• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
ידוע לך מדוע אינם אוכלים?
זה מסתמא מחוקי הע''ז שלהם
זה לא חוק דתי מוחלט לכל ההינדים, אבל צמחונות נחשבת בעיניהם אידיאלית מכמה סיבות, עקרון אהימסה (אי-אלימות) לא לפגוע באף יצור חי. קארמה, הריגת בעלי חיים יוצרת קארמה שלילית. כבוד לחיים, לבעלי חיים יש נשמה. טהרה אוכל צמחוני נחשב טהור יותר. גלגול נשמות, בעלי חיים יכולים להיות גלגול של אנשים שהכירו. אלו הסיבות העיקריות של הרבה הינדים שבוחרים לא לאכול בשר. אבל יש קבוצות בתוכם, בכמות קטנה, שכן אוכלות בשר.
 
רק בשר שלמים כמו כתב תוס' ויעיון בשו''ע
ראה
לא כולם סוברים שיש חובה. ובביה"ל סימן תקכט מביא מהב"ח שאם אוכל מקיים מצווה אבל אינו מחוייב.
אך המג"א פסק להלכה בסי' תקכט ס"ג שיש חיוב לאכול בשר ומביא כן מהרמב"ם ומהסמ"ק ויש"ש.
ועיין בספר מועדים וזמנים (ח"ז סימן קיא) שהסיק להלכה שיש חיוב לאכול בשר

ועי' בביאור הלכה תקכט ב
 
יש בזה נידון כלל???
והפסוק עומד וצווח וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכׇל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר
להרב קוק (אם יש כאן מקום לדבריו) יש ספר בשם חזון הצמחנות ושם כותב על זה

ד. בשר תאוה​

בבא היתר התורה לאכילת בשר, אחרי קדושת המצות במתן תורה, האריכה בהצעת הדברים: (דברים יב) "ואמרת אוכלה בשר, כי תאוה נפשך לאכול בשר, בכל אות נפשך תאכל בשר". יש כאן גערת-חכם נסתרת והערה גבולית. כלומר, כל זמן שמוסריותך הפנימית לא תקוץ באכילת בשר בע"ח, כמו שכבר אתה קץ מבשר אדם, שע"כ לא הוצרכה תורה לכתוב עליו איסור מפורש, שאין האדם צריך אזהרה על מה שקנה לו כבר מושג טבעי בזה, שזהו כמפורש, שבבא התור של מצב המוסרי האנושי לשקץ בשר בע"ח, מפני הגעל המוסרי שיש בו, הלא אז לא תאוה כלל נפשך לאכול בשר ולא תאכל, שהרי "דברי תורה נדרשים מכלל לאו הן ומכלל הן לאו" (ספרי ורש"י דברים יא).

עוד כותב שם:

ה. עם הארץ אסור לאכול בשר​

וחז"ל העירו שאכילת בשר הותרה בהיתר של קושי, ואמרו: "עם הארץ אסור לאכול בשר" (פסחים מט) "זאת תורת הבהמה והעוף" (דברים יא) "כל העוסק בתורה, מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה, אסור לאכול בשר בהמה ועוף". כלומר: ההכרח של חליפת כח לעבודה שכלית, שממנה ועל ידה ישתלם האדם, שהוא הכח הפועל בעליית היצורים ג"כ, הוא עוסק בתורת "הבהמה והעוף" ג"כ. כאשר יגמרו היחושים תצא לאור הפעולה.
 
להרב קוק (אם יש כאן מקום לדבריו) יש ספר בשם חזון הצמחנות ושם כותב על זה

ד. בשר תאוה​

בבא היתר התורה לאכילת בשר, אחרי קדושת המצות במתן תורה, האריכה בהצעת הדברים: (דברים יב) "ואמרת אוכלה בשר, כי תאוה נפשך לאכול בשר, בכל אות נפשך תאכל בשר". יש כאן גערת-חכם נסתרת והערה גבולית. כלומר, כל זמן שמוסריותך הפנימית לא תקוץ באכילת בשר בע"ח, כמו שכבר אתה קץ מבשר אדם, שע"כ לא הוצרכה תורה לכתוב עליו איסור מפורש, שאין האדם צריך אזהרה על מה שקנה לו כבר מושג טבעי בזה, שזהו כמפורש, שבבא התור של מצב המוסרי האנושי לשקץ בשר בע"ח, מפני הגעל המוסרי שיש בו, הלא אז לא תאוה כלל נפשך לאכול בשר ולא תאכל, שהרי "דברי תורה נדרשים מכלל לאו הן ומכלל הן לאו" (ספרי ורש"י דברים יא).

עוד כותב שם:

ה. עם הארץ אסור לאכול בשר​

וחז"ל העירו שאכילת בשר הותרה בהיתר של קושי, ואמרו: "עם הארץ אסור לאכול בשר" (פסחים מט) "זאת תורת הבהמה והעוף" (דברים יא) "כל העוסק בתורה, מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה, אסור לאכול בשר בהמה ועוף". כלומר: ההכרח של חליפת כח לעבודה שכלית, שממנה ועל ידה ישתלם האדם, שהוא הכח הפועל בעליית היצורים ג"כ, הוא עוסק בתורת "הבהמה והעוף" ג"כ. כאשר יגמרו היחושים תצא לאור הפעולה.
קושר בעמוד הראשון.
 
זה לא חוק דתי מוחלט לכל ההינדים, אבל צמחונות נחשבת בעיניהם אידיאלית מכמה סיבות, עקרון אהימסה (אי-אלימות) לא לפגוע באף יצור חי. קארמה, הריגת בעלי חיים יוצרת קארמה שלילית. כבוד לחיים, לבעלי חיים יש נשמה. טהרה אוכל צמחוני נחשב טהור יותר. גלגול נשמות, בעלי חיים יכולים להיות גלגול של אנשים שהכירו. אלו הסיבות העיקריות של הרבה הינדים שבוחרים לא לאכול בשר. אבל יש קבוצות בתוכם, בכמות קטנה, שכן אוכלות בשר.
אבן עזרא על בראשית מו לד
כי תועבת מצרים כל רועה צאן - לאות כי בימים ההם לא היו המצרים אוכלים בשר, ולא יעזבו אדם שיזבח צאן, כאשר יעשו היום אנשי הודו. ומי שהוא רועה צאן תועבה היא, שהוא שותה החלב, ואנשי הודו לא יאכלו ולא ישתו כל אשר יצא מחי מרגיש עד היום הזה:
 
ואף שיש דברים שהותרו לצורך האדם, כמו למשל רכיבה על בהמה, מכל מקום אכזריות מופרזת כמו שיש בתעשייה לעיתים, או צער בלי צורך, אסורים בכל מקרה, תמיד (עיין בגדרים בשו"ת שבט הלוי ח"ב סי' ז', ועיין תרומת הדשן, פסקים וכתבים, סי' ק"ה, שעם ישראל מחמיר על עצמו בצער בעי חיים אף בדברים המותרים מצד הדין, והביא מקור למנהג זה). ויש מגדולי הראשונים שסברו שאחד מהטעמים העיקריים במצוות שחיטה ע"פ הפשט הוא מניעת צער בעלי חיים (רמב"ם במורה נבוכים ח"ג, פרק מ"ח, רמב"ן על התורה בבראשית א',כ"ט וכפי שהסבירו את דבריו המהר"י אבוהב והחת"ס, ספר החינוך מצוה תנ"א), שהרי כידוע, השחיטה היהודית היא הדרך הקלה ביותר להמית בהמה, כפי שהוכח מחקרית.
ובחינוך מצוה קמ"ח כתב "שלא נאכל דם בהמה חיה ועוף וכו' ואפשר לומר בדם עוד כי מלבד רע מזגו, שהוא רע המזג, יהיה באכילתו קצת קנין במדת אכזריות שיבלע האדם מבעלי חיים כמותו בגוף, אותו הדבר שבהן, שהחיות ממש תלוי עליו, ונפשם נקשרת בו, כי ידוע שיש לבהמות נפש, יכנוה החכמים נפש חיונית, כלומר שאינה שכלית. גם נראה אותם שיש לנפשותם בחינה להשמר מנפול באחר הפחתים ובקצת דברים אחרים. והרמב"ן זכרונו לברכה כתב בטעם הדם (בפי' ויקרא יז יא) כי ידוע שהנאכל ישוב בגוף האוכל, ואם יאכל אדם הדם תהיה עבי וגסות בנפש האדם, כמו שנפש הבהמה עבה וגסה, וכתב עוד כעין זה שאמרתי אני אין ראוי שתאכל הנפש את הנפש" עכ"ל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