לך לך איזו טענה היתה לשרה על אברהם אבינו ?

[התורה]

בפסוק נאמר (בראשית ט"ז, ה'):
"ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך",
וצריך עיון מה טענה שייכת על אאע"ה,
והרי היא גופיה הביאה שפחתה אליו וכמבואר בהמשך הפסוק,
אם כן מה כוונת הדברים ?

 

[עמך]

רש"י
כשהתפללת להקב"ה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, לא התפללת אלא עליך, והיה לך להתפלל על שנינו והייתי אני נפקדת עמך.
ועוד, דבריך אתה חומס ממני שאתה שומע בזיוני ושותק:

 

[התורה]

ראיתי באור החיים ביאור למדני מיוחד בזה.

 

[התורה]

בתורה מבואר שהיא כעסה בגלל ש'ותקל גברתה בעיניה',
ורש"י על אתר מביא מהמדרש שטענתה הייתה שהוא שומע בזיונה ושותק [שזה טעם שצ"ב כשלעצמו],
וכן לכאורה משמע גם בתרגום, וכן פירש גם הספורנו.

 

[רבי]

במדרש מובא דברים חריפים בענין בטבע האשה.

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

 

[יוסף צ. הירשמן]

בתורה מבואר שהיא כעסה בגלל ש'ותקל גברתה בעיניה',
ורש"י על אתר מביא מהמדרש שטענתה הייתה שהוא שומע בזיונה ושותק [שזה טעם שצ"ב כשלעצמו],
וכן לכאורה משמע גם בתרגום, וכן פירש גם הספורנו.

לחץ כדי לכווץ...

גם השיטה האומרת שכעסה עליו בגלל שלא התפלל עליה, באה מכח כתוב זה של "ותקל גבירתה בעיניה", כי זלזולה של הגר בא מכח הריונה שלא זכתה בו שרה, ועל כך טענה שרה שאברהם אשם בשורש זלזול זה שהגר נתעברה ולא היא, כי לא התפלל אלא על עצמו.

והרי לשון המדרש רבה בענין בשלימות:

שֶׁכָּל תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁלֹא יָלְדָה שָׂרָה הָיְתָה כְּכַלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ, וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל שָׂרָה וְהָיְתָה שָׂרָה אוֹמֶרֶת לָהֶם צְאוּ וְשַׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל עֲלוּבָה, וְהָיְתָה הָגָר אוֹמֶרֶת לָהֶם שָׂרַי גְבִרְתִּי אֵין סִתְרָהּ כְּגִלּוּיָהּ, נִרְאֵית צַדֶּקֶת וְאֵינָהּ צַדֶּקֶת, אִלּוּ הָיְתָה צַדֶּקֶת רְאוּ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁלֹא נִתְעַבְּרָה וַאֲנִי בְּלַיְלָה אֶחָד נִתְעַבַּרְתִּי, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת עִם דָּא אֲנָא מִסַּב וּמִתַּן, הַלְוַאי מִסַּב וּמִתַּן עִם מָרָהּ.

ה וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ (בראשית טז, ה), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן חוֹמְסֵנִי אַתָּה בִּדְבָרִים, לָמָּה, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ בִּקְלוֹנִי וְשׁוֹתֵק.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר בָּעֵי דִינִי גַבָּךְ.
מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם חֲבוּשִׁים בְּבֵית הָאֲסוּרִים, נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר, אֲמַר לֵיהּ חַד, תְּבַע דִּיקָיוֹן דִּידִי, אֲמַר אַפְקוּהוּ. אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ יִבְעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אֲמַרְתְּ תָּבוֹעַ דִּיקָיוֹן דִּידָן, כְּמָה דְּאַפְקָךְ כֵּן אַפְקַנִי, וְכַדּוּ דַאֲמַרְתְּ תְּבַע דִּיקָיוֹן דִּידִי, לָךְ אַפֵּיק לִי לָא אַפֵּיק. כָּךְ אִלּוּ אֲמַרְתְּ וְאָנוּ הוֹלְכִים עֲרִירִים, כְּמָה דִּיהַב לָךְ כֵּן יְהַב לִי, וְכַדּוּ דַּאֲמַרְתְּ (בראשית טו, ב): אָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, לָךְ יָהֵיב וְלִי לָא יָהֵיב.
מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָלְכוּ לִלְווֹת זֶרַע מִן הַמֶּלֶךְ, אֲמַר לֵיהּ תַּשְׁאֵל לִי זֶרַע, אֲמַר וְיַהֲבוּן לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ יִבָּעֵי דִינִי גַּבָּךְ, אִלּוּ אֲמַרְתְּ תַּשְׁאֵל לָנוּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ כֵּן הֲוָה יָהֵיב לִי, הָכָא נָמֵי אִלּוּ אֲמַרְתְּ הֵן לָנוּ לֹא נָתַתָּ זֶרַע, כְּמָה דְּיָהֵיב לָךְ הֲוָה יָהֵיב לִי, וְכַדּוּ דַּאֲמַרְתְּ (בראשית טו, ג): הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זֶרַע, לָךְ יָהֵיב לִי לָא יָהֵיב.

רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אָבוּן אָמַר חִמְּסָה בְּפָנָיו.

נ.ב. שיטה אחרונה לא הובאה ברש"י ולא ידעתי פירושה.

 

[הצעיר שבחבורה]

בפסוק נאמר (בראשית ט"ז, ה'):
"ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך",
וצריך עיון מה טענה שייכת על אאע"ה,
והרי היא גופיה הביאה שפחתה אליו וכמבואר בהמשך הפסוק,
אם כן מה כוונת הדברים ?​

לחץ כדי לכווץ...

מלבי"ם פרשת לך לך
(ה) חמסי עליך, שרה חשבה שאברם הוציא אותה לחירות וע"כ היא מקילה בכבודה, וזה חמס כי היתה שפחה מנכסי מלוג שלה שאין הבעל יכול לשחררה, כי הקרן שלה והוא אוכל פירות כנודע, וע"כ צעקה על החמס, ובררה זה הלא אנכי נתתי שפחתי בחיקך שלא הוצאתיה לחירות רק שתשאר שפחתי, וא"כ איך ואקל בעיניה. שזה מורה שהיא עתה בת חורין, וא"כ ישפט ה' ביני וביניך, על החמס והגזל:​

 

[יוסף צ. הירשמן]

בתורה מבואר שהיא כעסה בגלל ש'ותקל גברתה בעיניה',
ורש"י על אתר מביא מהמדרש שטענתה הייתה שהוא שומע בזיונה ושותק [שזה טעם שצ"ב כשלעצמו],
וכן לכאורה משמע גם בתרגום, וכן פירש גם הספורנו.

לחץ כדי לכווץ...

לא ידעתי היכן ראיתם שום משמעות בתרגום יתר על לשון המקרא.

ושמא לתרגום יונתן נתכוונת וז"ל:

וַאֲמַרַת שָרַי לְאַבְרָם כָּל עוּלְבָּנִי מִינָךְ דַהֲוִינָא רְחִיצָא דְתֶעֱבַּד דִינִי דַאֲנָא שַׁבְקִית אֲרַע וּבֵית אַבָּא וְעָלִית עִמָךְ לְאַרַע נוּכְרֵיתָא וּכְדוֹן בְּגִין דְלָא הֲוֵינָא יַלְדָא חֲרָרִית אַמְתִי וִיהַבְתָּהּ לְמִשְׁכּוֹב בְּעִיטְפָךְ וַחֲמַת אֲרוּם עַבְרִית וְיִתְבַּז אִיקְרִי בְּאַנְפָּהָא וּכְדוּן יִתְגְלֵי קֳדָם יְיָ עוּלְבָּנִי וְיִפְרוֹס שְׁלָמֵיהּ בֵּינִי וּבֵינָךְ וְתִתְמְלֵי אַרְעָא מִינָן וְלָא נִצְטַרָךְ לִבְנָהָא דְהָגָר בְּרַת פַּרְעה בַּר נִמְרוֹד דְטַלְקָךְ לְאַתּוּנָא דְנוּרָא:

 

[התורה]

הרב @יוסף צ. הירשמן, אמת,
בדבריו מבואר כדברי רש"י שהעניים הוא בכך שראה בזיונה ושתק.