מראה מקומות מצות עשה שהזמן גרמא (1 צופה)

[אברך מישיבת מיר]

מה הדין מצות עשה שאין הזמן גרמא ורק פרט א' במצוה יש זמן גרמא האם נשים פטורות או חייבות

 

[פנחס ע]

אפשר דוגמא?

 

[אברך מישיבת מיר]

אפשר דוגמא?

לחץ כדי לכווץ...

למשל מתנות לאביונים, לפי הצד במפרשים שזה דין צדקה, אלא שאמרו חכמים ליתן דווקא בפורים, נמצא דמצות צדקה אינה מוגבלת בזמן, אך בפרט הזה שציוו חכמים ליתן דווקא ביום הפורים זה תלוי בזמן, ומעתה יש לעיין האם מחמת שמתנות לאביונים תלוי בזמן, נעשית מצות הצדקה של המתנות לאביונים מצות עשה שהזמן גרמא, אע"פ שכל מצות צדקה אינה תלויה בזמן?

 

[פנחס ע]

ספציפית לגבי פורים כמדומה שאומרים שכיון שהיו באותו הנס חייבות. ובכלל מחמת בורותי איני יודע אם בדרבנן שייך פטור נשים מצד הזמן גרמא.
ובכל אופן כעת אני מבין את כוונתך, שבעצם המצווה אינה זמן גרמא, ויש לפעמים דין לעשותה בזמן מסויים. לא הייתי מגדיר זאת א"כ כפרט במצווה, ומ"מ למה שנאמר שבגלל שזו מצוה כללית יתחייבו באותו היום? אם תוכל להבהיר יותר את הצדדים בשאלה המרתקת.

 

[אברך מישיבת מיר]

ייש"כ על התגובה
אמת שבפורים נשים יהיו חייבות מחמת היותם בנס, אך ממה שהביאו הפוסקים סברא זו משמע שלמדו שלוליה סברא זו נשים היו פטורות, ואם אותן פוסקין יסברו שמתנות לאביונים בכלל צדקה (כתבתי בזה מאמר שלא פורסם עם כמה צדדים וצדדי צדדים ואין כאן מקומו) א"כ מוכח שמצות עשה שאין הזמן גרמא אם יהיה בזמן מן הזמנים שיצטרכו לעשותה דווקא בזמן זה תהיה חשובה מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים יפטרו ממנה.
ועצם הצדדים בספק הם. אכתוב קצת יותר באריכות. והוא כי יש להסתפק מה מגדיר מצות עשה שהזמן גרמא, האם מה שאפשר לקיימה בכל עת, חשובה מצות עשה שאין הזמן גרמא, ואף אם יהיה בזמן מן הזמנים שחובה לקיימה בזמן זה נשים חייבות, דאין מתחשבים בזה, אלא אזלינן בתר כללות חיוב המצוה, או דלמא אזלינןבתר כל זמן וזמן בפני עצמו, ואם בזמן מן הזמנים יש חוב לקיימה דווקא בזמן זה אזי בזמן זה נשים יפטרו ממנה, ויתחייבו בה רק כמצות עשה שאין הזמן גרמא, אך לא יתחייבו לקיימה דווקא בזמן זה.

 

[פנחס ע]

נשמע מאמר מרתק, אולי תנסה להכניס לפורום. אם לא בקטגורית מאמרים פה באשכול.

 

[אברך מישיבת מיר]

לא מתאים עכשיו אולי יותר קרוב לפורים

 

[פנחס ע]

@אברך מישיבת מיר אמור לי דעתך האם מקרה שאשה נדרה שלא תאכל בשבת גם יכלל בחקירה כזו? או שנאמר שבעצם אין זה זמן גרמא? ומדוע?
אציין, כי בס"ד ראיתי לגבי פירות שביעית שכ' במשנה בקידושין שאדם שלקח מה' נשים פירות שביעית וקידשם בהם מקודשות כיון שהם של שביעית והתחייבו להפקיר. ודנו לתלות בנידון אם שביעית אפקעתא דמלכא מצד עצמה או שצריך מעשה הפקר, ואם צריך מעשה הרי הנשים זמן גרמן? ובשביעית פרות שביעית נוהגים תמיד, רק נוצרו מחמת השביעית. ורצו לתלות ג"כ במחל' הרא"ש והרמב"ם לגבי ציצית אם כסות לילה גם ביום פטורה כדעת הרא"ש מדוע הוי אשה זמן גרמה? הרי הכסות חייבת תמיד.

