זבחים טעם שתקנו לומר משנת איזהו מקומן (1 צופה)

[געגועים]

איזהו מקומן, טעם שתקנו משנה זו, לפי שאין בכל אותו הפרק מחלוקת והיא משנה סדורה למשה מסיני,
ויש בה ג"כ שד"מ תיבות ועם הקריאה הרי הוא כמנין משה, לומר שתורה בע"פ ניתנה מסיני.​

[עטרת זקנים שו"ע סי' מח אות ג]​

 

[נאמן לבורא יתברך]

לפי שאין בכל אותו הפרק מחלוקת והיא משנה סדורה למשה מסיני​

לחץ כדי לכווץ...

יש מחלוקות בגמ' על הדברים האמורים במשניות [עיין בכל הפרק, יש כמה וכמה מחלוקות],
אמנם במשנה להדיא אין מח', אבל בגמ' הביאו תנאים שחולקים על דברי המשניות, ולכן דברי עטר"ז שכתב שהיא משנה סדורה למשה מסיני, צ"ע טובא.

 

[בצלצלי שמע]

איזהו מקומן, טעם שתקנו משנה זו, לפי שאין בכל אותו הפרק מחלוקת והיא משנה סדורה למשה מסיני,​

לחץ כדי לכווץ...

הנה תחילת דבריו הם מדברי הבית יוסף [סי' נ] בשם הרא"ה [ברכות לב:].
ויש להעיר דאיתא שם דהפסח אינו נאכל אלא עד חצות, ובגמ' נז: מוקי לה כראב"ע ודלא כר"ע.
וכבר עמד בזה הפמ"ג [שם, א"א ב], עיי"ש

 

[נאמן לבורא יתברך]

ובערוך השולחן (שם) כתב טעם אחר וז"ל "ואיזהו מקומן עיקרא דקרבנות".

 

[שטייגניסט]

איזהו מקומן, טעם שתקנו משנה זו, לפי שאין בכל אותו הפרק מחלוקת והיא משנה סדורה למשה מסיני,
ויש בה ג"כ שד"מ תיבות ועם הקריאה הרי הוא כמנין משה, לומר שתורה בע"פ ניתנה מסיני.​

[עטרת זקנים שו"ע סי' מח אות ג]​

לחץ כדי לכווץ...

יש מחלוקות בגמ' על הדברים האמורים במשניות [עיין בכל הפרק, יש כמה וכמה מחלוקות],
אמנם במשנה להדיא אין מח', אבל בגמ' הביאו תנאים שחולקים על דברי המשניות, ולכן דברי עטר"ז שכתב שהיא משנה סדורה למשה מסיני, צ"ע טובא.

לחץ כדי לכווץ...

החיד"א כבר תירץ בספרו פתח עינים ע"ז יט ע"ב

וכתב הריטב"א בחידושיו וז"ל וזה שבררו פרק איזהו מקומן אומר מורי מפני שכלו שנוי בלא שום מחלוקת כלל ואעפ"י שאין כלו הלכה דהא קתני הפסח אינו נאכל אלא עד חצות ואנן קי"ל לדעת רבינו הרמב"ן כר' עקיבא דנאכל כל הלילה מ"מ אחר שנשנה כל הפרק כלו בלא מחלוקת כלל הוא ראוי לשנות יותר משאר פרקים עכ"ל. ומרן בב"י א"ח סימן ן' כתב משם הרא"ה (שהוא רבו של הריטב"א) האי טעמא לקריאת פרק איזהו מקומן אלא שאמר' בסגנון זה וכתב הרא"ה שתקנו לשנות פרק איזהו מקומן לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת והיא משנה ברורה למשה מסיני עכ"ל ולשון ברורה למשה מסיני הוא דחוק קצת. ובשגם הרב מופת הדור מהרח"א בספר בני חיי בהגהתו פירש על דרך שכתב הריטב"א וז"ל נראה דהיינו שלא הוזכר בו המחלוקת אבל יש דברים שנויים במשנת איזהו מקומן דאיכא בהו פלוגתא דתנאי עכ"ל לשון הרא"ה שכתב מרן הוא דחוק ומה גם אם יש בפרק איזהו מקומן דבר שאינו הלכה כמ"ש הריטב"א:

והובא דין זה גם בספרי הנסתר עי' כף החיים או"ח סימן נ סק"א שכתב בשם שער הכוונות (דרושי תפלת השחר דף יג ע"ב) דמה שנהגו לומר פרק איזהו מקומן ולא זולתו, מפני שאין שום פרק בכל המשניות בלתי מחלוקת לבד פרק זה, ונקרא הלכה פסוקה, עכ"ל

וע"ע מגן גיבורים שלטי גיבורים סימן נ סק"א

ומצאנו בריטב"א בחידושיו לע"ז שנדפס מחדש שכתב בדף י"ט על הא דאמרי' לעולם ישלש אדם שנותיו וכו' הביא שם דברי מורי (והוא הרא"ה ז"ל כנודע) דזה שביררו להם פ' איזהו מקומן הוא לפי ששנוי בלא מחלוקת וכתב ע"ז דאך שאינו כולו הלכה דהא קתני הפסח אינו נאכל אלא עד חצות ואנן קי"ל כר"ע דנאכל כל הלילה כמ"ש הרמב"ן ז"ל מ"מ אחר שנשנה כל הפרק כולו בלא מחלוקת הוא ראוי לשנות יותר משאר פרקים ע"ש הרי הרגיש בזה וישבו בטוב וז"ב ותו לא מידי:

שו"ת יוסף אומץ סימן נא

ומעין דוגמא אני אומר על אשר תקנו לשנות פרק איזהו מקומן וכתב מרן בב"י א"ח סימן ן' בשם הרא"ה שבחרו בפרק זה שאין בו מחלקת ע"ש. וכתב הרב מופת הדור מהר"ח אלפאנדארי ז"ל בהגהתו בספר בני חיי דהכונה שלא הוזכר בו מחלקת אבל יש דברים שנויים במשנת איזהו מקומן דאיכא בהו פלוגתא דתנאי עכ"ל. וגדולה מזו כתב הריטב"א ז"ל בחידושיו לע"ז על דף י"ח וז"ל וזה שבררו להם פרק איזהו מקומן יותר משאר פרקים אומר מורי נר"ו [הוא הרא"ה ז"ל] מפני שכלו שנוי בלא שום מחלקת כלל. ואעפ"י שאין כלו הלכה דהא קתני הפסח אינו נאכל אלא עד חצות ואנן קי"ל לדעת רבינו הרמב"ן כרבי עקיבא דס"ל אכילת פסחים כל הלילה דהא איכא חדא סתמא כוותיה פ"ב דמגילה מ"מ אחר שנשנה כל הפרק כלו בלא מחלקת כלל הוא ראוי לשנות יותר משאר פרקים עכ"ל. הרי דמלבד דיש בו מחלקת עוד זאת יתירה דאיכא מידי דלאו הלכתא. וכן ראיתי להרשב"ץ ז"ל בסוף מאמר חמץ בפירוש איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל שכתב דיש תנאים חולקים על רבי ישמעאל בקצת מאלו המדות שאינן דברי הכל ע"ש ועם כל זה מאחר דמסורת בידינו דאלו ואלו דברי אלקים חיים. הכל הוא תורת אמת ויוצא אדם ידי חובתו ממקרא ומשנה וגמרא. ואעפ"י שהטור והריטב"א וסיעתם כתבו דהתקינו לומר ברייתא דרבי ישמעאל במקום גמרא. מ"מ אפשר דכיונו גם במימרת אביי הוה מסדר וכו' ללמוד גמרא ולענין לימוד מועיל אף דאיכא מידי דלא כהלכתא דגם סברא זו אמת דאלו ואלו דברי אלקים חיים כמדובר.
ודע"ת ובישועת יעקב ועוד הרבה פוסקים בזה...

 

[בצלצלי שמע]

עוד יש להעיר דהנה איתא במתני' גבי חטאת, זבחי שלמי ציבור, אשמות, תודה ואיל נזיר דנאכלים עד חצות. ופירש"י [נג.] : סייג עשו חכמים לתורה וכו'.
ואיך יתכן דהפרק נאמר מסיני ?