עדיין רצון הבורא שיתחמם.
ועל עצם התירוץ יש לדחות.
שהרי היה חם מחמת אפייתו, וכל החימום בנס היה שלא יתקרר, ומסתבר שחשיב יותר חום של מטה.
ויש להביא ראיה לזה מחמי האור שנשמר חומם ע"י חמה, שכמדומה צידדו הפוסקים שיחשב חמי האור.
ונפ"מ כמובן לבוילר שנשאר חם בזכות השמש.
יש חילוקים רבים כמובן.
יש להעיר עוד שאם אכן כל שבת היה מבשל את הבליעות איך הותר איסור מבשל בשבת.
ואלמלא נידון הנ"ל הייתי אומר שהוא פס"ר דלא ניח"ל ולכל היותר יהיה דרבנן.
אך להנ"ל שזהו המתיר, לכאורה ניח"ל ויהיה איסור דאורייתא לכאורה.
יש חילוקים רבים כמובן.
יש להעיר עוד שאם אכן כל שבת היה מבשל את הבליעות איך הותר איסור מבשל בשבת.
ואלמלא נידון הנ"ל הייתי אומר שהוא פס"ר דלא ניח"ל ולכל היותר יהיה דרבנן.
אך להנ"ל שזהו המתיר, לכאורה ניח"ל ויהיה איסור דאורייתא לכאורה.
אני מדבר על הלחם החדש.
השאלה שהוא מבשל את הבליעות הקודמות, וזה חשש מבשל.
אתה אומר ריבוי שיעורים.
ריבוי שיעורים הכוונה שיש היתר ורק הוספת מעט, שזה קל יותר.
אני לא מצאתי שום היכ"ת שיש שם היתר שבו תרבה את השיעור.
אני מדבר על הלחם החדש.
השאלה שהוא מבשל את הבליעות הקודמות, וזה חשש מבשל.
אתה אומר ריבוי שיעורים.
ריבוי שיעורים הכוונה שיש היתר ורק הוספת מעט, שזה קל יותר.
אני לא מצאתי שום היכ"ת שיש שם היתר שבו תרבה את השיעור.
נאכל לתשעה לעשרה ולאחד עשר לא פחות ולא יותר כיצד כדרכו לתשעה נאפה בערב שבת נאכל בשבת לתשעה חל יום טוב להיות בערב שבת נאכל לשבת לעשרה שני ימים טובים של ראש השנה נאכל לשבת לאחד עשר לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את היום טוב
יש להעיר עוד שאם אכן כל שבת היה מבשל את הבליעות איך הותר איסור מבשל בשבת.
ואלמלא נידון הנ"ל הייתי אומר שהוא פס"ר דלא ניח"ל ולכל היותר יהיה דרבנן.
אך להנ"ל שזהו המתיר, לכאורה ניח"ל ויהיה איסור דאורייתא לכאורה.