 

[אברך מישיבת מיר]

להג"ר פנחס ע. ייש"כ על התגובה (אם יש למשהו איזה דוגמא, או סברא אני אשמח שישתף את כל באי 'אוצר זה', להגדיל תורה ולחדדה).
כבודו מסתפק בנדר בשבת האם הוה מצות עשה שהזמן גרמא? אך אינו מבאר מספיק את הספק. ואם אני מבין נכון הצדדים של הספק הם. האם י"ל דמחמת שהנדר הוה מצות עשה שאין הזמן גמרא, שהרי אפשר לנדור בכל שעה ושעה, אך שמא צ"ל שמכיון שהאיסור של האכילה המגיע כתוצאה מן הנדר הוה זמן גרמא, דהיינו שאיסורו רק בשבת ולא בשאר הימים, יש להחשיב נדר זה כמצות עשה שהזמן גרמא. והנה בודאי עצם הספק אינו לדינא מאחר שבנדר יש גם לאו דבל יחל, ובלאו אשה חייבת בכל אופן, וא"כ בודאי אי אפשר לדון ספק זה שיהיה מצות עשה שהזמן גרמא, אלא אפילו בלאו הכי איני יודע אם יש להחשיב את האיסור של האכילה הזו כדין מצות עשה שהזמן גרמא, מאחר שאין איסור האכילה אלא תוצאה של העשה ככל היוצא מפיו יעשה, ואינו איסור בפני עצמו, וא"כ בודאי הוה מצות עשה שאין הזמן גרמא.
ולענין פירות שביעית, יש לעיין מדוע כתבו להחשיבה מצות עשה שאין הזמן גרמא, האם הכוונה דאפשר לומר דמכיון שהפירות קיימים אף לאחר השביעית, נמצא דהעשה להפקירם קיים בכלל שעה ושעה, דהיינו שבכל שעה ושעה שהפירותקיימים עדיין מצווים בעלי הפירות שלא להכניסם לביתם ולזכות בהם, וא"כ נמצא דהעשה להפקיר הפירות אינו זמן גרמא, האם יש בזה צד אחר?
ולענין ציצית נראה לענ"ד דהכוונה להקשות על דעת הרא"ש שציצית לא יהא זמן גרמא כי כסות של יום חייבת בין ביום ובין בלילה נמצא שמצות ציצית מתקיימת כל הזמן דלפי הרמב"ם מצות ציצית מתקיימת רק ביום ולא בלילה, האם דייקתי בדברי בביאור ענין זה או שטעיתי?

 

[פנחס ע]

ואינו איסור בפני עצמו

לחץ כדי לכווץ...

זה בדיוק מה שהתכוונתי לקשר לנידון שהעלת.

לענין פירות שביעית,

לחץ כדי לכווץ...

קשה עלי האריכות בענין, בתמצית אבהיר שכיוון שבא מכח שביעית שזמנה גורם לכן אע"פ שנוהג תמיד מכח דבר שהזמן גרמו כל כחו. ויקל עלי מאוד אם תסתכל בספרי מלקטים שם בקידושין על העניין.

ולענין ציצית נראה לענ"ד דהכוונה להקשות על דעת הרא"ש שציצית לא יהא זמן גרמא כי כסות של יום חייבת בין ביום ובין בלילה נמצא שמצות ציצית מתקיימת כל הזמן דלפי הרמב"ם מצות ציצית מתקיימת רק ביום ולא בלילה, האם דייקתי בדברי בביאור ענין זה או שטעיתי?

לחץ כדי לכווץ...

כמדומה שדייקת, אך עיי"ש כנ"ל

 

[אברך מישיבת מיר]

לענין פירות שביעית ראיתי כעת שכתב הגרב"מ אזרחי בספרט ברכ מרדכי על המשמרת חיים סברא כמו שהביא כבודו ע"ש.

 

[מטות מסעי]

לגבי ברית מילה תוספות דנים אם נחשב לזמן גרמו, וז"ל קדושין כט א
אותו ולא אותה - וא"ת למ"ל קרא תיפוק ליה דמצות עשה שהזמן גרמא הוא שנימול בשמיני ללידתו ונשים פטורות וי"ל כיון דמיום השמיני והלאה אין לה הפסק לאו זמן גרמא הוא וא"ת אכתי מ"ע שהזמן גרמא הוא דאין מלין אלא ביום כדאיתא בפרק הערל (יבמות דף עב.) וי"ל דאתיא כמ"ד התם דמילה שלא בזמנה נוהגת בין ביום בין בלילה.
ומשמע שאף ביום השמיני לא הייתה אמורה ליפטר משום זמ"ג משום שלאח"כ לא יהיה דווקא ביום.
אני חושב שזה ראיה ראויה.

 

[אברך מישיבת מיר]

לגבי ברית מילה תוספות דנים אם נחשב לזמן גרמו, וז"ל קדושין כט א
אותו ולא אותה - וא"ת למ"ל קרא תיפוק ליה דמצות עשה שהזמן גרמא הוא שנימול בשמיני ללידתו ונשים פטורות וי"ל כיון דמיום השמיני והלאה אין לה הפסק לאו זמן גרמא הוא וא"ת אכתי מ"ע שהזמן גרמא הוא דאין מלין אלא ביום כדאיתא בפרק הערל (יבמות דף עב.) וי"ל דאתיא כמ"ד התם דמילה שלא בזמנה נוהגת בין ביום בין בלילה.
ומשמע שאף ביום השמיני לא הייתה אמורה ליפטר משום זמ"ג משום שלאח"כ לא יהיה דווקא ביום.
אני חושב שזה ראיה ראויה.

לחץ כדי לכווץ...

האם כבודו מתכוון לבאר דמכיון שחלק מן הימים אין הזמן גרמא, זה ראיה שאומרים מצות עשה דאין הזמן גרמא אם עם פרט א' מן המצוה הוה זמן גרמא? וא"כ מי שחולק על התוס' יחלוק על סברא זו?

 

[מטות מסעי]

האם כבודו מתכוון לבאר דמכיון שחלק מן הימים אין הזמן גרמא, זה ראיה שאומרים מצות עשה דאין הזמן גרמא אם עם פרט א' מן המצוה הוה זמן גרמא? וא"כ מי שחולק על התוס' יחלוק על סברא זו?

לחץ כדי לכווץ...

לא קובע מסמרות.
נידון זה של תוס די דומה לנושא שבכותרת, וביות שלא ראיתי שהביאו מקורות טובים יותר אמרתי טוב שמא שלי משתיקת חברי.
תבוא ותדון ותסיק מסקנותיך.
ואני לא כבודו.

 

[אברך מישיבת מיר]

אכן ישנעו החכמים ויוסיפו לקח דבאתוון דאורייתא (כלל כ"ב) כתב דמעט הימים שאי אפשר למול אינו עושה זמן גרמא

 

[פנחס ע]

לא מתאים עכשיו אולי יותר קרוב לפורים

לחץ כדי לכווץ...

הגיע הזמן!

 

[אברך מישיבת מיר]

מצאתי כעת סברא לחייב נשים במצות מתנות לאביונים אע"פ שהיא מצות עשה שהזמן גרמא מאחר שחיוב המצוה מחמת צדקה וצדקה אין הזמן גרמא.
דיעוי' בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סי' ה') דכתב לגבי עשה דזכור וז"ל: במצוה עצמה שהיא מדאורייתא ורבנן קבעו לה זמן כיון שהנשים מחויבות בהמצוה גופא גם עליהם קבעו חכמים זמן לקרוא דוקא אז באותו זמן ולפ"ז היו מחויבות לשמוע קריאתה דוקא בשבת קודם פורים.
ולפי זה נשים יתחייבו במתנות לאביונים אף שהיא מצות עשה שהזמן גרמא מדרבנן

 

[אברך מישיבת מיר]

אפשר דוגמא?

לחץ כדי לכווץ...

כעת מצאתי עוד דוגמא כעין זה
דהנה הרמב"ן כותב דבזכור יש מצוה לזכור בכל יום וילפינן מהאי קרא דזכור נמי מצוה דקדוש היום והקשה בספר מנחת סולת דאם המצוה בכל יום א"כ המצות זכירה הוה מצוה עשה שלא הזמן גרמא וא"כ מה קס"ד שנשים יהיו פטורות מקדוש היום דנימא דכמו שחייבות בדין זכירה שאין זה זמן גרמא ה"ה שיהיו חייבות בקידוש היום.
ולכאורה מוכח דסבירא ליה למנחת סולת דכשאשה פטורה מחלק מן המצוה מחמת היותה זמן גרמא תהיה פטורה אף מחלק המצוה שאין זמן גרמא