שבוע מחוץ לפרוטקול - לחיות כמו גוי גמור לשבוע? סקר | חינוך הבנים| דף 5 שבוע מחוץ לפרוטקול - לחיות כמו גוי גמור לשבוע? סקר | חינוך הבנים| דף 5
בעצם אתה אומר בהודעה,
לא אכפת לי מהשם, אני אישית רוצה להיות בשיבר, למעלה גבוה

אבל אני לא מסכים עם זה, אנו צריכים לרצות לעשות את רצון השם ולהמנע מלצער אותו, ולכן אילו היתה לי אפשרות בחירה בין חילוני לגוי, העדיף גוי, נכון, רחוק מהשי"ת. אבל לא מצער.
ח"ו ח"ו
אם הקב"ה שם את האדם בסביבה חילונית שמשם יתקרב אליו אין זה מצער אותו כלל, אלא אדרבא כל התקרבות משמחת אותו שאפי' מתוך החושך המחולט מתקרב..
לכן לא אמרתי להיות חילוני לשבוע ח"ו, שזה צער ומרידה,
אבל הברירה שנותנים היא להלוולד חילוני עם קשר לרבש"ע, ומאידך להוולד כחרדי ושבוע להיות גוי מנותק לגמרי מהקשר לקב"ה,
לענ"ד האופציה של גוי לא באה בחשבון אפי' לא לשבוע...
 
"צדיקים נדמה להם כהר גבוה... היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה"
אם תחנכו כך - גם התוצאות יהיו בסוף של רוממות
אם תחנכו עם אוי ויייייי כוייייפר רושעֶ מרושע - וכל כיו"ב - אכן תגדלו סקרנים לטעימה אסורה
אלו המסקנות המתבקשות לענ"ד
אשרינו שזכינו.
כל בעל בתשובה יודע לספר על העולם הזה שבחוץ כעולם מאוס וחסר סיפוק - אבל הוא היה שם - והוא באמת מיצה את הזוהמה הזו. ואשריו שידע לנתב את המיצוי הזה כמוטיבציה לשנות את חייו.
אנחנו זכינו לחיות בתוך עם קדוש שהנפילות הכי קשות שלו אינם נוגעות בקצהו של מי שלא זוכה לחיות בתוך העם הזה.
זה שיש נסיונות, שיחידים מסתנוורים ממה שקורה בחוץ לרגעים - גם בשביל זה באנו לפה - וכנראה שזה באמת נסיון יותר קשה, אנחנו לא חווינו אף פעם את החוויה בחוץ וזה לעיתים באמת נראה כמו 'הר גבוה'. [וכעין דברי הבן יהוידע בסוכה, "עוד נ"ל בס"ד הטעם שנדמה לצדיקים כהר כי הצדיקים היו רואין בעיניהם מעשה העבירה כהר תבור ולכן היו מזדעזעים ופורשים ממנה לכך היצה"ר נדמה להם לעתיד כהר גבוה אך הרשעים היו רואין בעיניהם מעשה העבירה לדבר קטן וקל מאד ולכך עברו עבירה לכך היצה"ר נדמה להם כחוט השערה כערך העבירה שהיה נראה בעיניהם"].
 
ח"ו, אנחנו מובטחים ועומדים, 'כי לא תשכח מפי זרעו', 'לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם'.
לא אמרתי שתשכח התורה וכולם יהיו חילונים, אמרתי שהמוצר ששמו 'הציבור החרדי' יעלם,
 
שאלתי שאלה זו אברך יקר, צדיק ביותר וגם שמור, והשיב שאינו מבין את השאלה
אם ה'הפסקה' היא באישורו של הקב"ה- מה הבעיה?
הבוס נתן הנחיות מה הוא רוצה, ואם הוא מאפשר שבוע בחיים לעשות דברים אחרים - מדוע לא?
[בשבוע אבלות אסור ללמוד, ואני יכול להעיד ששבוע האבלות על אחי זצ"ל היה בשבילי פשוט מוזר - קושי פיזי אבל ללא שום לחץ של הספקים ומחויבויות, פשוט מוזר, וכשהייתי אונן על אמי ע"ה - וממילא אסור בק"ש ותפילה - פשוט קמתי ביקיצה טבעית ללא שום לחץ. זה היה מוזר מאד, ומשוחרר!]
 
אם הקב"ה היה נותן לך רשות והיתר במשך שבוע אחד לחיות כמו גוי גמור, ובאותו שבוע ביכולתך לעשות מה שעובר לך בראש ולא תענש על העבירות ואילו על המצוות שתעשה לא תקבל שכר, כמובן כל מה שיקרה באותו שבוע לא יהיה לזה שום השפעה על העתיד הרוחני שלך, שום כלום, השבוע הזה מחוץ לפרוטוקול, תעשה מה שאתה רוצה. מה היית בוחר?

סקר שעשו באחת הישיבות החשובות והגדולות ביותר בארץ ישראל.
90 אחוז מהבחורים השיבו בסקר שהם היו מעדיפים לחיות כמו גוי באותו שבוע, ורק 10 השיבו אחרת.

איך מתמודדים עם כזה מצב, ומה אפשר לעשות כדי שהילדים שלי בבוא העת אם הם יישאלו כזאת שאלה הם יהיו מהעשר אחוז ולא מהתשעים אחוז?
לא נכון להתסכל על כך במבט חד משמעי, אני יכול לנסות להסביר את תשעים אחוז העונים בסקר, ואולי ללמד עליהם זכות...

קודם כל, במבט יהודי לא נכון לומר שערך המצוות קיים גם ללא ציווי הקב''ה, כל מהותו הוא הציווי, כאשר הציווי איננו, אז..
ככה שכאשר הקב''ה לא יצווה באותו שבוע, בעצם הדבר לית לן בה.

אלא מאי, אנו תובעים מיהודי טוב, שגם כאשר אינו נתבע על קיום המצוות, שלפחות ירצה להיות נתבע על קיומם, שהרי כעת הוא יודע מעלתם,

ועל כך צריך לומר,
לענ''ד תשעים אחוז משיקול הדעת של אותם תשעים אחוז שענו כך בסקר, מקורו מסקרנות על תחושת פרישת העול.
לא שלא טוב להם, טוב להם, אולי אפילו הם מאד מרוצים,
אבל מה, ישנה סקרנות בסיסית (לכל אדם) מתחושת ה- "אין עוד מלבדי" אני יעשה מה שאני רוצה...
סביר מאד להניח כי שיקול זה סנוור את עיניהם כאשר הונחה השאלה לפתחם,
 
אלא מאי, אנו תובעים מיהודי טוב, שגם כאשר אינו נתבע על קיום המצוות, שלפחות ירצה להיות נתבע על קיומם, שהרי כעת הוא יודע מעלתם,
לא!
וכך צריך לומר. אנו מצפים מיהודי שלא ירצה להפקיע את עצמו מקיום התורה והמצוות להסיר עול מלכות שמים
ולא "שלפחות ירצה להיות נתבע על קיומם"
ודוק'
 
שאלתי שאלה זו אברך יקר, צדיק ביותר וגם שמור, והשיב שאינו מבין את השאלה
אם ה'הפסקה' היא באישורו של הקב"ה- מה הבעיה?
הבוס נתן הנחיות מה הוא רוצה, ואם הוא מאפשר שבוע בחיים לעשות דברים אחרים - מדוע לא?
[בשבוע אבלות אסור ללמוד, ואני יכול להעיד ששבוע האבלות על אחי זצ"ל היה בשבילי פשוט מוזר - קושי פיזי אבל ללא שום לחץ של הספקים ומחויבויות, פשוט מוזר, וכשהייתי אונן על אמי ע"ה - וממילא אסור בק"ש ותפילה - פשוט קמתי ביקיצה טבעית ללא שום לחץ. זה היה מוזר מאד, ומשוחרר!]
מה הבעיה לאבד קשר עם הקב"ה שבוע?
גם אם זה באשורו אני לא מבין את הספק...
תשאל אותו אם הוא מסכים להיות גרוש מאשתו שבוע באישורה
אם יענה כן יש לו בעיה בשלום בית...
 
שאלתי שאלה זו אברך יקר, צדיק ביותר וגם שמור, והשיב שאינו מבין את השאלה
אם ה'הפסקה' היא באישורו של הקב"ה- מה הבעיה?
הבעיה הוא שמתגשם.
כבר כתבתי לעיל שאבותינו היו גדורים גם בלי חיוב.
וכן יעשו כל מבקשי ה' באמת היינו אלו שמחפשים אור ה' אלו שמקיימים מצות אהבת ה' ומצות לדבקה בו.
כי מרגישים עביות ועכירות מעניני תאות הגופניים המבטלם מדביקות באור ה', ומבקשים תמיד אופני הצלה להינצל מעכירות הזה.
משא"כ באם נקודת היהדות הוא לסלסל בסברא או לקיים החיובים או גאוה וקנטר.
ותוכן דברים אלו מבואר בחובות הלבבות.
בחובות הלבבות שער אהבת ה' פ"א וז"ל שהנפש עצם פשוט רוחני נוטה אל הדומה לה מהאישים הרוחניים ומתרחקת בטבעה מאשר הוא כנגדה מן הגופות העבות וכאשר קשרה הבורא יתברך בגוף הזה העב והעכור רב הקדרות אשר רצה לנסותה בו כו' וכשתרגיש הפש בענין שיוסיף לה אור בעצמה וכח בנפשה תטה במזמתה אליו ותדבק בו במחשבתה ותעבירהו ברעיוניה ומתאוה אליו וכוספת לו וזאת תכלית האהבה הזכה כו' וכאשר יבקע לה אור השכל ויגלה לה גנות מה שנטתה אליו באהבתה ונמשכה עדיו ברעיוניה כו' תשוב מזה ותניח כל עניניה אל הבורא החונן אותה במחשבתה לבקש אופני הצלתה מעצם מה שנוקשה בו כו' ואז תפרש מן העולם ומכל תענוגיו ותבזה הגופות וכל תאותם עכ"ל ויעו"ש, ובשער חשבון הנפש פ"ג כתב וז"ל וכבר אמר אחד מן החכמים כאשר לא יתחברו בכלי אחד המים והאש כן לא תתחבר בלב המאמין אהבת העוה"ז ואהבת העוה"ב ואמרו העוה"ז והעוה"ב כשתי צרות כאשר תרצה האחת מהן תקציף השנית עכ"ל.
ובס' אוצר אגרות קודש (כתבי הרה"ק רבי אבוהם חיים לעווין זצ"ל המכונה המלאך) אות קפד כתב וז"ל מאחר שדעתו תקוע ושקוע במוחש האישות הרי זה עושה את כח הידיעה שלו במורגש מאד מאד בבשר ממש ובזה נדחה ונתגרש הידיעה הרוחניות מלהרגיש במוח ענין מסולסל איידילקייט, וממילא הוא מסולק מחוש התורה והאמונה שהן הם למעלה מההרגש המוחש הבשריי עכ"ל.
והיינו ובחרת בחיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה.
 
נערך לאחרונה:
סקר שעשו באחת הישיבות החשובות והגדולות ביותר בארץ ישראל.
90 אחוז מהבחורים השיבו בסקר שהם היו מעדיפים לחיות כמו גוי באותו שבוע, ורק 10 השיבו אחרת.
יש כאן טעות גדולה מן היסוד ממש ממש
בחורים הם לא הכתובת לסקר כזה
הם בשלב מעבר [גיל הטיפש עשרה]
דעתם לא מיושבת עליהם לענות על שאלות כאלו והם לא מסוגלים לענות על שאלות כאלו
וגם רבותינו שליט''א לא מחנכים את הבחורים להתעסק עם שאלות כאלו
אלא מחנכים ללמוד לעשות בחשק ובשמחה מה שכתוב בחומש במשנה בגמרא בשו''ע ובמ''ב וכל אחד לפי טבעו ולא צריכים להתעסק בהנזכר
אם תעשה סקר תקופה אחרי החתונה ואחרי שיש ילדים בעזה''י תראה שהסקר שעשית כשהיו בחורים לא שריר ולא קיים.

[וכ''ז מלבד מה שכתבתי למעלה בעצם השאלה ששאלו כאן שלענ''ד יש איסור להתעסק עם שאלות כי האי גוונא שהם בכלל מחשבות אסורות באיצטלא ככביכול של כשרות ששואל כדי להתעלות לכאורה וכמו שביארתי כבר למעלה הודעה 57 59 61].
 
נערך לאחרונה:
יש כאן טעות גדולה מן היסוד ממש ממש
בחורים הם לא הכתובת לסקר כזה
הם בשלב מעבר [גיל הטיפש עשרה]
דעתם לא מיושבת עליהם לענות על שאלות כאלו והם לא מסוגלים לענות על שאלות כאלו
וגם רבותינו שליט''א לא מחנכים את הבחורים להתעסק עם שאלות כאלו
אלא מחנכים ללמוד לעשות בחשק ובשמחה מה שכתוב בחומש במשנה בגמרא בשו''ע ובמ''ב וכל אחד לפי טבעו ולא צריכים להתעסק בהנזכר
אם תעשה סקר תקופה אחרי החתונה ואחרי שיש ילדים בעזה''י תראה שהסקר שעשית כשהיו בחורים לא שריר ולא קיים.

[וכ''ז מלבד מה שכתבתי למעלה בעצם השאלה ששאלו כאן]
זה לא משנה,
עצם העובדה שתשעים אחוז מהצעירים במגזר החרדי, לא נהנים במקום שבו הם נמצאים, היו חפצים להיוולד גויים, הדת מבחינתם זה נטל, והיו מוכנים לוותר עליו בחפץ לב, זה קטסטרופה, יהודי עם לב וקירבה לה' אמור לא להירדם בלילה, ובפרט שאין לך ביטוח שהילד שלך הוא מהעשר אחוז האחרים.
רח"ל
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

איך יכול להיות מקרה בו אדם קרא ק"ש של שחרית או...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה