסור גזל כמבואר בסנהדרין.

ויש לעיין לפי מה שאחז"ל בברכות (לה.): כל הנהנה מעוה"ז בלי ברכה "כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל",

א"כ נימא שבן נח יהי' צריך לברך ברכה לפני אכילתו.

ברכת הנהנין אינו אלא מדרבנן, ומן התורה אין כאן כאילו גוזל.

נדיב לב · היום בשעה 00:36

התורה אמר:
אחד המצוות בהם נצטוו בני נח הוא איסור גזל כמבואר בסנהדרין.

ויש לעיין לפי מה שאחז"ל בברכות (לה.): כל הנהנה מעוה"ז בלי ברכה "כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל",

א"כ נימא שבן נח יהי' צריך לברך ברכה לפני אכילתו.

בספר דברי שלום (עמוד ל"ב ד"ה ועוד) העיר מה החילוק בין הנאה מפירות וכיו"ב שעל זה תיקנו חז"ל ברכה, לבין הנאה מכלים נאים ככלי כסף וזהב, שעל ראייתם והנאתם לא תיקנו חז"ל ברכה, הלא סו"ס הוא "נהנה מן העולם הזה" בלא ברכה באותם הנאות.
וכתב ליישב, שאה"נ באותם דברים שחז"ל תיקנו עליהם ברכה, הותר ליהנות מהם, דאף שכל העולם כולו הוא של הקב"ה, מ"מ כיון שבירך הוא על אותו דבר הפך הדבר להיות שלו והוי כאילו קנאו בברכה, אך כסף וזהב אינם שלו, שעליהם אמר הכתוב: "לי הכסף ולי הזהב נאום ה'".

ולפי זה יש לחלק בין גוי לישראל. בישראל שקונה הדבר בברכתו, חז"ל תקנו לו לברך, משא"כ בגוי שגם לאחר מכן נשאר של הקב"ה, לא תקנו לו ברכה וממילא לא נחשב שמעל. ובכלל רש"י על אתר כתב "גוזל להקב"ה את ברכתו" (ולדבריו ל"ה גזל ממש. ראה במהרש"א שם וביאור במוקש"ב). אמנם בגוי שלא נתקנה ברכה י"ל דליתא בזה.

מעילה בברכות

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

התורה · היום בשעה 00:51

לב טוב אמר:
גזל חפצא ולא גזל רוח

אין זה נקרא חפצא ?!

נדיב לב · היום בשעה 00:53

התורה אמר:
אין זה נקרא חפצא ?!

ראה מה שהובא בהודעה קודמת מדברי רש"י.

נדיב לב אמר:
רש"י על אתר כתב "גוזל להקב"ה את ברכתו" (ולדבריו ל"ה גזל ממש. ראה במהרש"א שם וביאור במוקש"ב).

אמנם מדברי המהרש"א נראה שהבין גזל כפשוטו.

מהרש"א על אתר
ל"ק כאן קודם ברכה כו'. וענינו כי הכל ברא לכבודו ליתן לו כבוד מעין ברכותיו אבל ליהנות בלא ברכה אין כאן כבודו ועדיין שלו הוא ומה שפירש"י גבי כאלו גוזל להקב"ה את ברכותיו כו' א"צ אלא גוזל ממש להקב"ה אותו דבר שאוכל ונהנה ממנו דקודם הברכה שלו הוא ולגבי כנ"י צריך לפרש כן שגוזל ברכתן שהפירות לוקים כפירש"י וכה"ג אמרינן בספ"ב דמס' סוטה (מח ע"א) משחרב בהמ"ק לא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות כו' כי הברכות מורידין שפע הברכה מלמעלה על הפירות שמברכים עליהן ומייתי ליה מקרא גוזל אביו ואמו וגו' לפי פשוטו גוזל אביו ואמו ממש שאומר אין פשע בגזילה זו כיון שלבסוף הוא יורשם חבר הוא לאיש משחית לבן סורר ומורה המשחית ומכלה ממון של אביו ואמו אבל לשון גוזל לא משמע ליה ואינו דומה שגוזל אביו בפניו אלא גונב משל אביו כדתנן בפ' סורר (עא ע"א) דאינו חייב עד שיגנוב משל אביו ועוד דהכא כתיב אמו ות"ק דמתני' דהתם ס"ל דלא בעי משל אמו אלא משל אביו ולכך דרשו גוזל אביו הקב"ה דגוזלו ממש דקודם הברכה היה של הקב"ה כדכתיב לה' הארץ וגו' ואמו כ"י שגוזל מהם שלא ירד טל לברכה על אותו מין שאוכל בלא ברכה כדלעיל ומייתי ליה מאל תטוש תורת אמך דלא שייך תורה באמו שאינה חייבת בת"ת והרמז אמך זו כ"י כמספר ישראל שהכ' פשוטה היא ת"ק במנצפ"ך ואמר חבר וגו' לירבעם בן נבט שהשחית כו' שמצינו בבשורת המלוכה לירבעם בעבירת בל תשחית שקרע אחיה השלוני שמלה לקרעים ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים וגו' שהוא רמז שקצץ בנטיעות בעשרה קדושות להפרידן ולהשחית את ישראל לאביהם שבשמים וכמו כן באינו מברך על דבר הנהנה הוא מפריד ומשחית שפע הקדושה והברכה לכנ"י מאביהם שבשמים שע"כ יש בברכת הלחם י' תיבות נגד עשרה קדושות וק"ל:

