יש כמה פעמים בש"ס דרשה "בני ישראל ולא בנות ישראל",
וומאידך ברמב"ן על התורה על הפסוק (דברים לב, יט) "וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו", שפשטות לשון הכתוב "בני" כוללת בנים ובנות גם יחד, וז"ל: "הזכיר הכתוב הבנות בכאן שלא כמנהג, כאשר אמר למעלה (שם פסוק ה) לא בניו, וכן בכל מקום יזכיר הבנים והבנות בכלל. עיי"ש.
וידוע קושית המג"א מדוע בציצית לא נדרש "בני" ולא "בנות" למעט נשים מעשיית ציצית,
והפרי מגדים (אשל אברהם סימן יד אות ג) ורעק"א בגליון השו"ע הביאו את המזרחי בפירושו על התורה ריש פרשת אמור (ויקרא כא, א ד"ה בני אהרן) שכתב מהלך נוסף לבאר מתי ממעטים "בני" ולא "בנות" ומתי לא.