האם יתכן שאדם שקיים את פסק בי"ד יתבע ע"כ בשמיים? | בית המדרש – דיונים תורניים האם יתכן שאדם שקיים את פסק בי"ד יתבע ע"כ בשמיים? | בית המדרש – דיונים תורניים

הנעור בלילה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
710
תודות
1,646
נקודות
156
בגמ' (ב"מ דף לז:) מבואר בגמ', שבמקרה שיש ספק, כגון ב' שהפקידו אצל אחד, אחד הפקיד מנה והשני הפקיד ב' מנה.
וכשבאים לתבוע פיקדונם, כ"א טוען שהוא הפקיד ב' מנה, והוא אינו יודע מה האמת, הדין הוא, שכ"א מקבל מנה, והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו.
אך מבואר בגמ' שזה רק בדיני אדם, אך אם בא לצאת בדיני שמים צריך לתת לשניהם ב' מנה לכאו"א. עכת"ד הגמ'.
והנה לכאו' לפי"ז, בכל מקום דאיכא ספק, ובי"ד פוסקים יחלוקו, או המע"ה, וכד', בשמים א' מהם יתבע ע"ז שגזל.

וצ"ע בזה תרתי, חדא אמאי יתבע ע"ז שלא נתן לשניהם, הרי הוא אינו חייב לתת לשניהם, וכך הורו לו בי"ד לעשות. ומה התביעה עליו.
ועוד קשה שלא מצינו כן בשום מקום, שאדם שעושה כפסק בי"ד יתבע ע"ז בשמיים, מדוע לא עשה לפנים משורת הדין.
וצ"ע.
 
בגמ' (ב"מ דף לז:) מבואר בגמ', שבמקרה שיש ספק, כגון ב' שהפקידו אצל אחד, אחד הפקיד מנה והשני הפקיד ב' מנה.
וכשבאים לתבוע פיקדונם, כ"א טוען שהוא הפקיד ב' מנה, והוא אינו יודע מה האמת, הדין הוא, שכ"א מקבל מנה, והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו.
אך מבואר בגמ' שזה רק בדיני אדם, אך אם בא לצאת בדיני שמים צריך לתת לשניהם ב' מנה לכאו"א. עכת"ד הגמ'.
והנה לכאו' לפי"ז, בכל מקום דאיכא ספק, ובי"ד פוסקים יחלוקו, או המע"ה, וכד', בשמים א' מהם יתבע ע"ז שגזל.

וצ"ע בזה תרתי, חדא אמאי יתבע ע"ז שלא נתן לשניהם, הרי הוא אינו חייב לתת לשניהם, וכך הורו לו בי"ד לעשות. ומה התביעה עליו.
ועוד קשה שלא מצינו כן בשום מקום, שאדם שעושה כפסק בי"ד יתבע ע"ז בשמיים, מדוע לא עשה לפנים משורת הדין.
וצ"ע.
למה יתבע?
לצאת ידי שמים הינו שלא מחוייב לזה כלל - בשונה מחייב בדיני שמים.
ועי' שם בסוגיא כמדומני שנקטינן שזה רק בגזל שעבר איסור, הלא כן?
 
למה יתבע?
לצאת ידי שמים הינו שלא מחוייב לזה כלל - בשונה מחייב בדיני שמים.
רש"י ביאר שם שכשיגיע לשמיים יתבעו אותו ע"ז שע"י נגזל חברו, ויענש ע"ז.
ועי' שם בסוגיא כמדומני שנקטינן שזה רק בגזל שעבר איסור, הלא כן?
אכן כך משמע בתוס'. אך רש"י כתב בפי' דקאי גם אמנה שלישי, ששם לא גזל.
1761578682580.png
 
א. פשוט דכל הקושי' היא בשמא, דאם הוא ברי הרי הוא יודע שלא יתבע על כך.
ב. ולכאו' י"ל דכל מה ששייך לומר 'לצאת ידי שמים' הוא בגזלן, או אף בשומר לדעת רש"י, כיון שהאחריות עליו והוא חייב להחזיר ואילו על המפקידים אין שום אחריות, ובודאי דמי שטען מאתיים שלי בגזל יתבע על זה - אך אין זה עניין לחברו האמיתי, וכנגדו צריך לצאת ידי שמים. משא"כ בכל מו"מ בין שני בנ"א דאין על זה אחריות יותר מעל זה, וכגון מחליף פרה בחמור וילדה ואין ידוע היכן ילדה, בין אם נפסוק המע"ה בין אם נפסוק יחלוקו (עי' בסוגי' ב"מ ק.) אין על אחד תביעה יותר מחברו לדעת מתי ילדה, וכיון דכך פסקו ב"ד הרי דזהו דין הממון, ולא שייך בזה לצאת ידי שמים.
 

הודעות מומלצות

בעל 'ספר החיים'.

אחיו הצעיר של המהר"ל מפראג...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה