- מתחיל חוט האיש השרוי בשמחה
- תאריך התחלה
-
- תגים
- חנוכה כובע וחליפה
אולי אלה שנוהגים לברך עם שני כיסויים.
ה"ה הכא.
- הודעות
- 2,391
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,362
- נקודות
- 525
יש לשון באיגרות חזו"א
"ידיעת חכמי הדור ומידותם הן הן גופי תורה"
ולכאו' הכוונה על כגון דא
- הודעות
- 4,595
- תודות
- 16,643
- נקודות
- 895
מפורסם על רבנן קשישאי שנהגו שלא להוציא ברכה ושם שמים מפיהם ללא ב' כיסויים,
אך ודאי אין בזה יותר מחיבוב וכו'.
בתפילה זה חיוב?
- הודעות
- 4,595
- תודות
- 16,643
- נקודות
- 895
אי נימא שזה דוחה תפילה במנין, אז כן, ואף אם לא חיוב, ודאי דבר הקרוב לזה.
- הודעות
- 203
- תודות
- 980
- נקודות
- 356
כל ענין הכו"ח הוא סוג של 'תרבותי' א"כ אפשר לדבריך להוריד את כל השימוש בו כמו שמצוי בבני עדות מזרח שהרבה מהם כלל לא משתמשים בזה ובצדק כי לא היה כזה דבר וממילא השו"ע והפוסקים הספרדים פחות הקפידו בזה, אז מה זה אם לא משהו תרבותי או ישיבתי או כל מילה אחרת שאפשר לקרוא לה הנהגה.
- הודעות
- 4,595
- תודות
- 16,643
- נקודות
- 895
הכל תלוי לפי הענין והמקום, וכיום שרוב ככל בני התורה היראים, מתפללים עם כו"ח, להתפלל בהעדר זה - הרי הוא זלזול בתפילה,
ואפי' מבני עדות המזרח, ניתן להבחין תמיד במרן הגר"ע יוסף זיע"א שתמיד התפלל עם כו"ח.
ח"ו.
להתחבר לזה, להבין למה עושים את זה.
וכ"ש שלא למחות אם רואים משהו שלא לובש וכדו'.
כל הנהגה היא קדושה. אבל באותה נשימה צריך לדעת את מקורה וכמה היא קריטית.
- הודעות
- 4,595
- תודות
- 16,643
- נקודות
- 895
בפשוטו מדין הכון,
ומזה אף נובעים דיני השולחן ערוך בסימן צ"א.
- הודעות
- 355
- תודות
- 991
- נקודות
- 116
בגלל הדין של עומד לפני המלך ופירשו בזמינינו כדרך לעמוד בפני גדולים, כל אחד ורגילותו הוא.
- הודעות
- 4,595
- תודות
- 16,643
- נקודות
- 895
זה נפסק בשו"ע (סי' צ"א ס"ג):
"יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה".
היום שום מלך לא הולך עם כובע.
אולי בני כוש וגם לא עם כובעים כשלנו.
נראה יותר מהצד של הרב @התורה שהוא מצד הכון.
והיינו, הכנעה. כמו שהיורד לפני התיבה היה מתעטף.
- הודעות
- 4,595
- תודות
- 16,643
- נקודות
- 895
שולחן ערוך או"ח סי' צ"א ס"ה:
"לא יעמוד באפונדתו (טאסק"ה בלעז) ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולים, אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים".
- הודעות
- 355
- תודות
- 991
- נקודות
- 116
לא הכוונה שהמלך הולך עם כובע,
הכוונה שאדם לפני המלך עומד בבגדיו החשובים וכל אחד לפי בגדיו החשובים הוא,
ובציבור שלנו זה מתבטא עפי"ר בכו"ח.
- הודעות
- 4,595
- תודות
- 16,643
- נקודות
- 895
במ"ב (סי' צ"א סקי"ב) הביא מדברי החיי אדם:
"ובזמנינו צריך להשים בעת התפלה כובע בראשו כדרך שהולך ברחוב ולא בכובע הקטן שתחת הכובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים וכ"ש שלאף מיץ".
- הודעות
- 203
- תודות
- 980
- נקודות
- 356
אין הענין פה חיבוב אלא ע"פ קבלה לכסות תרי מוחין וכדלהלן.
מובא במסכת שבת (פרק טז משנה ד) בקשר לאדם שפרצה שריפה ברכושו ורוצה להציל את נכסיו: ״לובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף. רבי יוסי אומר, שמונה עשר כלים.
ובפי׳ הרע״ב מובא שמספר ״שמונה עשר כלים״ שמנה ר״י הוא משום שזה המספר ״שהוא רגיל ללבוש בחול בבת אחת ותו לא״ ואח״כ מפרט ״ואלו הן:… וכובע שבראשו, ומצנפת״ הרי שראינו שהיו רגילים כבר אז ללבוש שני כיסויים על הראש.
ג. במסכת קידושין (דף כט,ב) איתא: ״משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא א״ל כשיבוא לידך הביאהו לידי כי אתה חזייה דלא פריס סודרא א״ל מאי טעמא לא פריסת סודרא א״ל דלא נסיבנא״
[=כשהגיע ראוהו שאינו מעוטף בסודר על ראשו א״ל מה הטעם שאינך מעוטף א״ל כי אינני נשוי]. מסביר מרן ה׳׳בית יוסף״ (בפירושו לטור סי׳ ח׳ ד״ה ״ומכסה״), שאין הכוונה שרב המנונא הלך בגילוי ראש, אלא שכיסוי אחד על הראש נהגו כולם לחבוש גם הרווקים, ורק נהגו הנשואים להוסיף עוד כיסוי על הראש.
א״כ שוב ראינו שיש תוספת הידור בב׳ כיסויים על הראש.
ד. ידוע הסיפור המובא בגמ' מסכת שבת (קנו,ב), שאמו של רב נחמן בר יצחק הקפידה לכסות את ראשו עוד בהיותו קטן ביותר, כדי שזה יוסיף לו יראת שמים ולא יכשל ח״ו בגניבה (כדברי ה״כלדאי״).מסביר בזה המהרש״א (ב׳חידושי אגדות׳ שם) ובהקדים דלכאורה מה חידשה אמו של רב נחמן בר יצחק בכיסוי ראשו, הרי כולם חייבים בכיסוי הראש? וביאר שהיא דקדקה לכסות ראשו בשני כיסויים,
וכלשונו: ״דקדקה לכסות ראשו טפי… הוסיפה לכסות ראשו בגלימה״, כדי שיהיה לו תוספת יראת שמים. – הרי שב' כיסויים מוסיפים ביראת שמיים.
ה.מובא גם להלכה במשנה ברורה, (סימן צא ס״ק יב) וז״ל: ״ובזמננו צריך להשים בעת התפלה כובע בראשו כדרך שהולך ברחוב ולא בכובע בקטן שתחת הכובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים״.
ו. מעניין לציין מש״כ אדמו״ר מוהריי״צ, בשם אדמו״ר האמצעי (אג״ק ח״ג ע, ק״ל) מהו הענין הפנימי של כיסוי הראש בכלל, בקשר למש״כ במסכת שבת (דף קיח,ב): ״אמר רב הונא בריה דרב יהושע תיתי לי שלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש״ וז״ל: ״דהראש שמוחו פנוי מאור השכל ואינו עוסק במושכלות הוא גילוי הראש בדוגמת כלי ריקן״ (עיי״ש בארוכה בהסברת כל הסוגיא בפנימיות הענינים).
והביאור הפנימי למנהג שני כסויי ראש הוא: האדם הוא מדוגמת ״אדם העליון״. המושג ״אדם העליון״ קאי על עשר הספירות דאצילות, שכנגד זה האדם עם עשר כוחות נפשו, ועם אבריו כמבואר ב״פתח אליהו״: חסד – דרועא ימינא (זרוע ימין) וכו׳. והנה החכמה משכנה בראש. ואם כן כסוי הראש הוא בדוגמת ה״כתר״, שמעל ״חכמה דאצילות״. וידוע שב״כתר״ יש שתי בחינות:
א. ״עתיק יומין״ – דרגה תחתונה שבמאציל.
ב. ׳׳אריך אנפין״ – ראש וראשון לנאצלים. ולכן מדוייק שכנגד זה ישנם מעל ראש היהודי, שני כיסויים.
ובספרי החסידות האריכו בזה הרבה.
נשיא ארה"ב לא הולך עם כובע.
וכנראה שגדר אנשים חשובים השתנה. צ"ע.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבא ביתך
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנש א'
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אפרים
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- חוצניק
- חזקי
- חיים ארוכים
- חיינו
- חכמתא
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל שילה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר