- הודעות
- 4,733
- תודות
- 17,205
- נקודות
- 895
ראיתי מידידי הרב י. אלקרייף להק', דבנזיר (ד.) נחלקו רש"י ותוס' בפירוש הסוגיא, לדעת התוס' ורוב ככל הראשונים עיקר מצות הקידוש היא מן התורה, אולם המצוה לקדש על היין היא רק מדרבנן, ומה שאמרו בפסחים (קו.) "זכור את יום השבת לקדשו" – זכרהו על היין, אסמכתא בעלמא היא. ואילו לדעת רש"י, גם החיוב לקדש על היין הוא מן התורה, דכתיב הכא "זכור את יום השבת", וכתיב התם "זכרו כיין לבנון". ע"ש.
ולכאורה קשה על שיטת רש"י, מהגמרא בשבת (כג:), בעי רבא, נר חנוכה וקידוש היום, מה עדיף. קידוש היום עדיף דתדיר, או דלמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. בתר דבעיא הדר פשטה, נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. ע"כ. ואם איתא לד' רש"י, שמצות הקידוש על היין היא מדאו', איך לא הזכירה הגמרא סברא גורלית זו להעדיף יין לקידוש היום, שהוא מדאו', על נר חנוכה שאינו אלא מדרבנן. וצע"ג.
ולכאורה קשה על שיטת רש"י, מהגמרא בשבת (כג:), בעי רבא, נר חנוכה וקידוש היום, מה עדיף. קידוש היום עדיף דתדיר, או דלמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. בתר דבעיא הדר פשטה, נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. ע"כ. ואם איתא לד' רש"י, שמצות הקידוש על היין היא מדאו', איך לא הזכירה הגמרא סברא גורלית זו להעדיף יין לקידוש היום, שהוא מדאו', על נר חנוכה שאינו אלא מדרבנן. וצע"ג.