כמה רבוותא סוברים דכל מקום בש"ס דמצינו שני שמות בעלי מימרא וחד אמר וחד אמר אזי שם הראשון הוא חד אמר הראשון ושם השני חד אמר השני.
ועד"ז נמצא שלא ממש השמיט, רק לא דיבר מבורר, ונראית כוונה בדיבור כזה, ע"ד האומר נניח לצד כל השמות ונדון בגופו של ענין.
העתקה מספר אסף המזכיר ערך חד אמר - חד אמר וחד אמר כל מקום שנמצא כן בש"ס סתמא דמילתא האמורא המוזכר בראשונה הוא בעל המימרא הראשונה כן מתבאר מדברי הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם פ"ו מהלכות מע"ש ונטע רבעי סוף ה"ג והובא בפתח הדביר ח"ג דף קע"ג ע"א וכ"כ הרב נחמד למראה ח"ב דף ר"א ע"ג ובן יהוידע עירובין דף נ"ג ע"א והביא כל זה בשו"ת יביע אומר ח"ב א"ח סוס"י ג ועיין בזכרי כהונה למוהרח"ך מערכת החי"ת אות מ"א ומערכת המ"ם אות ל"ד ובאור תורה שנה ד סי' ק"נ ושנה ט"ז עמוד רפז רפח ושו"ר להרה"ג ר' ראובן מרגליות זצ"ל בס' שם עולם עמוד כב וכג דשדי נרגא בכללו של הרדב"ז מכמה דוכתי ע"ש.