חיי שרה הנח את המכר - רש"י (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

עה"פ "אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶ֩רֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר" מפרש רש"י "בין שני אוהבים כמונו מה היא חשובה לכלום אלא הנח את המכר ואת מתך קבור"

והנה המורגל אצלנו שעפרון ביקש מאברהם שישלם לו סכום זה

ולדברי רש"י עולה שלא כך הם הדברים, אלא "הנח את המכר" דהיינו עזוב כרגע את המכר, שהרי בין שני אוהבים כמונו אין ארבע מאות שקל כסף חשובים.

וכך אכן כותב המהרש"ל בביאור דברי רש"י "נ"ב יש טועין בפשט ואומרים הנח המכר כלומר יהיה המכר ואעפ"י שאני לוקח ממך אין הקפדה כי מה נחשב הכסף ביני וביניך ואין חילוק בין תתן ובין שלא תתן כלל רק בעבור שאת' מבקש כי אקח ממך וטעות הוא בידם כדמוכח להדיא בפ' השוכר וגם מל' ארץ ארבע מאות שקל כסף ש"מ דעיקר אארץ קאי שרצה ליתן לו בחינם ודוק ומ"ש וישמע אברהם לעפרון היינו על סכו' המקח שהעריך עפרון עצמו על ד' מאות שקל ודוק"
ובגור אריה כותב המהר"ל "הנח המכר וכו'. כלומר מה שכתוב אחריו "ואת מתך קבור" בוי"ו, הכי פירושו - דבלשון "ביני וביניך" רוצה לומר מה הוא חשוב לכלום, וממילא משתמע אלא הנח המכר, ועליו קאי "ואת מתך קבור" בלא מכר:"

ומסיים הרשב"ם "וישמע אברהם: לחכימא ברמיזא".​

 

[דוד בן ישי]

עפרון רצה את הכסף אז לכן הוא הזכיר 'בדרך אגב' שזה שוה 400 שקל כסף והוא אמר שזה לא שוה כלום ואברהם שמע ושילם

 

[אליבא דהילכתא]

והנה המורגל אצלנו שעפרון ביקש מאברהם שישלם לו סכום זה​

לחץ כדי לכווץ...

התחילה באמת הוא לא ביקש כסף
אבל בהמשך הפסוקים אחרי שאברהם אמר "ועתה לו שמעני" כתוב שקיבל כסף עובר לשוכר ששווה הרבה יותר בגלל מה שביקש

 

[הצעיר שבחבורה]

התחילה באמת הוא לא ביקש כסף
אבל בהמשך הפסוקים אחרי שאברהם אמר "ועתה לו שמעני" כתוב שקיבל כסף עובר לשוכר ששווה הרבה יותר בגלל מה שביקש

לחץ כדי לכווץ...

הרי זהו שכתבתי, שמתוך דברי רש"י והרשב"ם מבואר שגם אחר כך לא ביקש כסף, אלא שרמז את רצונו במה שאמר "ארץ ארבע מאות שקל כסף".
וכפי שכתב זאת המהרש"ל בפירוש