- הודעות
- 4,591
- תודות
- 16,622
- נקודות
- 895
ישר כח גדול, דברים נפלאים ומיוחדים.
אבל בשו"ע כתב:
- מתחיל חוט האיש השרוי בשמחה
- תאריך התחלה
-
- תגים
- חנוכה כובע וחליפה
אבל בשו"ע כתב:
- הודעות
- 2,391
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,360
- נקודות
- 525
לכאו' המדד הוא אם היו קובעים לך פגישה עם ר' משה הלל היית הולך עם כו"ח או בלי
- הודעות
- 1,179
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 4,107
- נקודות
- 263
ידידי אהובי רעי חברי הפורום .
לא באתי להתפלפל בהשקפה .
שאלתי היא . מאחר ומורי ורבי הדליק בלי כו''ח ע''פ רבו ומורו.
עניין אותי האם יש מקור הלכתי או זה סתם רגש.
והיום בבוקר טען לי יהודי קשיש שזה רגש הלכתי והוא הסביר לי בטוב טעם ודעת , את ההבדל בין רגש הלכתי לרגש כללי .
רגש הלכתי הוא שנשמע לך שככה התורה ,או ככה רבנן רצו גם אם לא אמרו , אבל רגש כללי הוא סתם יותר נחמד אוירה יותר טובה וכו'
ובהדלקת נר חנוכה אפ''ל האם זה שאני מלביש כו''ח הוא כי אני חושב שככה רבנו רצו .
או שזה משלים לאוירה וללשם יחוד וכו',
לא באתי להתפלפל בהשקפה .
שאלתי היא . מאחר ומורי ורבי הדליק בלי כו''ח ע''פ רבו ומורו.
עניין אותי האם יש מקור הלכתי או זה סתם רגש.
והיום בבוקר טען לי יהודי קשיש שזה רגש הלכתי והוא הסביר לי בטוב טעם ודעת , את ההבדל בין רגש הלכתי לרגש כללי .
רגש הלכתי הוא שנשמע לך שככה התורה ,או ככה רבנן רצו גם אם לא אמרו , אבל רגש כללי הוא סתם יותר נחמד אוירה יותר טובה וכו'
ובהדלקת נר חנוכה אפ''ל האם זה שאני מלביש כו''ח הוא כי אני חושב שככה רבנו רצו .
או שזה משלים לאוירה וללשם יחוד וכו',
- הודעות
- 4,591
- תודות
- 16,622
- נקודות
- 895
אך ודאי שבנוסף לזה הוא מתלי תלי כל חד בעניינו, וכפי שכתב במ"ב:
"הכל תלוי לפי מנהג המקומות".
כלומר, אנשים חשובים זה מרנן ורבנן.
אשטיקל תיירה באנשים חשובים.
יישר כחך!
- הודעות
- 203
- תודות
- 980
- נקודות
- 356
נכון אבל לא הזכיר ב' כיסויים, וא"כ לפ"ד השו"ע אפשר גם כיסוי אחד, וכל ענין ב' כיסויים זה ענינים גבוהים אבל לא הלכה...
- הודעות
- 355
- תודות
- 991
- נקודות
- 116
מה כוונתך להביא בזה?
שכך היה הדרך בזמן המשנ"ב?
ומלבד זאת כל הנידון הזה הוא בעומד לפני המלך בתפילה ולא בשאר מצוות
- הודעות
- 4,591
- תודות
- 16,622
- נקודות
- 895
- הודעות
- 4,591
- תודות
- 16,622
- נקודות
- 895
אמת,
אך ראה בסידור היעב"ץ (הנהגת הבוקר, סדר לבישה סוף אות ד) שכתב, ודרך הצנועים לילך בכובע על כובע התחתון. וכן עיין עוד לרבי פנחס מקוריץ זצ"ל בספר מדרש פנחס (אות לא). כמובן שאין בזה חיוב כלל.
אך ראה בסידור היעב"ץ (הנהגת הבוקר, סדר לבישה סוף אות ד) שכתב, ודרך הצנועים לילך בכובע על כובע התחתון. וכן עיין עוד לרבי פנחס מקוריץ זצ"ל בספר מדרש פנחס (אות לא). כמובן שאין בזה חיוב כלל.
