ראיה מפורשת מפרשתינו.
אין לי ראיה מפרשתינו
אך עצם הדבר מבואר
זוהר כרך ג (במדבר) פרשת נשא דף קמה עמוד ב
כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יי' צבאות הוא, מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות, אמר ר' יהודה מה מלאך יי' צבאות כהן למעלה אף כהן מלאך יי' צבאות למטה, ומאן הוא מלאך יי' צבאות למעלה זה מיכ"אל השר הגדול
 
בגמ' חולין קלב: "אמר רב חסדא מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי ואין נאכלות אלא בחרדל". ובצפנת פענח על אתר כותב שזה הטעם שאברהם אבינו האכיל אותם לשון צלוי בחרדל (ב"מ פז: הובא ברש"י), כדי לקיים בהם מתנות כהונה זלו"ק. (הלחיים כוללים את הלשון).

בבא מציעא פו:
ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם דקמא קמא דמטיא אייתי לקמייהו ולמה לי תלתא תסגי בחד אמר רב חנן בר רבא כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל.

פירוש הרע"ב בראשית פרק יח פסוק ז
בן בקר רך וטוב ג' פרים היו להאכילן ג' לשונות בחרדל. קשה מנא ליה י"ל מדאיתא בגמ' דבבא מציעא רך וטוב השתא דכתיב וטוב אמר תרתי ומדוטוב אחד רך נמי אחד וא"כ ג' פרים היו. ופי' בחרדל פי' רש"י בגמ' בחרדל ממש *שכן דרך מתנות כהונה שיהיו נאכלין צלי בחרדל. ובתוספות כתיב שר"ל במהירות שר"ל מלשון חרדלות של גשמים ולכך האכילם הלשונות שאינו צריך להמתין הפשט וניתוח וכדי למהר הדבר. מהר"ר:

*אגב ברש"י שם לא הוזכר שכן דרך מתנות כהונה אלא מעדן מלכים. וזה תוספת הסבר של הרע"ב.
 
"א"ר אלעזר ראו מזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו". (זבחים ס"ב ע"א)
ויתכן שחד החידה מתכוון לדברי רש"י שאפרו של יצחק צבור על המזבח, דהי' מזבח של מעלה - למרות שלא הוקרב כאן בעוה"ז, ע"כ שהוקרב ע"י מיכאל למעלה.
 
הרב @נדיב לב: כמו תמיד ידיעותיך מופלגות בכל מרחבי התוה"ק,
אך אני מכוון לדבר המפורש בפרשתינו אם יש או אין כהונה במלאכים.
כמו כן הדברים אמורים לגאון @חד מבתראי שליט"א.
 
אך אני מכוון לדבר המפורש בפרשתינו אם יש או אין כהונה במלאכים.
קרי: "ויאמר גבריאל, הן כהן אני לא-ל עליון" או להפך "ויען רפאל ויאמר, לא אכהן עוד לך, כי ציווה ה' למלאכיו לא תכהנו עוד"
או קצת פחות מפורש מזה?
לדוג' כוונתך לכך שלוט ואברהם עשו שימוש במלאכים ע"כ שאינם כהנים?
ובקיצור: אתה "הוצאת" את זה או א' המפרשים?
 
הרב @נדיב לב: כמו תמיד ידיעותיך מופלגות בכל מרחבי התוה"ק,
אני מכחיש בתוקף!
אוייש. עכשיו אני גם ידען מופלג וגם עניו ושפל ברך... אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי.. חבל שאני לא מלאך.....:)
למעשה. זה לא נכון.
 
אבל אי אפשר להאשים את מי שחושב כך.
במחשבה שניה, אולי אתה כותב את זה מדין 'בהני תלת מילי' וכו'?
מסתבר שידידי האחד ויחיד שאין שני לו, הבין שכ' בהומור.. (כלומר שאני לא מכחיש..:), אבל עלץ לבו להקניטני...
למעשה. אחד כמוני שלא באמת יודע היכן נמצאת הגמ' שמותר לשנות בג' מצבים, מיהת"י לחשוד אותו בידיעה וכו'... :)
 
כיהודה ועוד לקרא - אינני גאון...
אך הרב @נדיב לב בעייה שלך שאתה "משפריץ" כ"כ הרבה החוצה.
ואגב, הרב@אחד יחיד יש לך בוט ששולח תודות, או שקבלת על עצמך לר"ה שלאת תשאר הודעה ללא הודיה?
 
רש"י פרשת ויצא
קרא שמו לוי - תמהתי שבכולם כתיב ותקרא, וזה כתב בו קרא, ויש מדרש אגדה באלה הדברים רבה ששלח הקדוש ברוך הוא גבריאל והביאו לפניו וקרא לו שם זה ונתן לו עשרים וארבע מתנות כהונה, ועל שם שלוהו במתנות קראו לוי:
 
ואגב, הרב@אחד יחיד יש לך בוט ששולח תודות, או שקבלת על עצמך לר"ה שלאת תשאר הודעה ללא הודיה?
הלב הרחב שלו זה הבוט הכי משוכלל ברשת... :)
אבל תראה כאן
 
אגב, לכל הפותרים: חייבת להיות ראייה שיש, כי לא הוזכר בפרשתן מלאכים בכלליות, כך שגם אם יש ראייה על מלאך ספציפי, זה לא אומר ש"אין כהונה במלאכים". ושמא הרה"ג @התורה שליט"א יואל לבאר היטב מה ה"פשט" כהונה?
 
הלב הרחב שלו זה הבוט הכי משוכלל ברשת... :)
תראה כאן
גא"מ.
 
אגב, לכל הפותרים: חייבת להיות ראייה שיש, כי לא הוזכר בפרשתן מלאכים בכלליות, כך שגם אם יש ראייה על מלאך ספציפי, זה לא אומר ש"אין כהונה במלאכים". ושמא הרה"ג @התורה שליט"א יואל לבאר היטב מה ה"פשט" כהונה?
כבודו מצפה שכבר אגלה את הפתרון ?!
אוסיף רמז לכבודך...
אתה "הוצאת" את זה או א' המפרשים
 
קרא שמו לוי - תמהתי שבכולם כתיב ותקרא, וזה כתב בו קרא, ויש מדרש אגדה באלה הדברים רבה ששלח הקדוש ברוך הוא גבריאל והביאו לפניו וקרא לו שם זה ונתן לו עשרים וארבע מתנות כהונה, ועל שם שלוהו במתנות קראו לוי:
אחר בקשת מחילה:
א. זה לא בפרשתנו.
ב. הי' שגבריאל נתן ללוי ולא להפך.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון