אם הקב"ה היה נותן לך רשות והיתר במשך שבוע אחד לחיות כמו גוי גמור, ובאותו שבוע ביכולתך לעשות מה שעובר לך בראש ולא תענש על העבירות ואילו על המצוות שתעשה לא תקבל שכר, כמובן כל מה שיקרה באותו שבוע לא יהיה לזה שום השפעה על העתיד הרוחני שלך, שום כלום, השבוע הזה מחוץ לפרוטוקול, תעשה מה שאתה רוצה. מה היית בוחר?
סקר שעשו באחת הישיבות החשובות והגדולות ביותר בארץ ישראל.
90 אחוז מהבחורים השיבו בסקר שהם היו מעדיפים לחיות כמו גוי באותו שבוע, ורק 10 השיבו אחרת.
איך מתמודדים עם כזה מצב, ומה אפשר לעשות כדי שהילדים שלי בבוא העת אם הם יישאלו כזאת שאלה הם יהיו מהעשר אחוז ולא מהתשעים אחוז?
לא נכון להתסכל על כך במבט חד משמעי, אני יכול לנסות להסביר את תשעים אחוז העונים בסקר, ואולי ללמד עליהם זכות...
קודם כל, במבט יהודי לא נכון לומר שערך המצוות קיים גם ללא ציווי הקב''ה, כל מהותו הוא הציווי, כאשר הציווי איננו, אז..
ככה שכאשר הקב''ה לא יצווה באותו שבוע, בעצם הדבר לית לן בה.
אלא מאי, אנו תובעים מיהודי טוב, שגם כאשר אינו נתבע על קיום המצוות, שלפחות ירצה להיות נתבע על קיומם, שהרי כעת הוא יודע מעלתם,
ועל כך צריך לומר,
לענ''ד תשעים אחוז משיקול הדעת של אותם תשעים אחוז שענו כך בסקר, מקורו מסקרנות על תחושת פרישת העול.
לא שלא טוב להם, טוב להם, אולי אפילו הם מאד מרוצים,
אבל מה, ישנה סקרנות בסיסית (לכל אדם) מתחושת ה- "אין עוד מלבדי" אני יעשה מה שאני רוצה...
סביר מאד להניח כי שיקול זה סנוור את עיניהם כאשר הונחה השאלה לפתחם,