תענוג · היום בשעה 10:13

יש מקום לעיון בנושא מדברי הר"ן בהקדמה לתלמוד בבלי וז"ל כל המצוות שהן תלויין בסברא ובאובנתא דליבא כבר הכל מתחייבים בהן מן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ עליו ועל זרעו אחריו לדורי דורים עכ"ל, ושם בגמרא, סברא הוא אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה.

התורה · היום בשעה 10:35

לב טוב אמר:
גזל חפצא ולא גזל רוח

ומה עם דברי הגמרא בסנהדרין נט. גבי לימוד התורה בגוי ?

התורה · היום בשעה 10:40

תענוג אמר:
יש מקום לעיון בנושא מדברי הר"ן בהקדמה לתלמוד בבלי וז"ל כל המצוות שהן תלויין בסברא ובאובנתא דליבא כבר הכל מתחייבים בהן מן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ עליו ועל זרעו אחריו לדורי דורים עכ"ל, ושם בגמרא, סברא הוא אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה.

גם בדברי רבינו חננאל בריש כיצד מברכין נראה כך,

ואך חיוב ברכות הנהנין לדידיה הוא מה"ת.

צריך ביאור · היום בשעה 11:37

נדיב לב אמר:
וכתב ליישב, שאה"נ באותם דברים שחז"ל תיקנו עליהם ברכה, הותר ליהנות מהם, דאף שכל העולם כולו הוא של הקב"ה, מ"מ כיון שבירך הוא על אותו דבר הפך הדבר להיות שלו והוי כאילו קנאו בברכה, אך כסף וזהב אינם שלו, שעליהם אמר הכתוב: "לי הכסף ולי הזהב נאום ה'".

בכלי זכוכית מה הדין?

נדיב לב · היום בשעה 11:50

צריך ביאור אמר:
בכלי זכוכית מה הדין?

הערה יפה.
בפשטות כלי כסף וזהב לאו דווקא, אלא כל רכוש שאדם משתמש בו. ואם כן על אחת כמה שאר כלים וחפצים.
גם היה אפשר לחלק בין כלי כסף וזהב שיקרים מצד עצמם, לכלי זכוכית ששווים הוא בגלל הצורה (אומנות היצירה) ולא בגלל החומר וממילא לא היה צד לתקן עליהם ברכה ויל"ד.

צריך ביאור · היום בשעה 11:52

נדיב לב אמר:
הערה יפה.
בפשטות כלי כסף וזהב לאו דווקא, אלא כל רכוש שאדם משתמש בו. ואם כן על אחת כמה שאר כלים וחפצים.
גם היה אפשר לחלק בין כלי כסף וזהב שיקרים מצד עצמם, לכלי זכוכית ששווים הוא בגלל הצורה (אומנות היצירה) ולא בגלל החומר וממילא לא היה צד לתקן עליהם ברכה ויל"ד.

יש לעיין איך מקרא זה מסתדר עם מקרא אחר" והארץ נתן לבני אדם"(אולי הכוונה רק על קרקע. ויל"ע)?

נדיב לב · היום בשעה 11:55

צריך ביאור אמר:
יש לעיין איך מקרא זה מסתדר עם מקרא אחר" והארץ נתן לבני אדם"(אולי הכוונה רק על קרקע. ויל"ע)?

עוד הערה יפה על דבריו. יישר כח. לכאו' כמו שכתבת לחלק וצ"ת.

בן ליש אמר:
ברכות ל"ה "ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה".

תראה על מה הוא העיר. לפירוש שהובא לעיל.

צריך ביאור · היום בשעה 11:57

נדיב לב אמר:
בספר דברי שלום (עמוד ל"ב ד"ה ועוד) העיר מה החילוק בין הנאה מפירות וכיו"ב שעל זה תיקנו חז"ל ברכה, לבין הנאה מכלים נאים ככלי כסף וזהב, שעל ראייתם והנאתם לא תיקנו חז"ל ברכה, הלא סו"ס הוא "נהנה מן העולם הזה" בלא ברכה באותם הנאות.
וכתב ליישב, שאה"נ באותם דברים שחז"ל תיקנו עליהם ברכה, הותר ליהנות מהם, דאף שכל העולם כולו הוא של הקב"ה, מ"מ כיון שבירך הוא על אותו דבר הפך הדבר להיות שלו והוי כאילו קנאו בברכה, אך כסף וזהב אינם שלו, שעליהם אמר הכתוב: "לי הכסף ולי הזהב נאום ה'".

לא מובן לי התירוץ כי גם בדברי מאכל אפשר לומר שזה נשאר של הקב"ה כל השאלה היתה מדוע חז"ל תיקנו ברכה על מידי דאכילה ולא על הנאת מראה ועל זה לא עוזר התירוץ שהוא ענה?

נדיב לב · היום בשעה 11:59

צריך ביאור אמר:
לא מובן לי התירוץ כי גם בדברי מאכל אפשר לומר שזה נשאר של הקב"ה כל השאלה היתה מדוע חז"ל תיקנו ברכה על מידי דאכילה ולא על הנאת מראה ועל זה לא עוזר התירוץ שהוא ענה?

בדברי מאכל יש פסוקים שסותרים וחז"ל ישבו כאן לפני כאן אחרי. אבל בכלי כסף וכיו"ב הוא מביא פסוק אחר ממנו הגיע לחלק.
כלומר, מלבד פסוק לה' הארץ, יש פסוק לי הכסף וגו', וכאן בנוגע לכלי כסף וזהב לא שייך לתרץ, לפני ולאחרי, כי אם כן מדוע הביא ב' פסוקים בכסף וזהב.

צריך ביאור · היום בשעה 12:02

נדיב לב אמר:
בדברי מאכל יש פסוקים שסותרים וחז"ל ישבו כאן לפני כאן אחרי. אבל בכלי כסף וכיו"ב הוא מביא פסוק אחר ממנו הגיע לחלק.
כלומר, מלבד פסוק לה' הארץ, יש פסוק לי הכסף וגו', וכאן בנוגע לכלי כסף וזהב לא שייך לתרץ, לפני ולאחרי, כי אם כן מדוע הביא ב' פסוקים בכסף וזהב.

כעין העיקרון של שני כתובים הבאים כאחד שאין מלמדין.

התורה · היום בשעה 13:15

לי היה נראה לומר בזה,

דיש לומר, דאפילו אם נימא דשייך בזה איסור גזל ממש באכילה קודם ברכה,

מ"מ מאחר ואי"ז גזל מה"ת אלא מכח מה שתיקנו חז"ל ברכה,

א"כ י"ל דלא חשיב אלא כתולדה וענף מענפי איסור גזל, דגרע אפילו מדין אביזרייהו.

נדיב לב · היום בשעה 13:18

התורה אמר:
לי היה נראה לומר בזה,

דיש לומר, דאפילו אם נימא דשייך בזה איסור גזל ממש באכילה קודם ברכה,

מ"מ מאחר ואי"ז גזל מה"ת אלא מכח מה שתיקנו חז"ל ברכה,

א"כ י"ל דלא חשיב אלא כתולדה וענף מענפי איסור גזל, דגרע אפילו מדין אביזרייהו.

שים לב שהגזל לא נקבע בגלל תקנת חז"ל לברך. אלא בגלל שנהנה מעולמו של הקב"ה בלי להודות. יהיה ע"י טופס ברכה או הודאה בשפתו. (ורק חז"ל תקנו ברכה להודות להקב"ה שלא יהיה גזל).

שיל"ת · היום בשעה 13:26

צריך ביאור אמר:
בכלי זכוכית מה הדין?

בפשטות ברכה היא על התחדשות וכן (נראה לי) הגדר בברכת שהחיינו יש לעיי' היטב בפוסקים

וכן יש לדון על בשמים שבהם ודאי אין לקיחת דבר בפועל אלא הנאה בלבד.

נדיב לב · היום בשעה 13:27

שילת אמר:
בפשטות ברכה היא על התחדשות וכן (נראה לי) הגדר בברכת שהחיינו יש לעיי' היטב בפוסקים

מדוע מר מערב מין בשאינו מינו תרתי משמע.
מה לברכת הנהנין אם ברכת שהחיינו שנתקנה על הזמן או על ההתחדשות ותלוי בפלוגתת ראשונים רחבה ואכמ"ל.

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש רשום

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש מוביל

משתמש רשום

משתמש מוביל

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים