לא הבנת אותי
זה בודאי איסור
אלא הוא עושה לזה צלופן שנקרא תיאורטי
וזה גם מכשיר את השרץ בטעמים שכביכול הם נכונים
אך למעשה הוא נשאר שרץ
- מתחיל חוט משה גולדמן
- תאריך התחלה
-
- תגים
- בחורי ישיבות חינוך עבירות עונש שכר
זה בודאי איסור
אלא הוא עושה לזה צלופן שנקרא תיאורטי
וזה גם מכשיר את השרץ בטעמים שכביכול הם נכונים
אך למעשה הוא נשאר שרץ
לא ראיתי כלום בדעת זקנים.
הוא מדבר על מחשבה לפנות ולא על מחשבה האם לפנות.
בנוסף הוא מדבר על מעשי ולא על תיאורטי.
אתה צריך להביא מקור לכך שקיים איסור במחשבה תיאורטית בלו יצוייר שיהיה כך וכך האם אעבור איסור.
האם לפנות זו היא מצות הבחירה וזה רצון התורה שאדם יבחר ולא על זה מדובר כאן
הסקר כאן מדובר שמעוררים את האדם לחשוב אולי היית רוצה להיות אחרת
וזו עבירה גמורה ולא צריך בשביל זה מקור.
זו ראייה פרטית שלך.
אני ראיתי את הסקר כדבר שבא לבחון עד כמה אני מחובר,
אין לזה שום היתכנות מעשית,
אף אחד לא באמת חושב לפנות או לעשות עבירות,
כל מה שבודקים זה רק עד כמה אני מחובר למצוות שאני מקיים ואמשיך לקיים.
בכל מקרה, המקור שהבאת אינו מדבר על מקרה כזה אלא רק על הצד לעשות עבירות.
לפי דבריך אדם יכול לעקור את כל התורה כולה ממש
הוא יתחיל להרהר לו יצוייר שפלונית היתה פנויה וכו'
שהרי זה רק תיאורטי
כבר כתבתי למעלה בהרחבה שכל מי שרוצה לבדוק עד כמה הוא מחובר יש לו הרבה דברים כשרים ויפים לבחון את עצמו
ועצם העובדה שמביאים דוגמא כזאת זה מגיע ממקומות לא טהורים.
ממש לא.
מה השייכות בין זה לבין הרהור עבירה ממש?
יש חילוק עצום בין אדם שמהרהר במעשה עבירה, בערווה או בגזל או ברצח, - שזה אסור גם אם זה תיאורטי (ואולי דווקא אז)
לבין אדם שמהרהר האם אעבור בערווה או בגזל או ברצח כשיקרה משהו שאני יודע שלא יקרה.
יתכן שכבר כתבת,
אבל זה לא משנה את זה שאין זה דומה למקור שהבאת,
ואין זה משנה את העובדה שאין בזה איסור,
ואין זה משנה את העובדה שכולנו יודעים שאף אחד מהם לא הולך לעבור איסור באמת.
מי יצר את העובדה הזאת ?
- הודעות
- 3,425
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,765
- נקודות
- 695
אתייחס לדברים בהודעה אחת.
בנוגע לזעזוע. אדרבה תראה מה כתבתי כאן. שאני מכיר בכך שרוב ככל הבחורים ישיבו לחיוב בשאלת הסקר. זה די טבעי ומתבקש מהטעם שפירטת. (אם לא שמגיל קטן יחדירו ויטמיעו בהם מושגים נכונים שישנו את מבטם השטחי על עבודת השם). אבל יחד עם זאת נסתי להסביר מה מתפספס לאדם שמשיב לחיוב, ומסכים לעבור עבירות ולוותר על שכר המצוות, שאולי זה גילוי של פריקת עול וכמו בתוהא על הראשונות (לפי ביאור רחב שכתבתי במאמר שיסודו פריקת עול לא חידוש דין שהחרטה עוקרת את המצווה).
אבל למעשה כפי שכתבתי (בהפניה, וכאן בהרחבה) שמקרה זה על פניו לא גרע מהעובד בגלל יראת העונש - שמקיים את המצוות מתוך כורח ואילוץ, ולמרות זאת, לא נחשב בזה כפורק עול ומורד במלכות השם, כך במקרה שלפנינו - ככל וניתנת בפניו אפשרות כמו זו והוא נוטל אותה בשתי ידיים, זה אמנם מגלה על טיב עבודתו - יראת העונש ולא אהבה - אבל אין כאן פריקת עול וכאמור. (או כמש"כ באשכול בנ"א. מכיון וכל הסכמתם זה רק ככל ולא יענשו אבל אם יענשו הרי שוב אין מסכימים לכך, ממילא ל"ה פריקת עול).
אמנם אין ספק שיש חילוק בין שני המקרים, שכן אדם שעובד מתוך יראת העונש, סוף סוף לא מוותר על שכר מצוותיו, ואילו במקרה שלפנינו הסכימו לוותר על זה תמורת האפשרות לחטוא ולא להיענש, וממילא יש כאן גילוי על חוסר האמונה בגודל שכר המצוות (שאם לא כן לא היו מוותרים). אבל גם אם כן לכאו' אין זה מעמיד אותם בדרגה של פורקי עול וכמו כל אדם שמוותר על מצווה קיומית וכיו"ב.
כמו כן, במקרה שלפנינו 'להיות כמו גוי', פירושו לנתק את הברית עם הקב"ה, כבן לעם נבחר שכרת עמהם ברית, להיות ככל העמים. ובזה הוא גם חלוק מהעובד מתוך יראת העונש. אם לא שנפרש ביחס לחיוב המצוות והעבירות המוטלים על האדם.
ובאמת במה שדנת מה יותר חמור - להיות כמו גוי וכשאלת הסקר, או לחיות כמו חילוני, ולך פשוט שבמקרה השני יותר חמור. אמנם יש גם צד שני, כפש"נ שבהסכמתו להיות כגוי, ולו לשבוע, מנתק את הברית שכרת הקב"ה עם עמו, משא"כ יהודי חילוני אף שמסור ליצרו וחוטא לתאבונו, אבל כריתת הברית בינו ובין אלוקיו אפשר ושרירה וקיימת בפרט אם ישוב חזרה.
ובכל מקרה הדימוי ל'אדם שהיה מעדיף לא להיוולד כלל', לא עולה יפה (מסתמא ידוע לך שבעירובין ב"ש וב"ה דנו בזה שנתיים וחצי) כי במצב כזה הוא לא נכנס לכלל חיוב, משא"כ במקרה שלפנינו. ומה שכתבת שסך הכל "הוא מעדיף לא להחזיק לידיו את האחריות הכה גדול", גם זה אינו מדויק.
כי הלא במקרה שלפנינו - שמציעים להם להתנהג כמו גוי - זה כולל אפשרות לחטוא בדבר שלא מצוי במצבו הנוכחי (זה עומקם של דברים. וזה המלכוד בשאלת הסקר). כך שככל ונאות לקבל, אי אפשר לתלות זאת בכלל הקושי 'להחזיק באחריות כה גדולה' אלא זה תלוי במאווי נפשו הפנימים להתנהג כמו גוי בנוגע לכל העבירות שיסודם פריקת עול. (מסתמא תסכים שהיצר הרע של בחור, זה לא לקרוא קצות בשירותים....)
ואולי כאן זה המקום להוציא מכלל טעות החושבים שתוקף המצוות הוא בציווי, וככל שליתא ציווי הרי הם כמעשה גרידא.
בכל הוראה והוראה בתורה, מלבד הציוי, עומד רצון השם. כשאדם עושה מצווה, הוא לא מקיים רק את עצם הציווי, הוא גם מגשים את רצון השם שכך ייעשה. ודבר זה הוא מוכרח מצד טבע הדברים, שכל פעולה שהמלך מצווה לעשות, חפצו שיעשו רצונו.
ובזמנו כשעמדתי על הבנה זו, מצאתי בזה הסבר הוגן לגבי גזירת חז"ל או קיום מצוות קודם מ"ת. ואכן ראיתי שכבר עמד בזה בהרחבה ר' אלחנן בקובץ שיעורים קונטרס דברי סופרים סימן א'. (אלא שמרחיב את זה למה שמצינו גזירת חכמים גם קודם מתן תורה עיי"ש. ואגב זה ההסבר מדוע נענש בלעם לאחר שהקב"ה אישר לו ללכת עימם).
וכדאי להעתיק מסו"ד (שם אות כד) וז"ל: ולפי פשוטי המקראות נראה שזה היה עונו של בלעם הרשע דלכאורה אחרי שאמר אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' מה היא רשעתו אבל באמת אף שידע בלעם היטב כי הליכתו לקלל את ישראל הוא נגד רצון ה' לא חשש ע"ז כ"ז שלא היה לו צווי מפורש שלא לילך וע"כ אמר לא אוכל לעבור את פי ה' פי דייקא אבל רצון ה' לא היה חשוב בעיניו לעשותו וזוהי רשעותו ע"כ.
ולענייננו, מבט אמיתי של עובד ה' בנוגע למצוות השם, אינו רק ביחס לעצם הציווי - וככל שסר החיוב ממילא אין משמעות לקיום המצווה, אלא אדרבה, רצון ה' עומד בתוקפו גם כשאין חיוב מוטל על האדם שלא להיפטר מכך, ובפרט במקרה שלפנינו שהחיוב מוטל עליהם (אלא שניתנת בפניהם אפשרות אם להמשיך את החיוב או אלא אבל זה לא נוגע לרצון ה' שאכן קיים בכ"מ, כי אם לא, לא הייתה ניתנת בפניהם אפשרות לסרב), וברצונם להסיר מעליהם ציוי ה', גם אם לא ייענשו על העבירות (שכן ליתא ציווי), אבל רצון ה' בוודאי שחסר כאן.
אגב בשאלת הסקר "כמובן כל מה שיקרה באותו שבוע לא יהיה לזה שום השפעה על העתיד הרוחני שלך", צריך לחדד, לא השפעה על העתיד הרוחני וגם לא הבריאותי או הנפשי (ראה לדוגמא במו"נ ח"ג פ' מח וברמב"ן ויקרא פי"א פי"ג) ואכמ"ל.
כל מה שלא אסור הוא - עובדתית - מותר.
עדיין לא הבאת מקור לאיסור....
א. גם בהלכות שבת אתה אומר סברות כאלו ?
ב. מה אתה מצפה שתראה שו''ע שכתוב בו אין להרהר בתיאורטי ?
אם כל הטענה שלך שאין לי מקור
אנא תאמר דבר זה לעצמך גם כן
ואל תנסה ליצור רושם שאם אין ברור לך הדין אז זה מותר
חידשת משהו שלכל מי שדן כאן זה לא היה פשוט,
סתרתי את טענותיך ובכל זאת אתה ממשיך לאחוז בהם,
המקור שהבאת מדבר על משהו אחר.
אותי למדו שחידוש בלי מקור זו לא יותר מדמוגגיה...
אם יש לך מקור תביא אותו,
אם אין לך - אל תחדש דברים משונים...
א. לא סתרת את טענותי כי סתירה זה שבירה ובסך הכל אמרת שאתה לא מסכים אתי ואין כאן שום סיבה שאחזור בי משום שבסך הכל אמרת שאין אתה מסכים אתי
ב. אין כאן שום חידוש אלא לענ''ד זו סברא פשוטה שיש כאן עבירה מן התורה. [נסיתי להביא מקור משום דרישותיך למקור אם זה לא מתאים עזוב אותו].
ג. כשם שסברתי משונה בעיניך כן סברתך משונה בעיני.
נערך לאחרונה:
טענת שזה הרהור עבירה - הראיתי לך שיש חילוק בין זה להרהור.
טענת שזה לפנות מעם ד' - הראיתי לך שזה בדיקה האם אפנה.
בשום מקום לא כתוב שמחשבה כזו מהווה הרהור אסור.
מה שאני רוצה שיהיה כתוב בשו"ע זה שלא רק מחשבת איסור אסורה אלא גם מחשבה מה אעשה כשיבוא לידי איסור - גם היא אסורה.
ואת זה לא כתוב,
וכשלא כתוב את זה, ומאידך כן כתוב מחשבת איסור פשוטה - זה אומר שזה מותר.
כל חידוש - למחדש הוא נראה נכון ואמיתי.
המבחן הוא ביחס לאחרים.
אם כולם לא חשבו כמוך עד שאמרת את זה - סימן שזה חידוש,
ואם רובם עדיין לא מסכימים איתך - זה אומר שזה גם לא כ"כ ישר...
אדרבה, פוק חזי מאי עמא דבר....
שו''ע זה הלכה
שו''ע לא כותב דבר הזוי באדם שהחליט לעשות סקר עם דעת לא מציאותית...
- הודעות
- 2,391
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,368
- נקודות
- 525
הרב @לב טוב
לשיטתך אדם שרואה בשבת מליון דולר על הרצפה ומתבלט רק האם להרים או לא
או אדם שבאמצע הלימוד רואה עיתון ומתלבט האם להפסיק ממשנתו ולהסתכל בו
האם עבר על לא תתורו אחרי ללבכם
לא שמענו בלתי היום
כבר הסברתי את זה למעלה
יש הבדל אם הנסיון בא מן השמים [וצריך להסיר זה מדעתו]
לבין אם אדם מכניס עצמו לנסיון
ולעשות סקר זה כניסה לנסיון
גם אם הוא אומר שזה תיאורטי
- הודעות
- 2,391
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,368
- נקודות
- 525
למה כניסה מישהו שאל אותו
אולי השואל עובר בלפנ"ע...
ואולי אנחנו גם עוברים בלפנ"ע שאנחנו מכשלים אותך בלחשוב האם מותר לחשוב ע"כ או לא
מחשבה שאני לא הייתי מעורר את עצמי לזה מחמת איסור התורה
ממילא גם אם מישהו שואל אותי אני לא מתייחס לזה
- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,444
- נקודות
- 1,280
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבן בוחן
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור העולם
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- איכא אנא
- אילת השחר
- איש
- איש אחד היה
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן וינברג
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו חזן
- אליהו נחמן
- אמיתי
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אנש א'
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אפרים
- אשי
- אשר שלמה
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בודד על גג
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעולם
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בקלם
- בר אביי
- ברכת שמעון
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גמח
- גפטון
- דבר חפץ
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דקלים
- דרשן
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלומד מכל אדם
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זיז שדי
- חדושא
- חוצניק
- חיים ארוכים
- חיינו
- חם ליבי
- חמש
- חן וחסד
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חקר הלכה
- חשבון נפש
- י הירשזאהן
- יא. well
- יאר
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהונתן איבגי
- יהושע בביאן
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יחיאל דוד
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- יקר מאד
- יראת ה'
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישראל משה
- ישרע'ס
- יתברך שמך בפי כל חי
- כה עשו חכמינו
- כותב
- כמעיין המתגבר
- כנסת-ישראל
- כתר
- ל.מ.
- לב שומע
- לבי במזרח
- לי נראה
- לענ"ד
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנחם1
- מראה מקום
- מרכז
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה שמואל
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתיבות
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוירא
- נחמן ל.
- נקודה טובה
- ספיר ויהלום
- סתם איש
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עטרת אב
- על קצה הקולמוס
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פז אופיר
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- פרייליך
- צמא דעת
- צפון 5
- צריך ביאור
- קהילת יעקב
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קרית מלך
- ראם
- רבינא
- רוני
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- רק יהודי
- שטייגעניסט
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמואל66
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שמש בגבעון
- תולדות
- תורת פיך
- תורתי
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד חכמי הדור
- תשב"ר
- תשבץ
- תתאה גבר