דבריך יתכנו אך ורק אם תייחס כוונות עמוקות לכל דבר בחייהם
גם לדברים שאין להם שום איזכור כ'מצוה' בספרות ההלכה הקלאסית
אבל מי שצופה ומחקה בלי להבין הוא פשוט מגוחך!
אולי ההוא לבש חליפה כי קר לו לעמוד בחוץ, וכובע כי לא אוהב שהרוח מעיפה את השערות שלו, ואתה תמים חושב שיש כאן ענין עמוק שראוי לחכות
או שההוא לא לבש חליפה כי לא רצה שתתלכלך בעשן או שחשש שתנועות היד שלו תהיינה מסורבלות ולא יצליח להדליק כראוי, והסיר את הכובע כי לא רצה שהרוח בחוץ תעיף אותו
אולי גם תחקה את זה שהוא אוכל רק תפוחים אדומים ולא ירוקים, ותחשוב שזה כי הוא מכוון באכילת התפוח את כוונות הפרה האדומה?
שאלת וקיבלת תשובה - תלמד ממנה, בודאי, וזהו שימוש חכמים קלאסי, אבל לחקות על סמך הדמיון שלך - מה פתאום?
- הודעות
- 1,179
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 4,107
- נקודות
- 263
ממש לא קשור לענין פגישה עם ר' משה הלל זה כבוד מינמלי בגלל שזו הצורה,
אבל הדלקת נר חנוכה שהוא בבית והצורה אחרת בלא כו''ח זה הנורמלי,
כי אם לא אולי תיהיה כחסידים שלובשים בגדי שבת ,
בלת"ק
כבוד מצוות וכבוד עושי מצוות
ביכורים פ"ג מ"ג, והשור הולך לפניהם וקרניו מצפות זהב ועטרה של זית בראשו כו' כל בעלי אומניות שבירושלים עומדים מפניהם, רע"ב: אע"ג דאין בעלי אומניות חייבים לעמוד מפני תלמידי תכמים בשעה שעושים במלאכתן כדי שלא יתבטלו ממלאכתם מכל מקום היו חייבים לעמוד מפני מביאי ביכורים דחביבה מצוה בשעתה ומטעם זה עומדים מפני נושאי המטה שהמת בה ומפני נושאי התינוק לברית מילה עכ"ל, (והטעם המובא שם בגמ' דא"כ אתה מכשילן לעתיד נאמרה לגבי קימת בעלי אומניות יעו"ש). ובירושלמי ביכורים פ"ג רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' חונא בר חייא בא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצוה שמפני זקן אין עומדין ובפני עושי מצות עומדין.
ביומא לט א טרף בקלפי אמר רבא קלפי של עץ היתה ושל חול היתה וכו' ופריך בגמ' ונקדשה וביארו תוס' הרא"ש והריטב"א דהא דפריך דנקדשה אע"פ דאינה עבודה וכשר בשל חול מ"מ כל דאפשר בשל קדש עדיף טפי מפני כבוד המצוה.
בספר חרדים בהקדמה וזה לשונו התנאי הי"א שיזהר בכבוד המצוה דכתיב גבי מצות כיסוי הדם ושפך וכסה במה ששפך יכסה דהיינו ביד ולא ברגל שלא תהא המצוה בזויה עליו וזה בנין אב לכל המצות ובמדרש תנחומא פרשת ויגש אמר רשב"י אמר הקדוש ברוך הוא הוי מכבדין את המצות שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו אם כבדת אותם כאלו אותי כבדת ואם בזית אותם כאלו אותי בזית עכ"ל. וז"ל התנחומא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְֹרָאֵל, הֱיוּ מְכַבְּדִין אֶת הַמִּצְוֹת, שֶׁהֵן שְׁלוּחַי, וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אִם כִּבַּדְתָּ אוֹתָן, כְּאִלּוּ לִי כִבַּדְתָּנִי. וְאִם בָּזִיתָ אוֹתָן, כְּאִלּוּ לִכְבוֹדִי בָזִיתָ. עכ"ל, וכתב האור החיים הק' ויקרא יח ד וז"ל הראת לדעת כי בעשות המצוה נעשה האדם מרכבה לשכינה עכ"ל.
ובמס' שבת רב ענן לבש גונדא במסילת ישרים כתב הטעם כדי שיהא ניכר בלילה בבגדי שבת הכבוד דבגדי שבת עכת"ד, והגמרא מספרת הנהגות אלו.
