ידוע מה שכתב רש"י בפירושו על התורה (בראשית פרק ג' פסוק ח') להסביר את דרך פרשנותו וז"ל: "יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בב"ר ובשאר מדרשות ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו".
אמנם האבן עזרא לא קיבל את הדברים. ומעיר עליו בזה"ל: "והדורות הבאים שמו כל דרש עיקר ושרש, כרב שלמה ז"ל שפירש התנ"ך על דרך דרש, והוא חושב כי הוא על דרך פשט, ואין בספריו רק פשט אחד מני אלף, וחכמי דורנו יתהללו באלה הספרים". (שפה ברורה, עמ' סד).
מה שבעיני רש"י נחשב "לפשוטו של מקרא" בעיני האבן עזרא זו פרשנות על "דרך דרש".
אבל לאור מה שדנו כאן, אפשר להסביר קצת במה חלוקים השנים.
לדעת רש"י, גם מדרשות חז"ל, פעמים שנכתבו מתוך הכרח ליישב את פשט המקרא. לדוגמא, פשט שנסתר מיניה וביה או שמופרך ממהלך הדברים, במקרים כאלה חז"ל הציעו פשט, לא כדרשנות, אלא כהסבר הגיוני בישוב הדברים. (לא רובד נוסף בתורה, אלא ממש פשט הפסוק).
ואילו הביטוי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" נאמר, כאשר חז"ל העמידו קומה נוספת בדברי הכתוב (וכאמור כשהפשט עומד בפ"ע). ולכן לדעתו יש לחלק בין פרשנות חזלי"ת שבאה כתוספת דברים ורובד נוסף, ובין פרשנות חזלי"ת שבאה ליישב את הפסוק מכח קושיא שתלויה בפשטות הדברים.
ואילו האבן עזרא, לא ראה בסתירות או בקושי שיש בפרשנות הפשוטה, כדי לבאר את הפסוק ברובד נוסף שפחות מתכתב עם הפשט הטהור.
אמנם האבן עזרא לא קיבל את הדברים. ומעיר עליו בזה"ל: "והדורות הבאים שמו כל דרש עיקר ושרש, כרב שלמה ז"ל שפירש התנ"ך על דרך דרש, והוא חושב כי הוא על דרך פשט, ואין בספריו רק פשט אחד מני אלף, וחכמי דורנו יתהללו באלה הספרים". (שפה ברורה, עמ' סד).
מה שבעיני רש"י נחשב "לפשוטו של מקרא" בעיני האבן עזרא זו פרשנות על "דרך דרש".
אבל לאור מה שדנו כאן, אפשר להסביר קצת במה חלוקים השנים.
לדעת רש"י, גם מדרשות חז"ל, פעמים שנכתבו מתוך הכרח ליישב את פשט המקרא. לדוגמא, פשט שנסתר מיניה וביה או שמופרך ממהלך הדברים, במקרים כאלה חז"ל הציעו פשט, לא כדרשנות, אלא כהסבר הגיוני בישוב הדברים. (לא רובד נוסף בתורה, אלא ממש פשט הפסוק).
ואילו הביטוי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" נאמר, כאשר חז"ל העמידו קומה נוספת בדברי הכתוב (וכאמור כשהפשט עומד בפ"ע). ולכן לדעתו יש לחלק בין פרשנות חזלי"ת שבאה כתוספת דברים ורובד נוסף, ובין פרשנות חזלי"ת שבאה ליישב את הפסוק מכח קושיא שתלויה בפשטות הדברים.
ואילו האבן עזרא, לא ראה בסתירות או בקושי שיש בפרשנות הפשוטה, כדי לבאר את הפסוק ברובד נוסף שפחות מתכתב עם הפשט הטהור.
