ראוי להביא כאן לשון המדרש רבה בענין זה, כי ראיתי שלמים וכן רבים שנעלמו מהם דברי המדרש במקורם, כי לא ידעו היכן הם.
ובאמת הם בפרשת לך לך, ולפי עניות דעתי באו לדרוש לשון הכתוב שם "והם בעלי ברית אברם" שהיו בעלי ברית מילה שלו בעצתם.
וז"ל המדרש (פרשה מב סימן ח):
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מַמְרֵא, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן שֶׁהִמְרָה פָּנִים בְּאַבְרָהָם,
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם לִמּוֹל, הָלַךְ וְנִמְלַךְ בִּשְׁלשֶׁת אֹהֲבָיו,
אָמַר לוֹ עָנֵר כְּבָר בֶּן מֵאָה שָׁנָה אַתָּה וְאַתָּה הוֹלֵךְ וּמְצַעֵר אֶת עַצְמְךָ?
אָמַר לוֹ אֶשְׁכּוֹל מַה אַתְּ הוֹלֵךְ וּמְסַיֵּם אֶת עַצְמְךָ בֵּין שׂוֹנְאֶיךָ?
אָמַר לוֹ מַמְרֵא אֱלֹהֶיךָ שֶׁעָמַד לְךָ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ וּבַמְּלָכִים וּבָרֵעָבוֹן, וְהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאָמַר לְךָ לָמוּל אֵין אַתָּה שׁוֹמֵעַ לוֹ?
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה נָתַתָּה לוֹ עֵצָה לָמוּל, חַיֶּיךָ שֶׁאֵינִי נִגְלָה עָלָיו לֹא בַּפָּלָטִין שֶׁל עָנֵר וְלֹא בַּפָּלָטִין שֶׁל אֶשְׁכּוֹל אֶלָּא בַּפָּלָטִין שֶׁלְּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב
(בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא.
והנה בדברי הדעת זקנים יש לעיין, שכתב שהשאלה היתה רק אם יעשה בצינעא, ולפי תשובתו של ענר נראה ששאל אם ימול בכלל, וענה לו שלא יצער עצמו, ולכאורה לא ראה דברי המדרש אלו, ומן התימה יותר על השפתי חכמים שכותב שכן משמע במדרש, ומ"מ שאר תירוצי הדעת זקנים אינם עולים בקנה אחד לפי הנראה ממשמעות המדרש, וצ"ע.
אך דברי הרא"ם שהובאו למעלה עולין יפה עם דברי המדרש.