כבוד מצוות וכבוד עושי מצוות
ביכורים פ"ג מ"ג, והשור הולך לפניהם וקרניו מצפות זהב ועטרה של זית בראשו כו' כל בעלי אומניות שבירושלים עומדים מפניהם, רע"ב: אע"ג דאין בעלי אומניות חייבים לעמוד מפני תלמידי תכמים בשעה שעושים במלאכתן כדי שלא יתבטלו ממלאכתם מכל מקום היו חייבים לעמוד מפני מביאי ביכורים דחביבה מצוה בשעתה ומטעם זה עומדים מפני נושאי המטה שהמת בה ומפני נושאי התינוק לברית מילה עכ"ל, (והטעם המובא שם בגמ' דא"כ אתה מכשילן לעתיד נאמרה לגבי קימת בעלי אומניות יעו"ש). ובירושלמי ביכורים פ"ג רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' חונא בר חייא בא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצוה שמפני זקן אין עומדין ובפני עושי מצות עומדין.
ביומא לט א טרף בקלפי אמר רבא קלפי של עץ היתה ושל חול היתה וכו' ופריך בגמ' ונקדשה וביארו תוס' הרא"ש והריטב"א דהא דפריך דנקדשה אע"פ דאינה עבודה וכשר בשל חול מ"מ כל דאפשר בשל קדש עדיף טפי מפני כבוד המצוה.
בספר חרדים בהקדמה וזה לשונו התנאי הי"א שיזהר בכבוד המצוה דכתיב גבי מצות כיסוי הדם ושפך וכסה במה ששפך יכסה דהיינו ביד ולא ברגל שלא תהא המצוה בזויה עליו וזה בנין אב לכל המצות ובמדרש תנחומא פרשת ויגש אמר רשב"י אמר הקדוש ברוך הוא הוי מכבדין את המצות שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו אם כבדת אותם כאלו אותי כבדת ואם בזית אותם כאלו אותי בזית עכ"ל. וז"ל התנחומא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְֹרָאֵל, הֱיוּ מְכַבְּדִין אֶת הַמִּצְוֹת, שֶׁהֵן שְׁלוּחַי, וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אִם כִּבַּדְתָּ אוֹתָן, כְּאִלּוּ לִי כִבַּדְתָּנִי. וְאִם בָּזִיתָ אוֹתָן, כְּאִלּוּ לִכְבוֹדִי בָזִיתָ. עכ"ל, וכתב האור החיים הק' ויקרא יח ד וז"ל הראת לדעת כי בעשות המצוה נעשה האדם מרכבה לשכינה עכ"ל.
ובמס' שבת רב ענן לבש גונדא במסילת ישרים כתב הטעם כדי שיהא ניכר בלילה בבגדי שבת הכבוד דבגדי שבת עכת"ד, והגמרא מספרת הנהגות אלו.
- הודעות
- 1,179
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 4,107
- נקודות
- 263
יפה מאוד אבל אם אפשר לפתוח אשכול אחר בנושא
יצאתי מבולבל מכל ההודעות כי אין הודעה שמתייחסת לחנוכה .
- הודעות
- 2,391
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,360
- נקודות
- 525
הנידון היה על כו"ח בתפילה שעומדים לפני מלך
לגבי הדנ"ח לכאו' הוא ענין של חביבות המצווה וכמ"ש הרב @תענוג
ובכלל כמדומני שהחזו"א ובסתמא גם החו"ב ובניו מיד אחרי הדה"נ חוזרים ללימודים ולא שרים ביחד עם בני ביתם
אולם היום בדורינו שראוי להחדיר חמימות במצוות יש ענין גדול לעשות טראסק רציני מההדלקה
יש בהודעה התייחסות למצוות חנוכה.
- הודעות
- 2,391
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 8,360
- נקודות
- 525
אכן שמפרשים וודאי בברכה נוהגים ללבוש כו"ח [של יום חול]
אמנם האשה לא נוהגת בחבישת פאה בהפרשת חלה כשם שלא לובשת פאה בשחרית מנחה
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבא ביתך
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנש א'
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אפרים
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זושא
- חוצניק
- חזקי
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חכמתא
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל שילה
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבד ה'
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר