נדיב לב

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
3,443
פוסט השבוע
4
תודות
16,900
נקודות
695
הבית יוסף סימן תר"ע בתירוציו על קושייתו המפורסמת מדוע תקנו ח' ימים והלא הנס לפי החשבון היה רק ז' ימים.
ובתי' הראשון כתב, שלכתחילה חלקו את השמן שבפך לשמונה חלקים ועוד תירץ דהפך נתמלא כל יום עיי"ש (וכבר בתוס' הרא"ש שבת כא: מעיר קו' זו וישב בג' דרכים כג' תי' הב"י) ודרוש בירור היאך סמכו על הנס (ובעצם בהערה זו כבר עמד במאירי שם לאחר שמביא תירוצים אלו עיי"ש) וביותר היאך מותר ליהנות ממעשה ניסים עפ"י המבואר תענית כד.
ושמא י"ל דאסור ליהנות לצורך עוה"ז כדאי' שם אבל לצורך מצוה ודאי שמותר או י"ל דהתם מיירי בנס ליחיד דיורד מזכויותיו משא"כ לצורך רבים.

וראיתי בספרו של אחד מידידי שכתב לתרץ מכיון שנעשה להם נס בודאי שרצון ה' שידליקו בשמן זה דלא יעשה נס להיפך מרצון ה'.
ויש להשיב על דבריו חדא מד' הגמ' תענית הנ"ל. ועוד דהנה בגמ' ב"מ נט: מביאה המעשה דמח' של ר' אליעזר וחכמים דאמר ר"א אם הלכה כמותי בת קול תוכיח ואכן יצאה בת קול ואמרה שהלכה כמותו עמד ר' יהושוע על רגליו ואמר לא בשמים היא וכבר כתבת בתורתך אחרי רבים להטות וכו' והקב"ה אמר על זה נצחוני בני נצחוני ורבו התמיהות על מעשה זה אך מיושב הכל עפי"ד הגאונים שם שהבת קול היתה על מנת לנסות את חכמים אם יסטו מד' תורה בגלל מעשי ניסים וזהו שאמר הקב"ה נצחוני בני. ועפי"ז מעשה הנס אין בו כל הוכחה לקבוע ההלכה ואדרבא יכול להיות שנס זה הוא חלק מהניסיון האם יסטו מד' תורה כדו' נביא שקר "לא תאבה שמוע לו כי מנסה ה' אלוקיך" וגו' ועיין.
 
לכתחילה חלקו את השמן שבפך לשמונה חלקים ועוד תירץ דהפך נתמלא כל יום עיי"ש (וכבר בתוס' הרא"ש שבת כא: מעיר קו' זו וישב בג' דרכים כג' תי' הב"י) ודרוש בירור היאך סמכו על הנס
קושיא זו שאיך סמכו על הנס לכאורה קשה רק על התירוץ שלכתחילה חלקו את השמן שבפך לשמונה חלקים
אבל על התי' דהפך נתמלא כל יום לא קשה, שלא סמכו על הנס אלא זה מה שקרה במציאות.
ועל הקושיא
היאך מותר ליהנות ממעשה ניסים עפ"י המבואר תענית כד.
יש לתרץ בפשיטות ש'מצוות לאו ליהנות נתנו".
ואולי לזה התכוונת בתירוצך -
לצורך מצוה ודאי שמותר
 
לפי תירוץ א צ"ל דשיעור השמן מערב עד ערב לא מעכב, וכל כמה שדולקת מתקיים המצוה, והיה עדיף שמונה לילות במצוה וברכה (בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד שעד כתב דברכו על הדלקת המנורה במקדש) מליל אחד בשיעור שלם.
 
לפי תירוץ א צ"ל דשיעור השמן מערב עד ערב לא מעכב, וכל כמה שדולקת מתקיים המצוה, והיה עדיף שמונה לילות במצוה וברכה (בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד שעד כתב דברכו על הדלקת המנורה במקדש) מליל אחד בשיעור שלם.
אינו מוכרח, די"ל דקיוו שיהיה להם נס, ואם לא יהיה נס - יוסיפו שמן באמצע הלילה, כשיראו שכבה.
אכן זה מוכרח דאינו מעכב שבזמן ההדלקה יהיה שמן כשיעור מערב עד בוקר (ו'תן לה מידתה' הוא לכתחילה ולא לעכב, וכדברי מעכ"ת).
 
