למה המחמיר נקרא 'עבריין'??? (2 צופים)

[החושב]

ידוע המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, באיזו תנועה צריך האדם להיות כשהוא קורא קריאת שמע:

בית הלל אומרים: איך שהוא רוצה.

ובית שמאי: בבוקר - יעמוד, בערב - יטה.

ההלכה: כבית הלל. המשנה מוסיפה שפעם סיכן ר' טרפון את עצמו, רק בגלל שחשש לדברי בית שמאי, והיטה את עצמו בלילה!


ואני שואל: אז מה? מה כבר קרה שרצה ר' טרפון להחמיר על עצמו?

הרי במצוות, כל המחמיר תבוא עליו ברכה - ומה זה שונה?


ולא זו אף זו: אלא בטור (סג) כתב שמי שרוצה להחמיר על עצמו ולעמוד לקריאת שמע, בעוד שישב בברכות קריאת שמע - לא רק שאין זה חומרה, אלא שהוא נקרא 'עבריינא' - לא פחות ולא יותר!

כל זה למה? אז מה קרה?

 

[נחמן ל.]

יכול להיות שיש מקרים בהלכה כגון זה שהכלל "כל המוסיף - גורע" תקף בהם.

 

[החושב]

יכול להיות שיש מקרים בהלכה כגון זה שהכלל "כל המוסיף - גורע" תקף בהם.

לחץ כדי לכווץ...

זה ברור.

השאלה למה? מה הבעיה? יש לזה הסבר???

 

[נחמן ל.]

זה ברור.

השאלה למה? מה הבעיה? יש לזה הסבר???

לחץ כדי לכווץ...

אולי הסבר ע"פ חסידות, ב"ה הם חסד, ב"ש גבורה, כתוב "עולם חסד יבנה" העולם נברא על מידת החסד, ולכן הפסקים של ב"ש לא להלכה עד כדי שיקראו לו עבריין,

 

[החושב]

אולי הסבר ע"פ חסידות, ב"ה הם חסד, ב"ש גבורה, כתוב "עולם חסד יבנה" העולם נברא על מידת החסד, ולכן הפסקים של ב"ש לא להלכה עד כדי שיקראו לו עבריין,

לחץ כדי לכווץ...

למה א"כ לא מצינו כזאת במחלוקות האחרות ביניהם?

 

[בחקתיך אשתעשע]

המשנה מוסיפה שפעם סיכן ר' טרפון את עצמו, רק בגלל שחשש לדברי בית שמאי, והיטה את עצמו בלילה!

לחץ כדי לכווץ...

אני שואל: אז מה? מה כבר קרה שרצה ר' טרפון להחמיר על עצמו?

הרי במצוות, כל המחמיר תבוא עליו ברכה - ומה זה שונה?

לחץ כדי לכווץ...

התשובה כתובה מיניה וביה -

פעם סיכן ר' טרפון את עצמו,

לחץ כדי לכווץ...

 

[המאושר!]

התשובה כתובה מיניה וביה -

לחץ כדי לכווץ...

אבל הגמ' אומרת על כך: כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דבר בית הלל.

זו השאלה: למה מי שעובר על דברי בית הלל, כדי לו לחוב את עצמו?

 

[בחקתיך אשתעשע]

אבל הגמ' אומרת על כך: כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דבר בית הלל.

זו השאלה: למה מי שעובר על דברי בית הלל, כדי לו לחוב את עצמו?

לחץ כדי לכווץ...

כי כשהלל אומרים שאין ענין לקרוא קריאת שמע בשכיבה לכן המסכן את עצמו כדי להחמיר דלא כדבריו עושה משהו לא טוב, וכדאי הוא לחוב בעצמו.

 

[בצלצלי שמע]

ואכן כבר נחלקו בזה האמוראים בסוגיא יא. דלדעת רב יחזקאל עשה כדברי ב"ש עשה, והיינו שמותר לו להחמיר כדברי ב"ש. ולדעת רב יוסף לא עשה ולא כלום.
ולדעת רנב"י חייב מיתה. וכ' בחי' הרא"ה דלמד מכאן דהיכא דנפסק הלכה כחד אסור לעשות כאידך ואפילו לחומרא משום דמיחזי כחולק על רבותיו.
ובירושלמי [ה"ד] דחייב משום פורץ גדר ישכנו נחש, והובא במלאכת שלמה.

 

[המאושר!]

אז למה כתב הטור שהוא נקרא 'עבריינא'?

 

[נחמן ל.]

אז למה כתב הטור שהוא נקרא 'עבריינא'?

לחץ כדי לכווץ...

כי מכיוון שהמ"ד עשה כב"ש - עשה, לא להלכה ע"פ הטור?

 

[שלוות העמל]

הרי במצוות, כל המחמיר תבוא עליו ברכה - ומה זה שונה?

לחץ כדי לכווץ...

"את אשר אסרת התרתי ואת אשר התרת אסרתי" (וידוי הגדול לרבינו ניסים)
"ולא אומר... ולא על אסור מותר ולא על מותר אסור" (נמצא בתפילה לפני הלימוד)
ועוד יש לעיין בחטא אדם הראשון הרי אם הקב"ה היה מצווה אותנו לא לאכול מעץ מסוים, וזה היה הציווי היחיד מהקב"ה, ודאי היינו מבינים שעץ זה אינו טוב וכדי להתרחק מן החטא היינו נזהרים אף ממגע וכו',
א"כ מה התביעה על חווה שאמרה שהקב"ה אסר עליה גם בנגיעה, הרי זה כמעט מילים נרדפות לאסור אכילה ולא לגעת.
וזה היה הסיבה לחטא שם כידוע.
להחמיר מספק - תבוא עליו ברכה.
נפסקה ההלכה - הרי זה שטות, וגורם לחטא.
[הטעם הוא משום כשאנו מחמירים מכח הלכה אמיתית החומרא וההלכה מקבלים אצלינו דרגה שווה, אבל החומרא נהיית בטן רכה בגלל שאין לה מקור וכו']

 

[בחקתיך אשתעשע]

נפסקה ההלכה - הרי זה שטות, וגורם לחטא.

לחץ כדי לכווץ...

שמענו על הרבה גדולי עולם שחששו להחמיר גם כשיטות שלא נפסקה הלכה כמותם.
אכן לא שיטות של תנאים ואמוראים שהגמ' פסקה שלא כמותם, אבל גם שיטות בראשונים וכ"ש באחרונים שהפוסקים הכריעו דלא כמותם..

 

[אוֹצֶר המפתחות]

הרי במצוות, כל המחמיר תבוא עליו ברכה - ומה זה שונה?

לחץ כדי לכווץ...

להחמיר כדברי בית שמאי

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[תענוג]

ידוע המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, באיזו תנועה צריך האדם להיות כשהוא קורא קריאת שמע:

בית הלל אומרים: איך שהוא רוצה.

ובית שמאי: בבוקר - יעמוד, בערב - יטה.

ההלכה: כבית הלל. המשנה מוסיפה שפעם סיכן ר' טרפון את עצמו, רק בגלל שחשש לדברי בית שמאי, והיטה את עצמו בלילה!


ואני שואל: אז מה? מה כבר קרה שרצה ר' טרפון להחמיר על עצמו?

הרי במצוות, כל המחמיר תבוא עליו ברכה - ומה זה שונה?


ולא זו אף זו: אלא בטור (סג) כתב שמי שרוצה להחמיר על עצמו ולעמוד לקריאת שמע, בעוד שישב בברכות קריאת שמע - לא רק שאין זה חומרה, אלא שהוא נקרא 'עבריינא' - לא פחות ולא יותר!

כל זה למה? אז מה קרה?

לחץ כדי לכווץ...

בתוס' ברכות יא. דה תני רב יחזקאל וז"ל גבי ק"ש אע"ג דמן הדין יצא בדיעבד כיון דלב"ה אין נכון כדאיתא במתניתין כדאי היית לחוב בעצמך אם עשה כב"ש לב"ה לא עשה ולא כלום.
י"ל דדברי ב"ה קורא כדרכו להחמיר באו דחייב לקרות כדרכו (ולא יטה טלא יעמוד אם ישב) דאינו נכון כדברי ב"ש, וע"כ לא אמרו ב"ה פוטרין.
דמבואר בטור דאין להטות על צדו מפני שנראה כמקבל עול מלכות שמים דרך גאוה
ובחדושי הגהות שם בביאור מש"כ רב עמרם דמצוותה מיושב וז"ל ולי נראה טעמו משום דמסקינן בפרק שלשה שאכלו (נא ע"ב) דברכת המזון מיושב וכמו שכתב רבינו בסימן קפ"ג משום שיכול לכוין יותר כשיושב לכן סבירא ליה לרב עמרם דאין הכי נמי מיושב עדיף טפי עכל"ל.
ולפי זה י"ל פי' דברי ב"ה כל אחד קורא כדרכו היינו להחמיר באו להוציא מדברי ב"ש דהתירו להטות וחייבו לעמוד את היושב ואמרו ב"ה דאינו נכון ולא יטה ולא יעמוד אם ישב. (אבל לא אמרו דאינו נכון לעמוד למי שעומד).
וע"כ העובר נקרא עבריינא לדעת רב עמרם.

 

[שלוות העמל]

שמענו על הרבה גדולי עולם שחששו להחמיר גם כשיטות שלא נפסקה הלכה כמותם.
אכן לא שיטות של תנאים ואמוראים שהגמ' פסקה שלא כמותם, אבל גם שיטות בראשונים וכ"ש באחרונים שהפוסקים הכריעו דלא כמותם..

לחץ כדי לכווץ...

נכון, אבל בעצמך חילקת.

 

[תענוג]

להחמיר מספק - תבוא עליו ברכה.
נפסקה ההלכה - הרי זה שטות, וגורם לחטא.

לחץ כדי לכווץ...

דעת הרש"ל דאין להחמיר אבל בט"ז סימן תקנא שצירפו פה מבואר דאין חסרון להחמיר כב"ש ודחה ראיית הרש"ל, ורק במקום דאמרו ב"ה דאינו נכון דברי ב"ש אסור לעשות כדברי ב"ש.

להחמיר כדברי בית שמאי

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il