וירא מדוע אברהם אבינו לא ריפא את עצמו? (1 צופה)

[ממגד שמים]

בחז"ל [בב טז:] אבן טובה היה לאברהם אבינו בצוארו וכל חולה שהיה מביט בה- נתרפא
וק' א"כ מדוע ביום ג' למילתו בא הקב"ה לבקרו- ומדוע לא ריפא א"ע עד אז?

1. ברמז שהאבן טובה היה א"א בעצמו ולפ"ז הלא אין חבוש מתיר עצמו.
2. א"א - עמוד החסד כלל לא חשב על עצמו רק לעזור ולהיטיב לאחרים.
3. כאב וחולשה מחמת המילה היתה חביבה בעיניו- [-כמובא בספרים שבשעה שהתינוק בוכה בברית זה זמן לבקש] ולא חיפש להסיר זאת מעליו.

 

[נאמן לבורא יתברך]

2. א"א - עמוד החסד כלל לא חשב על עצמו רק לעזור ולהיטיב לאחרים.

לחץ כדי לכווץ...

זה נכון שהיה איש החסד, אבל משום כך נמנע ממנו להביט באבן הטובה ולהתרפאות ממילא?
וכי אף רגע פעוט זה לא היה לו לחשוב על עצמו?
צ"ע בתירוץ זה.

 

[נהנה מקושיא טובה]

בחז"ל [בב טז:] אבן טובה היה לאברהם אבינו בצוארו וכל חולה שהיה מביט בה- נתרפא
וק' א"כ מדוע ביום ג' למילתו בא הקב"ה לבקרו- ומדוע לא ריפא א"ע עד אז?

1. ברמז שהאבן טובה היה א"א בעצמו ולפ"ז הלא אין חבוש מתיר עצמו.
2. א"א - עמוד החסד כלל לא חשב על עצמו רק לעזור ולהיטיב לאחרים.
3. כאב וחולשה מחמת המילה היתה חביבה בעיניו- [-כמובא בספרים שבשעה שהתינוק בוכה בברית זה זמן לבקש] ולא חיפש להסיר זאת מעליו.

לחץ כדי לכווץ...

עיין מהרש''א שם בב''ב דף טז

 

[תענוג]

נראה בס"ד דהיה לו לאברהם אבינו אבן זאת רק אחרי עקידת יצחק, דהיה העקידה על אבן השתיה, והאבן ההיא הוא אבן הספיר (שממנה נחצבו הלוחות) דסגולתו לרפואה ואפילו לתחיית המתים.

עקדת יצחק היתה על אבן השתיה, כמ"ש פרדר"א פל"ה לקח יעקב י"ב אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו ושם אותם מראשותיו , ובאור החיים הק' עה"כ (בראשית כט כב) והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וז"ל יראה כי הוא זו אבן השתיה עכל"ל וכן הוא המשמעות בפרדר"א פל"ה.

ומהותה של אבן השתיה נתפרשה בזה"ק נח ריג כמראה אבן ספיר האי היא אבן שתיה עכ"ל וכן הלוחות מאבן הספיר כמובא בתרגום יונתן וברש"י.

(כתב הג"ר חיים פלאג"י ז"ל ם' נפש כל חי מערכת הל' אות ב בשם הגאון בעל ס' שבט מוסר בספרו ידו בכל כי הלוחות היו מאבן השתיה ומשם פסלן מרע"ה, ובזוה"ק פר ויחי דף רלא ע"ב ועל רזא כתיב לוחות האבן דאינון לוחות דאתגברו מהכא ועל דא אקרון על שמיה דהאי אבן וכ"כ מוהר"ן מברסלב ז"ל ליקוטי מוהר"ן תורה סא)

וברבינו בחיי פר תצוה כתב דאבן שכנגד יששכר זהו ספיר ולפי שהיו חכמי התורה ולכך הוי רמז דכמו דאבן ספיר מרפא כל מיחושים כך התורה מרפא כל מיחושים וכדאמרינן החש בראשו יעסוק בתורה וכו' עכ"ל ומובן שע"כ הלוחות על אבן ספיר.

ובמ"א כתבנו דע"כ העלה עליו את יצחק כי סגולת אבן השתיה גם לתחיית המתים, כמובן בהשתמש בו אברהם אבינו.

ועדמ"ש ברבינו בחיי ריש פר' ויצא וזל"ל ואולם לוז שם העיר לראשונה המקום שקראו בית אל והוא ירושלים מה היה הצורך להודיענו שנקרא לוז מתחילה ומה תועלת המגעת אלינו מזה ויתכן לומר כי בא הכתוב לרמוז לנו בשם הזה כי מזה התחיל העולם להשתכלל ולהתחדש והנה הוא ראשית הבריאה והחידוש ועל כן גילה לנו כי שם העיר לראשונה לוז מלשון לוז השדרה באדם שממנו עתיד להתנער ולהתחדש ולהיברא לתחיית המתים כי כשם שפלא החידוש הזה היה משם כך פלא של תחיית המתים יתחיל משם וכבר ביאר דוד המלך ע"ה הענין הזה ואמר כי בריאת הארץ גם בריאת הנפש והגוף הכל מהאמצעית היא ציון וזהו שאמר אל אלקים ה' דיבר ויקרא ארץ וגו' מציון מכלל יופי עכל"ל.


​

 

[התורה]

בחז"ל [בב טז:] אבן טובה היה לאברהם אבינו בצוארו וכל חולה שהיה מביט בה- נתרפא
וק' א"כ מדוע ביום ג' למילתו בא הקב"ה לבקרו- ומדוע לא ריפא א"ע עד אז?

1. ברמז שהאבן טובה היה א"א בעצמו ולפ"ז הלא אין חבוש מתיר עצמו.
2. א"א - עמוד החסד כלל לא חשב על עצמו רק לעזור ולהיטיב לאחרים.
3. כאב וחולשה מחמת המילה היתה חביבה בעיניו- [-כמובא בספרים שבשעה שהתינוק בוכה בברית זה זמן לבקש] ולא חיפש להסיר זאת מעליו.

לחץ כדי לכווץ...

אחר המחילה,
לענ"ד הטעם הוא רק הטעם הא' כמבואר בברכות ה:

 

[ממגד שמים]

אחר המחילה,
לענ"ד הטעם הוא רק הטעם הא' כמבואר בברכות ה:

לחץ כדי לכווץ...

לענ"ד הוא הכי בדרך רמז . יען בפשוטם של מילים כ' שמרגלית היה לו, ולא אאע"ה בעצמו [אא"כ נאמר בהצטרפות]

 

[גבעוניסט]

. כאב וחולשה מחמת המילה היתה חביבה בעיניו- [-כמובא בספרים שבשעה שהתינוק בוכה בברית זה זמן לבקש] ולא חיפש להסיר זאת מעליו.

לחץ כדי לכווץ...

בנוסף שאלו ייסורים וייסורים מכפרים, וק''ו ייסורים מחמת מצוותו של הבורא ית''ש