אינו מוכרח, די"ל דקיוו שיהיה להם נס, ואם לא יהיה נס - יוסיפו שמן באמצע הלילה, כשיראו שכבה.
אם השיעור מעכב אינו מועיל הוספת שמן כשכבה כמו בחנוכה שאינו מועיל כאשר לא נותן בו כשיעור חצי שעה בתחילה
וגם אם אינו מעכב צריך לתת השיעור בתחילה כמו בחנוכה ומה שמוסיף אחר הכביה הוא ענין חדש
 
אם השיעור מעכב אינו מועיל הוספת שמן כשכבה כמו בחנוכה שאינו מועיל כאשר לא נותן בו כשיעור חצי שעה בתחילה
וגם אם אינו מעכב צריך לתת השיעור בתחילה כמו בחנוכה ומה שמוסיף אחר הכביה הוא ענין חדש
בחנוכה יש הלכה דהדלקה עושה מצוה, וצריך שבשעת ההדלקה יהיה שמן לחצי שעה, לא רק שידלק כל החצי שעה, ועל כן אם מוסיף שמן באמצע הזמן לא הועיל כלום, אם בזמן ההדלקה לא היה מספיק שמן.
ואכן אני מסכים שאם במנורה יש הלכה לעיכובא של 'תן לה מידתה' הנלמד מ'מערב עד בוקר', לא יועיל להוסיף שמן אחר כך, וזה מוכח מהנ"ל שאינו לעיכובא.
אך עדיין יתכן שיש חיוב שתדלק המנורה כל הלילה, ואעפ"כ הדליקו מעיקרא אם פחות שמן, והמתינו לראות אם ייעשה להם נס.
 
לפי תירוץ א צ"ל דשיעור השמן מערב עד ערב לא מעכב, וכל כמה שדולקת מתקיים המצוה, והיה עדיף שמונה לילות במצוה וברכה (בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד שעד כתב דברכו על הדלקת המנורה במקדש) מליל אחד בשיעור שלם.
י"ל עפ"י סוגיא דמנחות מ"ד מ"ה דמייתי שם דר"ש ס"ל אם היו להם לקנות פרים מרובים ואם יקנו כדי צרכם אין להם לקנות נסכים מביא פר אחד עם נסכים כמצותו ואל יביאו כולם בלא נסכים עי' פירש"י שם ועי' בפי' המשניות להרמב"ם שם ובתוי"ט דאין הלכה כר"ש אלא כרבנן דשבקינן למצוה מן המובחר דנסכים ומקריבים פרים כדי צרכם בלא נסכים הרי דלפי מאי דקיי"ל כרבנן עדיף לעשות שתי מצות שלא מן המובחר ממצוה חדא מן המובחר.
 
אינו מוכרח, די"ל דקיוו שיהיה להם נס, ואם לא יהיה נס - יוסיפו שמן באמצע הלילה, כשיראו שכבה.
אכן זה מוכרח דאינו מעכב שבזמן ההדלקה יהיה שמן כשיעור מערב עד בוקר (ו'תן לה מידתה' הוא לכתחילה ולא לעכב, וכדברי מעכ"ת).
מה לא מוכרח
הרי זה גם אפשרות לתירוץ טוב
אולי לא מוכרח ליסוד הזה שעדיף מצוות רבות מהידור מושלם. אם יש תירוץ אחר יותר טוב
אבל מה שתירצתם דחוק יותר, כי אם חילקו לשמונה חלקים מראש, הרי שבהכרח לא התכוונו להוסיף שמן אם לא יקרה נס, כי אז מספיק לתת קצת שמן או שמינית אבל בלי לחלק מראש.
עכ''פ לענ''ד שגם זה בכלל לסמוך על הנס, שהרי יש להם צד שכן ידלק בנס, ואם כן מה הרווחתם בזה
 
י"ל עפ"י סוגיא דמנחות מ"ד מ"ה דמייתי שם דר"ש ס"ל אם היו להם לקנות פרים מרובים ואם יקנו כדי צרכם אין להם לקנות נסכים מביא פר אחד עם נסכים כמצותו ואל יביאו כולם בלא נסכים עי' פירש"י שם ועי' בפי' המשניות להרמב"ם שם ובתוי"ט דאין הלכה כר"ש אלא כרבנן דשבקינן למצוה מן המובחר דנסכים ומקריבים פרים כדי צרכם בלא נסכים הרי דלפי מאי דקיי"ל כרבנן עדיף לעשות שתי מצות שלא מן המובחר ממצוה חדא מן המובחר.
לענ''ד יש לחלק, התם במנחות זה הכל מודד של היום, האם היום יותר מצוות בדיעבד עדיף ממצוה אחת בהידור. אבל הכא אנו דנים על להעדיף מצוות רבות למחר על פני הידור של היום, ולזה אין ראיה שעדיף לדאוג למחר שלא הגיע עדיין. ודו''ק
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון